פענוח חלומות בס"ד

חלומות על על הרצפה

נמצאו 1,151 חלומות המכילים על הרצפה - עמוד 92


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

הייתי אצל דודה שלי בבית הדודה שנורא אהבתי להיות אצלה בילדותי. הייתי שם עם הבן שלי בחלום לא הרגשתי נשואה ובעלי והילדים האחרים לא היו שם. פתאום אני רואה את הבן שלו זוחל על הרצפה וכף ידו הימנית וכף רגלו השמאלית כרותים, הייתי אדישה ראיתי שהוא שמח.... פתאום נכנס דודי לחדר והפנה את תשומת ליבי אל הילד ונכנסתי להיסטריה ניסיתי לטפל בו בעצמי ולהדביק לא את היד והרגל, ליצור את הדם וזה לא הצליח לי, אז נדבקתי את זה עם סלוטייפ הזמנתי אמבולנס וחיכיתי עשרים דקות והוא לא הגיע. לקחתי את הילד והתחלתי לרוץ איתו לעבר בית החולים... הגעתי לבית החולים ואני לא מוצאת את הכניסה אז טיפסתי אל החלון ונכנסתי דרכו. בית החולים שמם, אין אך אחד.... התחלתי לחפש אנשים ירדתי קומה ואני מגלה בית רדוף רוחות במסיבה מסטולה של אנשים תלושים ומפחידים.... לא היו רופאים, וכשהסופר היחיד הגיע ידעתי שהוא לא רופא.... קמתי ועזבתי עם הילד והתחלתי לצעוד לבית חולים אחר. ניסיתי לעצור רעבים ומוניות שיעזרו לי עם הבן ואנשים לא רצו לעצור. רכב אחד עצר ורצה לקחת רותי לבית הכנסת של הקהילה שחייתי בה בילדותי, הסברתי להם שאני לא צריכה בית כנסת אלא בית חולים. המשכתי ללכת.... כל זמן החלום אני צורחת ובוכה בבכי היסטרי וחונק ואני מרגישה שהבכי לא יוצא החוצה, אני בוכה פנימה, גם הצרחות לא יוצאות החוצה.... ניסיתי להתקשר אל טקסית שהיא רופאה מנתחת והיא לא ענתה לי לטלפון. פתאום מצאתי את עצמי בבית של אישה שאמרה שהיא רופאה והייתה הראשונה להקשיב לי, היא הכניסה למחשב שלה את כל הפרטים שסיפרתי לה ועדיין לא ניתחה אותו.... הייתי מתוסכלת. וזהו פה התעוררתי

ביום העצמאות יצאנו עם כל השכבה מהבית ספר והתחילה מלחמה. שכבנו על הרצפה והתחלנו לירות אל עבר השמיים בכדי לפוצץ את הטילים שנשלחו לעברנו, רציתי לירות אך לא אישרו זאת ולמרות זאת יריתי לעבר טיל לקולה של אישה שצועקת "אל תירי לכיוון הזה, תכאב לי האוזן!" פגעתי בטיל ונשמע קול פיצוץ אדיר. לפתע ניצבתי בבנין עתיק בעל 4 קומות ופגשתי בכניסה לבניין אישה מפורסמת שלכאורה הכירה אותי. אמרתי לה שפוצצתי את הטיל והיא אמרה לי "אמרתי לך שאת יכולה". עלינו במדרגות לקומה האחרונה ונכנסתי עם כל השכבה לבית מסוים שבו המחנכת של הכיתה הייתה ואמרה לנו להסתכל מהחלונות ולשמור. בראשי חשבתי שאולי אלה אנשי החמאס שיבואו ויתקפו אותנו. שררה דממה והסתכלתי אל הבניין ממול וכמה בתים האירו, ובבית אחד התכבה האור ולא הבנתי למה והמחנכת אמרה שאם יש משהו מוזר לומר "עכשיו" ולכבות את האורות. אחרי כמה דקות הייתי בדרך חזרה לביתי ונראה כאילו לא קרה דבר. שני חברים מהשכבה הלכו לפניי ושילבתי את ידיי בידיהם. חברה של אחד מהם הוציאה לי את היד מחבר שלה וידי נשארה משולבת עם ידו של החבר השני. החבר הראשון אמר לחבר השני "יש לך חברה, לא?" והחבר השני הגיב ואמר "כן, אבל לא משנה" והתעוררתי

<< עמוד קודם 92 עמוד הבא >>