פענוח חלומות בס"ד

חלומות על כביש

נמצאו 2,460 חלומות המכילים כביש - עמוד 94


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני יושבת ברכב שלי פתאום נכנס לרכב בחור שברוח מזומבים . זומבי מצליח להיכנס לתוך הרכב ונשוך לי את רגל ימין, לאחר מכן הזומבי יוצא מהרכב ואני מצליחה לנעול את הדלת של הרכב . אני לוקחת את המצית של הרכב וצורבת את הנשיכה , כדי לא להפוך לזומבי. אני נוסעת בכביש ודורסת זומבים , אני מצליחה להגעה הביתה ונעול את הדלת .

אני הולך ורואה תינוק ישן על הכביש. אני מרים אותו ואז מגיעה משהי שאומרת שהיא הבייביסטר שלו. היא שומרת על שלישיה שהתינוק בידיים שלי הוא חלק ממנה. היא מספרת לי שההורים שלהם נסעו ןהשאירו אותה וקשה לה. אני שואל אותה למה הם מסתובבים בחוץ במקום להיות בבית והיא אומרת שאין להם מפתח. אני מרגיש שהחיתול של התינוק רטוב מפיפי וזה מרטיב אותי אבל אין לי איפה להניח אותו

בחלום אני יודעת שיש לי מחלה ושנותרו לי 24 שעות לחיות. הפרפרים בבטן מהלא נודע כלכך הלחיצו והפחידו אותי. בתחילת החלום אני נמצאת בחדר עם קירות לבנים עם אבא שלי (עולם הרפואה ומוות לא זרים לו כך שהוא נשאר עם אותו המבט היומיומי שלו אבל הרגשתי שהוא יודע שמחר אני אמות). בחלק השני של החלום אני רצה ברחוב בורחת. אני רצה על המדרכה ורואה באופק הלא רחוק את האורות מהמכוניות העומדות על הכביש ויש גם עמוד (כנראה של תמרור) מולי. אני מועדת על מכסה ביוב ופורצת בבכי. בחלק השלישי של החלום אני נמצאת בשירותים ציבוריים, נכנסתי לאחד התאים,יש לציין שהוא היה גדול יחסית. האסלה הייתה חלודה, והיה שם איזה סוג של צינור ניקוז ממתכת שגם הוא היה חלוד. בזמן שאני מסתכלת על החלודה מישהי פונה אליי, אני לא זוכרת לגמרי על מה דברנו אבל נהיינו חברות. בחלק הרביעי הלכתי במסדרון עם החברה החדשה שלי וסיפרתי לה שנותרו לי פחות מ24 לחיות, כשהיא שאלה אותי מה המחלה שלי אמרתי בהרהור: מה המחלה שלי? מה המחלה שלי?" -וכאן אני צריכה להעיר הערה קטנה, לפני שנתיים הייתה לי קבוצת חברות שזרקה אותי, ועוד מישהי, קראו לה עינבל. כשהגעתי למצב שהייתה לי רק חברה אחת שלא הייתה איתי בכיתה, ולא הייתי רואה אותה הרבה, החלטתי התחבר עם עינבל. אבל לא הכי אהבתי אותה, היא הייתה מעצבנת. היא הייתה תמיד אפשרות שנייה בשבילי. ובאותה שנה כשחברתי למישהי אחרת ישר התייחסתי אליה כמו שהתייחסו אליי כשהחברות שלי זרקו אותי. וככה נשאר המצב. במשך יותר משנה וחצי. עד שעכשיו סיימנו חטיבה ולא דיברתי איתה, גם אין לי ממש סיבה. ועכשיו נחזור לחלום- אחרי ששאלתי מה המחלה שלי מיד פניתי אל עינבל והיא אמרה איזשהו שם מדעי. היא פשוט הופיעה פתאום איתנו, ואיכשהו זה לא הפריע לי -אני אדם שמאוד אכפת לו ממה שחושבים עליו- בחלק החמישי אני חוזרת מהבריחה לבית הישן שלנו. היו יחסית הרבה אנשים אהל לא ראיתי פנים. כשאני חוזרת אני מחזיקה תחפושת כלה ישנה ומלוכלכת של ילדים. והכלתי לשבת עם אימא שלי. אני זוכרת חיבוק ארוך ונשיקה.

הייתי בסירה ואז הייתי ליד ילדה שאני מכיר ולאחר מכן הרגשתי שהיא מאוכזת ממני ושאלתי ילד שבחיים לא ראיתי למה גרמתי לה להיות עצובה והוא אמר לי נאצים לאחר מכן הרגשתי רע ובסוף הלכתי בין הפרדסים וכשחציתי כביש מסוכן המורה שלי בדיוק עצרה ושאלה אותי למה אני עושה את זה ושזה מסוכן לעבור את הכביש

<< עמוד קודם 94 עמוד הבא >>