פענוח חלומות בס"ד

חלומות על האמ

נמצאו 1,031 חלומות המכילים האמ - עמוד 95


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

הייתי עם המשפחה שלי איפה שהוא בחופש הגדול ועשינו מתנה לאחותי ואני עזרתי למשפחה שלי לסדר ,אני ישבתי קצת אחרי שעזרתי וראיתי טלוויזיה , אמרתי לאמא שלי שאני חייבת את הפלטות שלי שנאבדו לי וכל השיניים שלי היו מכוערות עם רווחים פתאום השן האמצעית נשרה לי ולא ידעתי מה לעשות ובכיתי מלא ואז קראתי לאמא שלי היא בהתחלה נבהלה אמרה לי לא נוראה ונזכרה שהיא חייבת להראות לי משו ואז היא הביאה מסמך שהיה רשום שזה תורשתי ושיש סיכוי שהחל מכיתה ו' השן האמצעתי שלי תיפול ושלא ניבהל מי זה ואז בכיתי עוד וקמתי בוכה

ראיתי את חברה שלי רוכבת על טרקטור ורצתי לצלם אותה עליו. התקרבנו לספרייה של בית הספר שלי וצילמתי אותה. לאחר מכן היא נכנסה אליה ונעלמה. בינתיים שהסתובבתי בסיפרייה נכנס לשם החבר לשעבר שלי מלווה בתינוק וילד צעיר ממנו. הספרנית סידרה מסמכים ואני ניסיתי לראות מי זה התינוק הזה. כביכול הספרייה הזו הייתה גם מעבדה וכאשר החבר לשעבר פנה אליה הוא מסר לה מסמכים מזהים על התינוק ובשם משפחתו היה רשום השם משפחה של החבר לשעבר. לא האמנתי שיש לו תינוק, לא הבנתי מתי הוא הספיק להביא ילד לעולם והייתי מאוד מבולבלת. כאשר נתקלתי בו בכוונה, התנצלתי אך הוא נראה כועס ועצבני עליי. לפתע הגיעו המון ילדים לספרייה וניצלתי את ההזדמנות לצאת ממנה. יצאתי להסתובב בשטח בית הספר והתיישבתי על עמוד ושם הצטרפו חבריי אליי. כולם עסוקים בעצמם ורק חברה שלי פונה אלי וסיפרתי לה על החבר לשעבר ועל התינוק והיא מסתכלת עליי בתדהמה ואומרת לי "אבל סיפרתי לך על זה ממזמן! את הרי יודעת על זה" ואני לא זכרתי שסיפרו לי על זה. היא אמרה שהחברה שלו נכנסה להיריון ממנו ולא הייתה לה בטן ורק לאחר שכבר נהיית מלאה והאפשרות לעשות הפלה חלפה היא סיפרה לו והשאירה אותו במבוי סתום. לאחר מכן מישהי מהחדר אוכל עברה וחילקה לכולם פרוסות לחם.

אני באה למאסטר סיני, והוא בדיוק מלמד נהיגה. לפי האמונה כדי לנהוג טוב צריך לאכול שקדים (שהיו מרים מאוד), ולירוק לתוך הבגאז' של האוטו. אחרי שהוא סיים הוא נתן לי לאכול שקדים, הם היו מרים מאוד אבל בכל זאת אכלתי אותם. אחר כך ירקתי את השקדים לבגאז' של האוטו ובאתי להיכנס.

אמא שלי מאושפזת בביה"ח, אני מגיעה לשם, עם שתי חברות מלוות, חברה שלישית עומדת בקומה התחתונה, לידה גבר מבוגר, שניגש אליי ואומר לי שהוא השאיר לי הודעה ביום כיפור האחון, החברה שאיתו בוחנת לראות מה התגובה שלי ויש לי הרגשה שיש לה חשבון איתי, אני מחייכת רבע חיוך, היא נעמדת לידי ותופסת לי את היד ומנסה לדבר איתי, אבל אני מתרחקת ממנה ומתעלמת, ועולה במדרגות הנעות עם שתי החברות האחרות, היא חוזרת לאדם המבוגר ושניהם מסתכלים עליי. אני מפסיקה לדבר עם כולם. מתיישבת ליד חלון במסדרון של בי"ח עם ספר ולא מגיבה לשאלות של אף אחת מהן, הן מביאות את מי שהיה המטפל שלי בדיקור, הוא מתיישב מולי ומנסה לדבר איתי, אבל גם עליו אני לא מסתכלת, הוא מקרב אל הספר שאני מחזיקה מוט קצר חם מאוד, ומתחיל לשרוף את הקצה של הספר, אני לא זזה, הוא מקרב את המוט אל העיניים שלי ואומר להן - "יש תגובה באישונים", אני עוצמת עיניים. בינתיים אמא שלי מתה. אני ניגשת למורה כלשהו ומבקשת שייתן לי לעשות הכל מהתחלה, ואני מסיימת בזמן קצר תואר במשהו כמו הסטוריה, ובינתיים גם בהריון, וגם בתחושה שיידרתי את ההדורים עם כל החברות שלי. אני מוצאת את עצמי עומדת מול מראה עם בטן גדולה ושיער ארוך עם תלתלים ומדברת אל עצמי, ומרגישה בחלום שאני משתגעת. לוקחים אותי לחדר שיש בו כמה מיטות, ולפני כל מיטה שולחן קטן ושני כיסאות. אני עומדת מול המיטה שבה אמא שלי מתה, במיטה מצידה השמאלי שוכב אדם מבוגר ישן, במיטה לימינה בחורה צעירה בהריון, מגיע אסיסטנט כלשהו ומתיישב מולי ואומר לי לשבת, הוא אומר "מוזר, אבל הפנים שלך כל כך רזות", אני שואלת למה מוזר, אבל הוא לא עונה, הוא מבקש ממני להניח את היד על השולחן ושואל אם אני יודעת מי ידקר אותי, אני יודעת שזה אותו מטפל שהיה לי (נקרא לו נ') - האסיסטנט מבקש שאכווץ את היד, אני מרגישה שהיא ממש לבנה, הוא מתחיל למשש את הנקודה בקפל המרפק (כמו לפני בדיקת דם), ומוציא מכשיר מתכתי קטן וחד, ומסמן בעזרתו מסלול ונקודות לאורך האמה והזרוע - ממש מחורר נקודות, אבל אני לא מרגישה כאב - ואומר שידקרו אותי במסלול של הטחול (ברפואה הסינית), כשהוא מסיים אני מרגישה מותשת והוא אומר שאכנס למיטה ואמתין, המיטה לא מסודרת, אבל אני כל כך עייפה שאני רק מעיפה את הספר שמונח עליה ואת הפירורים, מבלי ליישר את הסדין, הבחורה במיטה ליד מתעוררת בחיוך, אני אומרת לה שאני מצטערת שהפרעתי לה, היא לא ישנה כל הלילה, היא ובת הזוג שיושבת לה צוחקות ואומרות שהיא ישנה מצויין בלילה, משום מה זה פוגע בי, אני נכנסת למיטה, ואז מתחילה המולה בחדר - זוג עבר תאונה, נ' המטפל נכנס איתם, ואני יודעת שעכשיו הוא יצטרך לטפל בהם, אני מתחילה לפחד, הוא איתם אבל מסתכל עליי, נכנס עוד מטפל אחר זר לי , ומדבר עם נ' על מצבי, ואז שואל אותי - "את בטוחה שהזרע נקלט?" ואני כבר ממש נכנסת להסטריה וצועקת "למה אתה אומר לי את זה עכשיו?" והוא שם לי יד על המצח ואומר "יש לך קצת חום".

הייתי עם מזוודה אני לא זוכרת איפה השארתי אותה אבל שבאתי פתחתי אותה וחצי מהדברים שלי לא היו שם בפעם השנייה קרה לי אותו הדבר אבל בפעם השלישית אני זוכרת שהייתי במקום שהקירות של המבנה היו עשויות מזכוכית שנכנסתי למקום היה שם בר משקאות ומדפים כמו שיש בסופר והסתכלתי למעלה לתקרה והיה על התקרה חרק מוזר חרק שלא קיים יצאתי לבחוץ המזוודה שלי הייתה פתוחה חצי מהדברים שלי לא היו שם .. הבגדים שלי לא היו שם אז נכנסתי עוד פעם לאותו מקום וראיתי אישה שיושבת עם הבת שלה על ספסל רציתי לשאול אותם אם הם ראו את הדברים שלי והילדה בעצמה באה ואמרה לי כן מצאנו כמה דברים במזוודה ואז הם הוציאו מהתיק שלהם את הג׳ינסים שלי .. אחרי שהילדה באה ואמרה לי האמא אמרה לה ששש ... אני לא זוכרת מתי אבל שיהייתי בחוץ ניגש אלי בן אדם שהיה נראה אומלל הסתכל איתי לתוך המזוודה ואמר לי משפט שאני לא זוכרת מהו ..

היי, אני אלמוג בת 17 וחלמתי חלום שהשפיע עליי. החלום היה ארוך,כולל בתוכו המון סיטואציות ויש לציין שהתעוררתי כמה פעמים במהלך החלום וכל פעם חזרתי בדיוק לאותה הנקודה. היינו אצל סבתא שלי, ואח שלה אמר לנו שיש תינוק ששכחו מתחת לבית,באופן מפתיע , אף אחד לא התייחס לדבריו ברצינות , החלום המשיך כמו החיים האמיתיים, יום אחרי הלכתי לבית הספר וככה עברו יומיים רגילים לחלוטין כמו במציאות, ואז איכשהו הגעתי לבית ספר הישן שלי שלמדתי בו לפניי שנה, הייתי בחצר באיזור האחורי של הבית ספר, ומשהו מגג בית הספר משך את המבט שלי,זה היה גבר,לא ראיתי אותו בבירור כי הוא היה גבוה מימני, אבל אני זוכרת שמה שראיתי בעיקר זה שהוא היה מלוכלך,כמו צבוע בשחור,הוא העביר בי סוג של צמרמורת אבל לא הרגשתי פחד, הוא הצביע ללמטה ולא הוציא מילה מפיו,הסתכלתי לכיוון שהוא הצביע עליו וראיתי תינוק מלוכלך בצבעים שחורים, שוכב מקופל ומכווץ,הייתי בטוחה שהוא מת בגלל שנזכרתי במה שאח של סבתא שלי אמר והרי עברו שלושה ימים מאז, הרמתי את התינוק ולהפתעתי גיליתי שהוא מגיב,אני זוכרת שהבאתי אותו הביתה, ואמא שלי טיפלה בו, אני הייתי בהיסטריה והייתי בטוחה שהוא אח של מישהו שאני יוצאת איתו, התקשרתי אליו והוא היה לא ברור,מקוטע, אמר שאח שלו בבית וקצת כעס עליי ורב איתי. הבנתי שזה פשוט ילד נטוש, והחלטנו לאמץ אותו אלינו ולטפל בו,יום אחרי הלכתי לבית ספר, ושוב , הייתי בשיעור בבית ספר הישן שלי, לפני שנה, עם אותה כיתה, אותם מורים,אותם ספרים בלי שזה ייראה לי מוזר. כשחזרתי הביתה פיתאום התינוק היה גדול, כבן שנתיים וחצי, ממלמל,אוכל, רץ , הוא היה נורא רעב ואכל כל מה שנתנו לו במהירות . אני נקשרתי אליו נורא,הרמתי אותו על הידיים שלי רוב הזמן,שיחקתי איתו , והרגשתי מקורבת אליו,ואז ניגשתי להחליף לו טיטול, וגיליתי להפתעתי שזה לא תינוק, אלא תינוקת.. והחלטתי במפתיע שנקרא לה קאטרין,החלפתי לה טיטול, והלבשתי לה בגד כחול מסנוור, כלומר, הלבשתי לה אוורול של תינוקות וכשהוא היה עלייה זה כל כך משך את תשומת ליבי כי הבגד היה כחול באופן מסנוור,כחול בוהק. במשך שאר החלום פשוט עסקנו בלטפל בה,ואמא שלי אמרה " סוף סוף קיבלת אחות" ( יש לי שלושה אחים בנים) וככה בערך החלום נגמר. התעוררתי מהחלום עם הרגשה נוראית...זאת אומרת, קמתי בסדר אבל הרגשתי געגוע,אני עדיין מרגישה..אני רוצה שוב להחזיק אותה.. אני לא יודעת למה החלום הזה מרגיש לי כל כך משמעותי.. ואשמח אם תעזרי לי לפרש אותו. תודה רבה (:

אני וחברתי יצאנו לסיבוב בסביבות הערב עם נעלי עקב שחורות ושמלה שחורה ולפתע ראינו אישה על הרצפה שיורד לה מלא דם התקשרו לאמבולנס כשהאמבולנס הגיע הוא שאל את האישה עם יש לה קרוב משפחה שיבוא איתה .. כי היא הייתה במצב קשה והיה חשוב שיבואו איתה והאישה אמרה לאחראי שהיא רוצה שאנחנו נבוא איתה כי עזרנו לה בהתחלה חששתי ורציתי לומר שאנחנו לא יכולות כי אנחנו ממהרות לאנשהוא חברתי אמרה לאישה שברור שנבוא איתה ובלית ברירה נכנסנו לתוך האמבולנס והתחלנו לנסוע כשהגענו למן מערה כזאת שיש בכביש האחראי עצר בצד את האמבולנס והוציא את הפצועה יחד איתו ונעל את המכונית ואני וחברתי חיבקנו אחת את השנייה ונכנסנו ללחץ

<< עמוד קודם 95 עמוד הבא >>