פענוח חלומות בס"ד

חלומות על אמרתי לה

נמצאו 1,240 חלומות המכילים אמרתי לה - עמוד 100


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

בעלי נפטר ואני לא בקשר עם חמותי וגיסתי חלמתי שיש מסיבת יום הולדת לנכדה שלי וחמותי מזיזה כיסא על הרגלים שלי ונותנת לי מכה בפעם הראשונה לא הגבתי והיא עשתה שוב שוב שוב לא הגבתי בפעם השלישית שעשתה זאת אמרתי לה למה את עושה את זה והיא ענתה לי דווקא אז שאלתי למה את רעה כזו והיא ענתה לי כי אני רעה אמרתי לה שהיא התגלמות הרשע והחלה בינינו חילופי מילים בעלי ישב מרחוק הסתכל עלי חייך ועשה לי תנועה של עידוד עם היד כלומר תמשיכי למרות שהבחייו סגד לאימו

בעלי נפטר ואני לא בקשר עם חמותי וגיסתי, חלמתי שיש מסיבת יום הולדת לנכדה שלי וחמותי מזיזה כיסא על הרגלים שלי ונותנת לי מכה, בפעם הראשונה לא הגבתי והיא עשתה שוב שוב שוב לא הגבתי ,בפעם השלישית שעשתה זאת אמרתי לה למה את עושה את זה, והיא ענתה לי דווקא , אז שאלתי למה את רעה כזו, והיא ענתה לי כי אני רעה, אמרתי לה שהיא התגלמות הרשע והחלה בינינו חילופי מילים , בעלי ישב מרחוק הסתכל עלי חייך ועשה לי תנועה של עידוד עם היד, כלומר תמשיכי, למרות שהבחייו סגד לאימו

נחתחתי ביד וביקשתי מביתי שתיקח אותי לבית החולים יורד לי מלא דם היא לא התייחסה הלכתי לאימי המנוחה ואחותי הגדולה שבחיים ואמרתי להן שיורד לי דם שייקחו אותי לבית החולים והן אמרו שאני מדברת שטויות ראייתי מלא דם התעצבנתי ואמרתי אל תבואו איתי אני הולכת

הייתי בטקס בבית ספר עליתי לבמה הופעתי הכל היה טוב ההורים שלי היו בקהל והסתכלו עלי פתאום ראיתי את סבתא שלי שנפטרה יושבת בסוף האולם עצרתי את עצמי באמצע הטקס ורצתי אליה חיבקתי אותה חזק ודיברתי איתה והתחלתי לבכות ואמרתי לה שאני אוהבת אותך ומתגעגעת והיא חסרה והיא לא אמרה כלום היא רק אמרה היית מצוינת בטקס

ביום העצמאות יצאנו עם כל השכבה מהבית ספר והתחילה מלחמה. שכבנו על רצפה מאספלט והתחלנו לירות אל עבר השמיים בכדי לפוצץ את הטילים שנשלחו לעברנו, רציתי לירות אך לא אישרו זאת ולמרות זאת יריתי לעבר טיל לקולה של אישה שצועקת "אל תירי לכיוון הזה, תכאב לי האוזן!" פגעתי בטיל ונשמע קול פיצוץ אדיר. לפתע ניצבתי בבנין עתיק בעל 4 קומות ופגשתי בכניסה לבניין אישה מפורסמת שלכאורה הכירה אותי. אמרתי לה שפוצצתי את הטיל והיא אמרה לי "אמרתי לך שאת יכולה". עלינו במדרגות לקומה האחרונה ונכנסתי עם כל השכבה לבית מסוים שבו המחנכת של הכיתה הייתה ואמרה לנו להסתכל מהחלונות ולשמור. בראשי חשבתי שאולי אלה אנשי החמאס שיבואו ויתקפו אותנו. שררה דממה והסתכלתי אל הבניין ממול וכמה בתים האירו, ובבית אחד התכבה האור ולא הבנתי למה והמחנכת אמרה שאם יש משהו מוזר לומר "עכשיו" ולכבות את האורות. אחרי כמה דקות הייתי בדרך חזרה לביתי ונראה כאילו לא קרה דבר. שני חברים מהשכבה הלכו לפניי ושילבתי את ידיי בידיהם. חברה של אחד מהם הוציאה לי את היד מחבר שלה וידי נשארה משולבת עם ידו של החבר השני. החבר הראשון אמר לחבר השני "יש לך חברה, לא?" והחבר השני הגיב ואמר "כן, אבל לא משנה" והתעוררתי

חלמתי שצוטטתי לשרית ואביב כששרית ביקשה מימנו שהם ייתקשרו לכול הניבחרות שלהם כי שרית רוצה ללכת לאכול פיצה מחר בבוקר, אז אביב אמר לה שזה יותר מידי אנשים. והתחלתי לצחוק. ואז הם עלו עליי אז הבאתי לאביב ביצת קינדר (מהישנים) ואמרתי לו תהנה לאכול לעצמך ת'ביציים. ואז אביב כזה, אם לא תתרחקי אני אוכל לך את היד. אז התרחקתי וברחתי מישם ואז שרית הצליחה לשכנע אותו להתקשר והם התקשרו ולמחרת בבוקר שלומי הודיע להם שכולם ביטלו כי יש סופת חורף (וזה היה קיץ...) אז אביב החליט לקחת את שרית לאכול פיצה בכול זאת. ואז כשהם ישבו וקיבלו את הפיצות,אביב צחק על אבי גואטה ושרית זרקה עליו את הפיצה והלכה. ואז הלכתי למוכרת ואמרתי לה "אפשר פיצה עם קצת אביב גפן מלמעלה?"

ביום העצמאות יצאנו עם כל השכבה מהבית ספר והתחילה מלחמה. שכבנו על הכביש והתחלנו לירות אל עבר השמיים בכדי לפוצץ את הטילים שנשלחו לעברנו, רציתי לירות אך לא אישרו זאת ולמרות זאת יריתי לעבר טיל לקולה של אישה שצועקת "אל תירי לכיוון הזה, תכאב לי האוזן!" פגעתי בטיל ונשמע קול פיצוץ אדיר. לפתע ניצבתי בבנין עתיק בעל 4 קומות ופגשתי בכניסה לבניין אישה מפורסמת שלכאורה הכירה אותי. אמרתי לה שפוצצתי את הטיל והיא אמרה לי "אמרתי לך שאת יכולה". עלינו במדרגות לקומה האחרונה ונכנסתי עם כל השכבה לבית מסוים שבו המחנכת של הכיתה הייתה ואמרה לנו להסתכל מהחלונות ולשמור. בראשי חשבתי שאולי אלה אנשי החמאס שיבואו ויתקפו אותנו. שררה דממה והסתכלתי אל הבניין ממול וכמה בתים האירו, ובבית אחד התכבה האור ולא הבנתי למה והמחנכת אמרה שאם יש משהו מוזר לומר "עכשיו" ולכבות את האורות. אחרי כמה דקות הייתי בדרך חזרה לביתי ונראה כאילו לא קרה דבר. שני חברים מהשכבה הלכו לפניי ושילבתי את ידיי בידיהם. חברה של אחד מהם הוציאה לי את היד מחבר שלה וידי נשארה משולבת עם ידו של החבר השני. החבר הראשון אמר לחבר השני "יש לך חברה, לא?" והחבר השני הגיב ואמר "כן, אבל לא משנה" והתעוררתי

ביום העצמאות יצאנו עם כל השכבה מהבית ספר והתחילה מלחמה. שכבנו על הרצפה והתחלנו לירות אל עבר השמיים בכדי לפוצץ את הטילים שנשלחו לעברנו, רציתי לירות אך לא אישרו זאת ולמרות זאת יריתי לעבר טיל לקולה של אישה שצועקת "אל תירי לכיוון הזה, תכאב לי האוזן!" פגעתי בטיל ונשמע קול פיצוץ אדיר. לפתע ניצבתי בבנין עתיק בעל 4 קומות ופגשתי בכניסה לבניין אישה מפורסמת שלכאורה הכירה אותי. אמרתי לה שפוצצתי את הטיל והיא אמרה לי "אמרתי לך שאת יכולה". עלינו במדרגות לקומה האחרונה ונכנסתי עם כל השכבה לבית מסוים שבו המחנכת של הכיתה הייתה ואמרה לנו להסתכל מהחלונות ולשמור. בראשי חשבתי שאולי אלה אנשי החמאס שיבואו ויתקפו אותנו. שררה דממה והסתכלתי אל הבניין ממול וכמה בתים האירו, ובבית אחד התכבה האור ולא הבנתי למה והמחנכת אמרה שאם יש משהו מוזר לומר "עכשיו" ולכבות את האורות. אחרי כמה דקות הייתי בדרך חזרה לביתי ונראה כאילו לא קרה דבר. שני חברים מהשכבה הלכו לפניי ושילבתי את ידיי בידיהם. חברה של אחד מהם הוציאה לי את היד מחבר שלה וידי נשארה משולבת עם ידו של החבר השני. החבר הראשון אמר לחבר השני "יש לך חברה, לא?" והחבר השני הגיב ואמר "כן, אבל לא משנה" והתעוררתי

<< עמוד קודם 100 עמוד הבא >>