פענוח חלומות בס"ד

חלומות על לפני

נמצאו 5,126 חלומות המכילים לפני - עמוד 90


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

שאני וחבר שלי וההורים שלי בחופשה ואז אני וחבר שלי רצינו ללכת לסרט אבל לפני לקניון ואז ראינו שם מישהו בתוך מכונית שרצה לרדוף אחרי חבר שלי ואז הגענו לבית מלון ואז דברים מוזרים התחילו לקרות ואין לי מושג איך ידעתי שמתו שם אנשים ושזה מלחיץ אמרתי את זה לכולם ואז השכן הגיע והייתי צריכה להתלבש אז אמרתי לאמא שלי לבוא איתי בהתחלה היא התווכחה ואז באה איתי והיא התחילה להתנהג מוזר כמו שנכנס בה שד ואז התעוררתי

מבנה הרוס קירות שבורים מקום עם הרבה חדרים. בכל חדר יש רק מיטה במרכז. יש כמה אנשים מסביב. לא מעט. המיטה שלמה ועליה מזרן נקי וגדול. אומרים לי שזה המזרן הנוח בעולם. אני רוצה לנסות אותו, אבל בחדר שאליו נכנסתי שוכב גבר במיטה בפלג גוף עליון חשוף. אני רוצה לעבור לחדר אחר. אני מסתובבת כדי לעבור לחדר אחר ומהקיר השבור הפונה החוצה אני רואה באופק קפסולה גדולה מרחפת. הקפסולה מאוד מוארת באור כתום זהוב. אני חושבת שזו ירושלים. אני מסתובבת ויוצאת מהחדר. נראה שעכשיו אני מחוץ לחדרים. אולי באיזו חצר. מרחוק מגיע משהו שנראה כמו כדור פורח ועליו כמה דמויות. כשהוא מתקרב אלינו וכמעט נוחת מישהו מזהה את אחת הדמויות ואומר שזו אני. זו באמת אני. לבושה לבן, יורדת מהכדור הפורח. יש קשר לנסיעה בזמן ובלבול בחזרה והכפלה שלי, אבל אני לא זוכרת את הפרטים. לפני שאני מתעוררת מהחלום אני יושבת על אבן עם האני השניה ואנחנו מתחילות לדבר

חלום שבעלי שמת לפני 7 שנים בה היום בבור שאנחנו הולכים שנינו בשביל חשוך ובעלי מרים את החולצה שלן ומראה לי בבטן כתם אדום אם פלסטר ומראה לי אם האצבע שלו על הכתם ואני אמרתי לו מה מה זה תגיד והוא לא אמר לי ואז הוא מרים מהריצפה את המעיל שלו שנפל וזהו התעוררתי

חלמתי שנסעתי ברכב והיה איתי עוד 2 בנות שביקשו ממני להוריד אותן איפשהו ממש קצת לפני שהגענו קרה משהו לאוטו והוא לא נסע או משהו אז נעמדתי בצד אמרתי לבנות שאני מצטערת שילכו ברגל מה שנשאר. הן הלכו ואני יצאתי מהרכב, עמדתי כזה פתאום יצא איזה אחד שמתחיל לקלל אותי ואז קלטתי שיש לו מבטא ערבי הסתכלתי מסביב והבנתי שנכנסתי לתוך כפר ערבי עזבתי את האוטו והתחלתי לרוץ בתוך איזה בניין שהיו לו הרבה פניות כמו מבוך כזה והוא רודף אחרי תוך כדי ניסיתי להתקשר לבן זוג שלי לבקש ממנו שיבוא לעזור לי ולא הצלחתי להתקשר אליו ואז היה שם כמו מכון כושר שבפתח ישב שם מישהו רצתי אליו ואמרתי לו תעזור לי מישהו רודף אחרי (עכשיו כולם שם ערבים ששונאים יהודים) אז הוא צחק ואמר לי אני מקווה שאת בכושר המשכתי לרוץ ראיתי איזה מנקה באיזה חדר נכנסתי לחדר רציתי לנעול את הדלת איך שבאתי לנעול הבנאדם הגיע ליד הדלת והתעוררתי

חלמתי שהייתי בדירה כזאת שחצי הייתה אנשים שאני מכירה מהצבא חצי אנשים רגילים באותו שלב אני הייתי מודעת שזה חלום כי הייתי אחראית, מפקדת על כמה חיילים שהכרתי מפעם, דיברתי עם אחת מהם שאני סומכת עליה והייתי מודעת לזה שזה חלום. וממש סיפרתי לה שבאתי מלפני ולכן אני לא רגילה לתפקיד , הסתכלתי על הדרגות שלי, מצד שמאל היה לי פלאפל ומצד ימין שלוש ארונות וצחקתי איתה שכשהכרתי אותם בכלל הייתי רבט ( אני כבר חיילת משוחררת 3 שנים כמעט ) כל העניין התחיל בשעה 15:00 על השעון, היינו מסתכלים מחוץ לחלון , והיה ילד שהיה בא לכיוון שלנו עם האקדח בצורה קבועה יום יום. כל פעם מחדש היינו מחפשים אותו ומתחבאים כשאנחנו מציצים בחלון פעם מחוץ לחלון הוא עם ילדים והורים, מן גן שעשועים, ולפעמים הוא הולך לבד אני זוכרת את הפחד שהיה לי בגוף כל פעם שהיינו רואים אותו מהחלון הדירה היא סוג של מזדרון צר עם הרבה חדר מימין ומשמאל ובקצה השני ״ הלובי ״. כל פעם הייתי דופקת ריצה תוך כדי שאני מנסה לרדת הכי נמוך לרצפה וישר תופסת את שני הכלבים שלי ומחביאה אותם איתי יחד בפינה ביחד עם אנשים נוספים שמסתררים להם. כל פעם הייתי מנסה לצאת מהמחבוא , לרוץ מהר מבלי שהוא יקלוט אותי לוודא שהוא הלך הפעם האחרונה זה כשאני ראיתי אותו, כניראה לא התחבאנו כמו שצריך והוא קלט אותנו כבר, אני זוכרת שהסתכלתי מהחלון וראיתי שהוא כבר ממלא מחסניות ( לפני זה כל יום בשעה 15 הוא רק היה הולך לכיוון שלנו עם אקדח ובחיים לא ירה) כאן אני כבר דפקתי ספרינט של החיים לאחד החדרים בקצה, היו הרבה רובים מפוזרים אצלנו אז מצאתי מקום מחסה ולקחתי שני רובים וכיוונתי אל פתח הדלת וחיכיתי שהוא יבוא, אבל במקום היה פיצוץ ענקי, תוך כדי כל האנשים מאצלי רצים לכיוון שלו עם אקדח ביד של כל אחד מהם, אני מסתכלת עליהם מהצד כשהם רצים במזדרון, ועולים באש. ואז קמתי עם תחושת מועקה ואובדן שלא הצלחתי לתפוס את הכלבים שלי בזמן.

<< עמוד קודם 90 עמוד הבא >>