פענוח חלומות בס"ד

חלומות על יכול

נמצאו 3,073 חלומות המכילים יכול - עמוד 94


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

מכשפה זקנה חלמתי שאני עם הבן זוג שלי ואנחנו באים לטוס לחו"ל ולקח לנו זמן עד שמצאנו את שדה התעופה וכשהגענו התיישבנו ליד אישה זקנה יפה ומטופחת היא אמרה לחבר שלי שכדיי לו לשאול בקבלה על הכרטיס שלא נפספס את הטיסה חלילה וזה מה שחבר שלי עשה ברגע שהוא הלך היא שאלה אותי זה חבר שלך עניתי לה כן היא אמרה שהיא קוראת אנשים ושהוא משחק באנשים סוג של רמאי בהתחלה אמרתי לה כן לא יודעת למה ואז כבר אמרתי לא ואז באתי לקום לחבר שלי והרגשתי שאני צולעת בדרך לא ייחסתי חשיבות לצליעה התיישבתי פתאום היא באה ליידי אותה אישה זקנה רק שפתאום היא הייתה מכוערת ומבוגרת לא מטופחת ומפחידה ושלטה לי על הגוף לא יכולתי לקום אחר כך הייתי בטוחה התעוררתי מהחלום כי פתאום הייתי במיטה שלי במקום באותו שדה תעופה ולא הצלחתי לקום להדליק את האור כאילו היא שלטה עליי גם אחרי

היה לי חלום שאני מתמודדת בתחרות כינור. כשאני בדרך לבמה מגיעה אישה. ומראה לי ציורים מפחדים של מצרים . ואומרת לי שאני הנתינה שלה. אחר כך אני מגיעה למשטח שחמט ולים מפחיד. שיש בו תינוק ואיש תובעים. וגם אנשים על יבשה שצוחקים על האיש והתינוק המסכנים ומנסים להרוג אותם. ואז אני כנראה מתה. אני מגיעה לרחוב שלי ואין לי טיפה של אנרגיה. כולם מחפשים אותי ואני לא מצליחה לצעוק להם שאני פה. הפכתי להיות ממש חלשה ובקושי יכולה לזוז. ואז אני רואה חברה מפעם והיא לא רואה אותי. ואני מושכת אותה בכוחותיי האחרונים ומתחילה לרוץ . ופתאום היא רואה אותי והיא אומרת לי מה עשית. ואז מישהו מאחרוה מכניס לה שיפוד מלא דם וגם הזה שהכניס לה שיפוד , מכניסים לו וככה זה 20 אנשים שמכניסים להם שיפודים שמלאים בדם.

ניתוח לב פתוח לעצמי הייתי עם אישתי ,נתחו אותי והשאירו את הפתח פתוח והיו אמורים להגיע שוב לטפל.בזמן הזה החלטתי שאני יכול לעשות סיבוב להרגע ולחזור בזמן להמשך הטיפול. התחלנו לטייל ולאחר זמן מה הבנתי שהתרחקנו ולא מצאנו מונית לחזור והתחלנו לחזור ברגל מה שהיה מסע מאוד קשה.אני זוכר כבישים ורכבים שעברנו בדרך.בסוף עברנו עיקול וחצינו את הכביש ,בחציה היו מעין איצטרובלים ששקעתי בהם ואז הדופק התחיל להעלות .החלטתי לנול בכוחותי האחרונים ובסוך התעוררתי

אני מקבלת מסטס שחדר ללב שלי,לנשמה שלי ולראש שלי מכתב ב23:00 שבו רשום:"מילים לא יסבירו את האהבה הגדולה,העצומה,החזקה,הבוערת והמטורפת שהרגשתי אלייך במהלך התקופה שבה היינו ביחד,היית הבחורה הכי יפה,מדהימה,מקסימה,טובה וחמודה שהכרתי בחיים שלי,אני מודה לך על כל הזמנים והחוויות שעברנו ביחד. עלייך כל הסיפורים שלי,בשבילך יש אור בחלון שלי,עלייך הנשמה בוכה ומחזקת את התקווה שניפגש,אך בנשמה שלי יש את התקווה הבוערת. את מלכת הנשימה שלי,את לוכדת החלומות שלי,את שלי אך הגורל החליט שניפרד,לא נותנים לנו להיות ביחד בדממה,בכל חלום אני אותך מחפש,מקווה שאביט בך שוב,תבואי,מבקש זאת ממך,בלב נשארה רק את,לא יכולנו לשמור על האהבה,לא מצאנו את גורלנו הבטוח,אני רושם לך את רגשות האהבה שאני מרגיש אלייך,אותך יותר לא אחזיר". אני אומרת לסטס:"אתה מלך הנשימה שלי,אתה לוכד החלומות שלי,אהבתי אותך כמו שאני לא יכולה להסביר לך,אתה נותן לי כח להמשיך לחיות,אתה גורם לי להיות חזקה,אתה שמיי הדימדומים שלי".

הלילה חלמתי חלום מאוד מוזר על ההורים והמשפחה. מי שרוצה, רק בתור קוריוז, לקרוא את החלום, מוזמן, מי שלא, יכול להסתפק בחלום של הגשש....: בהתחלה אני בבית החדש, שעברתי אליו לאחרונה, של אימא של לאה, יש אצלנו אורחים ומוסיקה רועשת. מסתבר שאימא שלי הזמינה חברים, כדי לנצל את האירוע שהילדים שלה נמצאים בבית. ואני שואל את אחותי והיא אומרת שאימא בכלל לא אמרה לה שכוונתה להזמין אורחים. אני בכלל בפיג'מה בספה בסלון ויש אנשים שנכנסים ומברכים אותי ואני מסביר פנים. למשל נכנסת שם הרופאה שלי (כשבכלל לי יש רופא) שהיא פרופסורית מוכרת מהטלוויזיה ואני מקבל את פניה בחיוך. ישראל, הבן, מתקשר לשכן כדי לשאול אם המוסיקה לא רועשת מדי והשכן מספר לה שהוא חולה וחלש. אז אני חושב שעלי ללבוש משהו ולא להיות בפיג'מה והולך לבית הישן שלי ברוטשילד, ושם מהמרפסת אבא שלי מנהל גם מסיבה עם מוסיקה. כשאני אומר לאבא שינמיך קצת, הוא מסתכל עלי במביט עקום... אני מבקש ממנו שיפתח את דלת הבית עם מפתח ואז אני מגלה שבבית יש אורחים, ביניהם אימא של מיכל (אשתו של טמיר) שמספרת על שמות של רחובות ואני שואל אם זה רחובות בירושלים והיא מחייכת ואז אני נזכר שבעצם היא גרה בראשן לציון....

שלומי והב שהיה כל העולם בשבילי אחרי שנפרדתי מאריאל זלגיבר ואני נמצאים בתוך יער בפעם הנוספת מ22:00-23:00 אך שלומי לא עושה לי שום דבר חוץ מלשוחח איתי,שלומי הביא לשנינו לארוחת ערב:פיתות,חומוס ומיץ תפוחים. אני ושלומי רואים שחשוך בחוץ ונוסעים לפאב בנתניה שנקרא:שמרוק ב24:00. שלומי מזמין לשנינו:וודקה,מים ונאצ"וס. שלומי מבקש ממני שאאחוז את ידו אך אני מסרבת כי היו הרבה אנשים בתוך הפאב,שלומי שואל אותי שהאם אני נהנת בבילוי,אני עונה לו שאני מקבלת הנאה בבילוי. אני ושלומי המשכנו לבלות בפאב עד 2:00,ניגנו מוזיקה ים תיכונית של מושיק עפיה,קובי פרץ ומשה פרץ. שלומי הקדיש למעני את השיר:זה הזמן. שלומי אומר לי:"אהובה שלי,בחורה מדהימה שלי,נסיכת הנילוס שלי,אני אוהב אותך,תמיד אהבתי אותך,הלב שלי פועם,דופק,בוער,רותח ונשרף בגללך,ידיי רועדות מולך והתשוקה שלי אלייך נראית כלהבה שרותחת ונשרפת כמו מדורה שאני לא יכול לכבות ברגע שאני מביט בפנייך היפות". אני אומרת לשלומי:"אתה המלך של החול הבוער שלי,אתה אדמת התהילה שלי,אני מעניקה לך ים של אהבה,אגם של תשוקה,השלג על ההר,האגדה של הדימדומים,הזריחה,השקיעה,קרני האור". שלומי אומר לי:"גם אני מעניק לך את כל העולם,לא רציתי להיפרד ממך אחרי שחדרת לליבי,לנשמתי".

<< עמוד קודם 94 עמוד הבא >>