פענוח חלומות בס"ד

חלומות על וטוב

נמצאו 1,930 חלומות המכילים וטוב - עמוד 90


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שנמצאת במין בסיס אזרחי לסיוע לפליטים (אירופיים הם היו לבנים דוברי שפות אירופאיות) היה שם מבנה בית חולים ומרכז סיוע מקום מסודר מאוד וחניון גדול - ענק וכל המתחם היה מגודר בהרים גבוהים מאוד. בחניון היו אוטובוסים כמו של שדה תעופה רחבים מאוד המיועדים לפינוי הפליטים / פצועים נכנסתי לאחד האוטובוסים ובפנים היו ילדים פצועים ומבוגרים היה שם ילד שהיה שרוף ברוב חלקי גופו וילד אחר עם גב חרוך אנשים חבושים ועייפים ראיתי והזדעזעתי מאוד , יצאתי מהאוטובוס כדי לקחת משהו מרכבי וכשהתקופפתי לתוך הרכב האוטובוס שהייתי בו קודם התפוצצ ואחריו האוטבוס שאחריו וכך כל האטובוסים אחד אחרי השני אני רצה ומחביאה את בתי (אחת מהן לא זוכרת מי ) ויש המולה בכל הבסיס ואז הטלפון שלי מצלצל ובד השני מדברת מכרה שלי והיא צועקת לי מזל טוב , מזל טוב ואני צועקת בחזרה - מה מזל טוב? לא שמעת על המהומה על הטרור ? היא אומרתי לי כן שמעתי אבל היום יום ההולדת שלך , אני עניתי אבל היום ה12/4 זה לא יום ההולדת שלי , היא אומרת לי זה כן ! זכית היום בחייך היום יום ההולדת שלך !!! ואז נרגעתי בחלום והחלטתי ללכת למתחם אחר כדי להיות רגועה ולאכול משהו כדי לחשוב מה עושים הלאה .....

היה לילה ,יצאתי עם חברים ואז חזרתי הביתה לבד בלי סוללה בפלאפון והוא גם התכבה ,אני בחלום מחפשת את התחנה לאוטובוס האחרון חזרה הביתה ,האוטובוס אמור להגיע בשעה 3 לתחנה (במציאות אני יודעת היכן התחנה והדרך בכלל לא מסובכת) ,הלכתי לחפש עזרה במקום שאני מכירה שאיכשהו היה שם והאנשים שם התעלמו ולא עזרו לי..הדרך לשם הייתה לעבור את הכביש לרדת מדרגות ולרוץ בכביש של שכונה שמצד שמאל הייתה צמחייה ומצד ימין היו בתים גדולים(לבנים) ,כל הדרך שרצתי לא היה איש ,ככל שהתקרבתי יותר אל המקום שבו נמצאים האנשים ,היה יותר חשוך ואז כשהגעתי כבר היה חשוך לגמרי ועצרתי לשנייה ואז התקרבתי ונהיה אור ,האור בהתחלה היה רגיל כתום צהוב כזה ואז הוא הפך כחול,התאורה הייתה מין כחולה והייתה אפלה ועשן..היה שער 2 בחורות עמדו בשער וסוג של התעלמו ממה שניסיתי להגיד הן פתחו לי את השער בחיוך מאולץ,הבנתי שאין לי מה לחפש שם אז פניתי אחורה והתחלתי לרוץ חזרה לחפש בעצמי את התחנה ,הגעתי למעבר החצייה והיה ליידי איש מבוגר שגם כן חיכה איתי ועוד איש מבוגר שחייך חיוך מאולץ ומטריד שעמד עם המכוניות ברמזור עם חבל שניסה להגיע אליי ,מין שוט שניסה להכות אותי איתו ..לא ידעתי איך אני אמורה לעבור את הכביש ורציתי לרוץ גם כי פחדתי מהאיש וכי בעיקר אני חייבת למצוא את התחנה לבית (משום מה המשכתי לחפש את התחנה למרות שהאוטובוס כבר מזמן עבר וידעתי זאת) ,החלטתי בכל זאת לעבור את הכביש בריצה וכמה שיותר רחוק מהאיש עם השוט אך הוא התקרב אליו וניסה כמה שיותר להגיע אליי עם השוט ,הוא אכן הגיע וסובב את השוט על היד שלי והמשיך לחייך את החיוך המטריד והאיש שהיה ליידי אמר לו להפסיק והפריד את החבל ממני למזלי ..המשכתי לחפש אך לא מצאתי את התחנה

אבא שלי צועק על אמא שלא רוצה ללכת לקנות תרופות. הם רבים בתחנת אוטובוס ואני חוזרת עם אמא הביתה.אמאאומרת לי שמאחור הולך איש זקן והוא יעביר לי תיק חום. בתיק אני רואה מחט בחוט לבן. החבר הוא חבר של סבא שאמא מבקשת לא לספר לסבא כי היא לא יודעת מה קורה איתו.

אני עולה על אוטובוס שאבא שלי הוא הנהג, באוטובוס נמצאים הילדים שלי, אחותי והילדים שלה כשלפתע אבא שלי כבר לא יושב בכיסא הנהג והאוטובוס ממשיך לנסוע ללא שליטה אני מתיישבת בכיסא הנהג והבלמים לא פועלים מנסה לנווט את האוטובוס (אין לי בכלל רישיון נהיגה) עד שלבסוף ניידת משטרה עוצרת את הדרך והאוטובוס נעצר אני יורדת מהאוטובוס שוטרת אומרת לי לשים ידיים באחרי הגב אבל לא אוזקת אותי ואז באה עוד שוטרת וצוחקת

<< עמוד קודם 90 עמוד הבא >>