פענוח חלומות בס"ד

חלומות על אחרי

נמצאו 12,454 חלומות המכילים אחרי - עמוד 941


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני נמצאת בדירה של חברה הכי טובה שלי לשעבר ואמא שלה. הדירה אחרת ממה שהיא במציאות. בחלום, יש להן 2 כלבים בגודל של בן אדם מבוגר שהולכים על 2 רגליים ויודעים לדבר. כלב אחד ידידותי ואני מלטפת אותו, והכלב השני תוקפני ומוצמד לקיר עם טבעת מסביב לצוואר. אני משחררת אותו והוא מתחיל לאיים עליי מילולית. אני נסוגה, ואז אמא של חברה שלי תופסת אותי וגוררת אותי לאחור כדי להגן עליי. אני מנסה להשתחרר ובועטת עם הרגליים באוויר תוך כדי שאני צועקת לכלב התוקפני שזאת אשמתו. אמא של חברה שלי מנסה להרגיע אותי, והדבר הבא שקורה הוא שאני מתעוררת בחדר לבד כשאני ישובה בתוך כיסא, מאוד מדוכדכת אחרי שבכיתי. אני פותחת את הדלת ורואה את אחותי, שקטנה ממני בשנה, יושבת על כיסא נדנדה. היא מסתכלת עליי ואומרת לי "ידעתי שתלכי לצבא". אני עונה לה משהו (לא זוכרת מה), לוקחת תיק ענק של צבא, שמה אותו על הכתפיים, אומרת לאחותי "ביי" ויוצאת מהדירה.

אני ואישתי הלכנו ברחוב והלכו אחרינו 3 דתיים אחד מהם היה נמוך קומה באמצע הדרך הוא בא אלי ושאל אותי כמה כסף יש לי ומשך לי את התעודת זהות מהכיס אני התחלתי לדחוף אותו ולהגיד לו שיזוז והוא לא ירפה והמשיך אחריכצה פעמים כבר נתתי לו מכות ממש וחברים שלו אומרים לו לעזווב אות והוא לא עוזב

ביום העצמאות יצאנו עם כל השכבה מהבית ספר והתחילה מלחמה. שכבנו על רצפה מאספלט והתחלנו לירות אל עבר השמיים בכדי לפוצץ את הטילים שנשלחו לעברנו, רציתי לירות אך לא אישרו זאת ולמרות זאת יריתי לעבר טיל לקולה של אישה שצועקת "אל תירי לכיוון הזה, תכאב לי האוזן!" פגעתי בטיל ונשמע קול פיצוץ אדיר. לפתע ניצבתי בבנין עתיק בעל 4 קומות ופגשתי בכניסה לבניין אישה מפורסמת שלכאורה הכירה אותי. אמרתי לה שפוצצתי את הטיל והיא אמרה לי "אמרתי לך שאת יכולה". עלינו במדרגות לקומה האחרונה ונכנסתי עם כל השכבה לבית מסוים שבו המחנכת של הכיתה הייתה ואמרה לנו להסתכל מהחלונות ולשמור. בראשי חשבתי שאולי אלה אנשי החמאס שיבואו ויתקפו אותנו. שררה דממה והסתכלתי אל הבניין ממול וכמה בתים האירו, ובבית אחד התכבה האור ולא הבנתי למה והמחנכת אמרה שאם יש משהו מוזר לומר "עכשיו" ולכבות את האורות. אחרי כמה דקות הייתי בדרך חזרה לביתי ונראה כאילו לא קרה דבר. שני חברים מהשכבה הלכו לפניי ושילבתי את ידיי בידיהם. חברה של אחד מהם הוציאה לי את היד מחבר שלה וידי נשארה משולבת עם ידו של החבר השני. החבר הראשון אמר לחבר השני "יש לך חברה, לא?" והחבר השני הגיב ואמר "כן, אבל לא משנה" והתעוררתי

הייתי באיזה מקום לא מוגדר ונתנו לשלמור על איזה ילדה . שתהיה באחריותי ואני הלכתי לבקר את המשפחה שלי עם הילדה . אך כיוון שהייתי שקועה בשיחה עם המשפחה ובהסח דעת . לא שמתי לב שהילדה לא נמצאת לידי ניסיתי לחפש אותה . אך לשוא ואני פחתי לחזור בחזרה כדי שלא ישאלו אותי על הילדה.

ביום העצמאות יצאנו עם כל השכבה מהבית ספר והתחילה מלחמה. שכבנו על הכביש והתחלנו לירות אל עבר השמיים בכדי לפוצץ את הטילים שנשלחו לעברנו, רציתי לירות אך לא אישרו זאת ולמרות זאת יריתי לעבר טיל לקולה של אישה שצועקת "אל תירי לכיוון הזה, תכאב לי האוזן!" פגעתי בטיל ונשמע קול פיצוץ אדיר. לפתע ניצבתי בבנין עתיק בעל 4 קומות ופגשתי בכניסה לבניין אישה מפורסמת שלכאורה הכירה אותי. אמרתי לה שפוצצתי את הטיל והיא אמרה לי "אמרתי לך שאת יכולה". עלינו במדרגות לקומה האחרונה ונכנסתי עם כל השכבה לבית מסוים שבו המחנכת של הכיתה הייתה ואמרה לנו להסתכל מהחלונות ולשמור. בראשי חשבתי שאולי אלה אנשי החמאס שיבואו ויתקפו אותנו. שררה דממה והסתכלתי אל הבניין ממול וכמה בתים האירו, ובבית אחד התכבה האור ולא הבנתי למה והמחנכת אמרה שאם יש משהו מוזר לומר "עכשיו" ולכבות את האורות. אחרי כמה דקות הייתי בדרך חזרה לביתי ונראה כאילו לא קרה דבר. שני חברים מהשכבה הלכו לפניי ושילבתי את ידיי בידיהם. חברה של אחד מהם הוציאה לי את היד מחבר שלה וידי נשארה משולבת עם ידו של החבר השני. החבר הראשון אמר לחבר השני "יש לך חברה, לא?" והחבר השני הגיב ואמר "כן, אבל לא משנה" והתעוררתי

ביום העצמאות יצאנו עם כל השכבה מהבית ספר והתחילה מלחמה. שכבנו על הרצפה והתחלנו לירות אל עבר השמיים בכדי לפוצץ את הטילים שנשלחו לעברנו, רציתי לירות אך לא אישרו זאת ולמרות זאת יריתי לעבר טיל לקולה של אישה שצועקת "אל תירי לכיוון הזה, תכאב לי האוזן!" פגעתי בטיל ונשמע קול פיצוץ אדיר. לפתע ניצבתי בבנין עתיק בעל 4 קומות ופגשתי בכניסה לבניין אישה מפורסמת שלכאורה הכירה אותי. אמרתי לה שפוצצתי את הטיל והיא אמרה לי "אמרתי לך שאת יכולה". עלינו במדרגות לקומה האחרונה ונכנסתי עם כל השכבה לבית מסוים שבו המחנכת של הכיתה הייתה ואמרה לנו להסתכל מהחלונות ולשמור. בראשי חשבתי שאולי אלה אנשי החמאס שיבואו ויתקפו אותנו. שררה דממה והסתכלתי אל הבניין ממול וכמה בתים האירו, ובבית אחד התכבה האור ולא הבנתי למה והמחנכת אמרה שאם יש משהו מוזר לומר "עכשיו" ולכבות את האורות. אחרי כמה דקות הייתי בדרך חזרה לביתי ונראה כאילו לא קרה דבר. שני חברים מהשכבה הלכו לפניי ושילבתי את ידיי בידיהם. חברה של אחד מהם הוציאה לי את היד מחבר שלה וידי נשארה משולבת עם ידו של החבר השני. החבר הראשון אמר לחבר השני "יש לך חברה, לא?" והחבר השני הגיב ואמר "כן, אבל לא משנה" והתעוררתי

חלמתי שאני עוברת אונס אבל זה לא עיקר הסיפור או העיסוק. הרסר שלי מהבסיס מעורב ויודע פרטים ואני בחקירות במשטרה אחרי הסיפור ביחד עם חברה טובה שלי שאני כועסת עליה כי התחילה לצאת עם חבר של חברה טובה אחרת. בזמן החקירות שומעים פיצוץ ומגלים שזה מהאוטו שלי וזה היה מטען שהיה מיועד לי. ובזמן החקירות מספר חברות רחוקות שלי מסתכלות עלי מבעד לויטרינה גדולה

<< עמוד קודם 941 עמוד הבא >>