פענוח חלומות בס"ד

חלומות על כיסא

נמצאו 942 חלומות המכילים כיסא - עמוד 94


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שאני אמורה להתחתן עם מישהו שאני בכלל לא מכירה כנראה בחלום אחי הגדול סידר לי אותו וביום של החתונה כביכול אף אחד לא תארגן רק ואני חלקית התארגנתי מנסה להבין מדוע אף אחד מבני משפחתי לא מתחיל להתארגן נורא התעצבנתי ויהו אצלי מלא אנשים בבית משום מה כנראה זה היה קשור לחתונה אבל הכל היה כאילו לאט התבאסתי ו2 ידידים שלי ראוו אותי ולקחו אותי על כיסא לאיזה חדר כדי לדבר איתי בניסיון להרגיע שאותי שהכל בסדר נכנסתי לשירותים והתקשרתי לאחי הגדול זה שכיביכול סידר בנינו ואמרתי לו מה קורה שום דבר לא זז אז הוא אומר לי שלא תיהיה חתונה זה היה רק מסמך כעסתי עליו כי הוא ידע כמה התכוננתי לערב הזה וקניתי ועשיתי ונורא אכזב אותי שהוא ידע ולא טרח לספר לי שום דבר אמרתי לו שאני לא רוצה להיות נשואה על הדף רציתי גט אמר לי רק שנה מעכשיו שלא ניתן לעשות כלום אז ממש כעסתי ואז לפתע הבנתי כאילו משהו מאוד מוזר כאילו אחי הגדול ממש עבד עליי בשביל לקבל כסף רב לא יהיה אכפת לו שאני אחותו הקטנה הוא ראה ושמע כסף אז העיניים שלו נפקחו ( הוא אח כזה חשוב לו הכסף אבל גם המשפחה) ההרגשתי כאליו דם מבשרי פשוט מוכר אותי ובכיתי המון וכל זה מוזר אני בכלל רווקה לא ברור העניין אשמח לקבל תשובה

בחלום הייתי עם ההורים שלי בבצפר יסודי שלי .. ממש ישן, ששם היה מין תיאטרון כזה במקום בית ספר וכאילו התחלתי לחלום כשההצגה הסתיימה , בין הכיסאות מצאתי נרתיק של מישהו ורציתי לתת אותו למישהו שהיה איתי ואני לא זוכרת מי אבל הוא לא רצה לקחת. כשבאנו לצאת מהבית ספר יש ירידה ארוכה ממש וההורים שלי התחילו לרדת לפני ואני צועקת להם חכו לי והם נעלמו כאילו הגיעו לסוף כל כך מהר ואני התחלתי לרדת לבד ופתאום כל הדרך הייתה מלאה בערבים מחבלים עם רובים פחדתי ממש והם הסתכלו עליי מוזר התחלתי לרדת ממש מהר אבל אני לא זוכרת שהצלחתי לרוץ כאילו לא יכלתי ואז אחד מהם ממש נמוך התחיל לרוץ אחרי ולדרוך לי על הרגליים ואחריו רצו עוד כמה וצעקו לו אתה עובר את השער שלנו את הגבול .. ואז היה שער גדול כזה שכאילו מראה על סוף הירידה והוא המשיך לרוץ אחרי ולדרוך אחרי ואז התעוררתי ממש בבהלה

טיטאתי את הבית ומשהו בא וזה הפריע לו והוא דחף אותי ואני התזתי עליו גז פילפל אדום אחר כך הוא רצה להרביץ לי ואני ברחתי ותיפסתי במדרגות שעליהם היו כיסאות מקופלים ולא יכולתי לתפס תיפסתי בכל זאת והגעתי למקום שהוא ריק לגמרי ואז הגיע הבחור שהוא תפס אותי וחטף אותי וחנק אותי עם רצועה של הכלב צהובה ואחר כך אבא שלי הגיעה עם אמבולנס ואמרתי לו ללכת להזעיק משטה וזהו

ניבחנתי לבית ספר למוזיקה והאודישן שלי התכרב ראיתי כבר את האולם עם הבמה הכיסאות האדומים הוילון האדום והשופטים. ופתאום היתה לי התלבטות איזה שיר לשיר "צער" של קאשה רוז סברט, "כשהלב בוכה" של שרית חדד או את "התקווה" של מירי מסיקה..... היתי בדילמה ענקית והתור שלי התכרב יותר ויותר בסוף החלטתי לשיר את "התווקה" של מירי מסיקה ובדיוק ברגע שעליתי לבמה.... אמא שלי העירה אותי :(

אני מוצאת את עצמי בדרך לחוף ים ולפתע אני קולטת את חברה שלי יפה יושבת באח המסעדות בחוף היא קראה לי להצטרף אליה יחד עם בעלה משה פטפטנו מעט ואז אני מברכת אותה במזל טיב על חתונה בינם יוסי ואז בעלה פולט הוא לא מסתדר עם אישתו ויפה חברה שלי מוסיפה עשיתי לו חתונה מסרטים ולאחר מכם מוסיפה שהיא ובעלה נפרדו זמנית לאחר עשירים וחמש שנה וחופית עברה לגור עם בעלה מאחר שהיא ילדה קשה מאוד וריאית בעניים שלה שהיא מחפסת אוזן קשבת לדבר ואז הציעה לי לבוא לשבת איתה בחוף סיפלס אמרה זה חוף הסכמתי הגענו לשם דאגה לי לכיסא והתעוררתי

<< עמוד קודם 94 עמוד הבא >>