פענוח חלומות בס"ד

חלומות על החי

נמצאו 1,071 חלומות המכילים החי - עמוד 99


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שאחות של חברה שלי חולה ונמצאת בבית חולים, יש רב שמראה לי בספר תהלים שעל הילדה להישאר צמח מכיוון שכך כתוב בספר, והוא מתייעץ איתי ואני אומרת לו שעליו להחיות אותה כי היא קטנה כל זה קורה בחדר שלי ובמקרה מאחורי המיטה (היכן שהראש) בקיר יש שביל של נמלים ואני נלחצת

הייתי בבסיס שאני משרתת בו והתכוננתי להתחיל את משמרת הלילה שהייתה לי במסגרת עזרה ראשונה לתפקיד שלי בצהל. לפני שהתחלתי להתארגן, הייתה לנו הרצאה שהעביר לנו אותה בחור בערך בשנות ה20 המאוחרות שלו. את הבחור לא ראיתי מעולם לפני כן. לאחר שההרצאה נגמרה הבנות שמשרתות איתי התחילו לאט לאט להתרוקן מהחדר וללכת הביתה. [הדמויות של הבנות שישבו שם לא היו הבנות שבאמת משרתות איתי. אחת לדוגמא הייתה חברה מהילדות שלא ראיתי אותה כבר 5 שנים בערך.] שההרצאה נגמרה התכופפתי לריצפה כי נפל לי משהו והמשכתי לארגן את השקית שהייתה לי שם. לפתע הגיעה אליי הדמות שהייתה אחראית עליי בבסיס [דמות אגב שאני לא זוכרת את הפנים שלה] ונגעה בכף ידי. הבעת הפנים שלה הייתה מודאגת ולא הבנתי מה היא עומדת להגיד לי. לפתע היא אמרה "אני צריכה שתתפשטי". נבהלתי מאוד! לא הבנתי איך היא נפלה עליי עם המשפט הזה. היא הבינה שלא קיבלתי יפה את מה שהיא אמרה ואז היא הסבירה שהמרצה חושב שכנראה יש לי סרטן, כי שהתכופפתי הוא ראה איזה סימן חשוד באיזור החזה. חשכו עיניי. הייתי בפאניקה, מפוחדת, התחלתי לבכות ולא יכולתי להפסיק. לא חשבתי על כלום חוץ מזה שאני עומדת למות. התקשרתי לאבא שלי והתחלתי לספר לו לאט לאט מה שקרה. הייתי מאוד מאוד מאוד בוכה. היה לו קשה לעקוב אחרי מה שאני מספרת לו אבל עדיין המשכתי לספר. אני זוכרת כמעט בוודאות שתכננתי להתקשר לאמא שלי ואני לא יודעת למה בסופו של דבר זה התקשר לאבא שלי. איפה כאן, אני חושבת שהתעוררתי כבר ואז נרדמתי ישר שוב והמשכתי את החלום. הייתי בשיחה בטלפון אבל הפעם עם החברה הכי טובה שלי! החלום המשיך מהקטע שאני בוכה לחברה שלי הבכי של החיים שלי ואומרת לה כמה אני מפחדת ואני לא רוצה את המחלה הזאת. וכמה אני לא אוכל לחיות עם העובדה שלא יהיה לי יותר שיער [בחיי האמיתיים השיער הוא אחד הדברים הכי חשובים לי. ואני דואגת להשקיע בו הרבה טיפול כל פעם שאני מתקלחת. ואני אוהבת אותו ותמיד החמיאו לי עליו]. והיא מנסה לנחם אותי ולא מצליחה. היא סיפרה לי שגם חברה שלה שאני גם מכירה עברה פעם בדיקה שאין לה חס וחלילה את המחלה הזו אך הבדיקה שלה יצאה תקינה. אותה חברה שעברה את הבדיקה עברה אותה כי היא סתם רצתה לוודא שהיא נקייה. לא כי היא חששה מזה או משהו כזה. בחיים לא בכיתי בכמות/בצורה שבכיתי בחלום הזה. אפילו לא כשסבא שלי נפטר [וכשסבא שלי נפטר בכיתי הכי הרבה שאי פעם בכיתי בחיי].

גרושתי ואני עומדים חבוקים לאחר שקמנו לאחר שינה והיא נראת מפויסת עלי היא לבושה בכותנת שינה .אנו עומדים בשכונה במרכז העיר שם יש בניניים בתהליכי בניה בניין אחד שנמצא במרכז גבוהה אני אומר לגרושתי תראי איזה מיקום יש לביניין הזה הו קרוב ליציאה מהעיר הוא קרוב לכל המוסדות החשובים זה מיקום מעולה והוא גם גבוהה מי שיגור בפנטהוס רואה את הים.הבניין הזה בנוי רק הקיר החיצוני לגובה רב אנחנו חבוקים מחזיקים ידים ומסתכלים על הבנייןלמטה ברחוב עובר אביה של גרושתי שהוא קבלן בניין במציאות ואני שואל אות לפשר הבנייה המשונה של בניין זה שבונים רק את הקיר החיצוני בחלקו היכן שיש חלונות לגובה רב וללא תמיכה הוא אומר לי כי זה בסדר חמי לבוש בגדי חג לבנים עם עניבה והוא ועוד קבוצת אנשים נכנסים לבית הכנסת לאירוע אנחנו אני וגרושתי מסתכלים על הקיר ולפתע נופלים מספר קירות מהבניין הזה אני נחרד אבל הבנאים מלמעלה אומרים כי הכל בסדר ואף עובד לא נפגע.לאחר מכן גרושתי ניגשת לשולחן שבפתח בית הכנסת ושם עומדים כוסות תה מזכוכית ובתוכם עלי נענע טריים היא מכינה לה כוס תה וחוזרת אליי כשכתפינו נוגעות זו בזו והי מפייסת אותי במבט ושותה את התה.וכאן הסתיים החלום

<< עמוד קודם 99 עמוד הבא >>