פענוח חלומות בס"ד

חלומות על לא יודעת

נמצאו 1,074 חלומות המכילים לא יודעת - עמוד 100


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני הולכת עם חברה שלי בתוך שביל ומחפשות מישהו כשבנינו מפריד גדר, ויש בצד שלי וקצת בצד שלה שיח ומתחבא שם אנס והוא שחור מבחינת הצבע עור, ואז אני הולכת ולא מוצאת אותו ובדרך חזרה הוא תופס אותי, אני צורחת ומחזיקה בגדר והוא לא מרפה ורואים לו רק את הידיים מתוך השיח והחברה לא יודעת מה לעשות.

הייתי בבסיס שאני משרתת בו והתכוננתי להתחיל את משמרת הלילה שהייתה לי במסגרת עזרה ראשונה לתפקיד שלי בצהל. לפני שהתחלתי להתארגן, הייתה לנו הרצאה שהעביר לנו אותה בחור בערך בשנות ה20 המאוחרות שלו. את הבחור לא ראיתי מעולם לפני כן. לאחר שההרצאה נגמרה הבנות שמשרתות איתי התחילו לאט לאט להתרוקן מהחדר וללכת הביתה. [הדמויות של הבנות שישבו שם לא היו הבנות שבאמת משרתות איתי. אחת לדוגמא הייתה חברה מהילדות שלא ראיתי אותה כבר 5 שנים בערך.] שההרצאה נגמרה התכופפתי לריצפה כי נפל לי משהו והמשכתי לארגן את השקית שהייתה לי שם. לפתע הגיעה אליי הדמות שהייתה אחראית עליי בבסיס [דמות אגב שאני לא זוכרת את הפנים שלה] ונגעה בכף ידי. הבעת הפנים שלה הייתה מודאגת ולא הבנתי מה היא עומדת להגיד לי. לפתע היא אמרה "אני צריכה שתתפשטי". נבהלתי מאוד! לא הבנתי איך היא נפלה עליי עם המשפט הזה. היא הבינה שלא קיבלתי יפה את מה שהיא אמרה ואז היא הסבירה שהמרצה חושב שכנראה יש לי סרטן, כי שהתכופפתי הוא ראה איזה סימן חשוד באיזור החזה. חשכו עיניי. הייתי בפאניקה, מפוחדת, התחלתי לבכות ולא יכולתי להפסיק. לא חשבתי על כלום חוץ מזה שאני עומדת למות. התקשרתי לאבא שלי והתחלתי לספר לו לאט לאט מה שקרה. הייתי מאוד מאוד מאוד בוכה. היה לו קשה לעקוב אחרי מה שאני מספרת לו אבל עדיין המשכתי לספר. אני זוכרת כמעט בוודאות שתכננתי להתקשר לאמא שלי ואני לא יודעת למה בסופו של דבר זה התקשר לאבא שלי. איפה כאן, אני חושבת שהתעוררתי כבר ואז נרדמתי ישר שוב והמשכתי את החלום. הייתי בשיחה בטלפון אבל הפעם עם החברה הכי טובה שלי! החלום המשיך מהקטע שאני בוכה לחברה שלי הבכי של החיים שלי ואומרת לה כמה אני מפחדת ואני לא רוצה את המחלה הזאת. וכמה אני לא אוכל לחיות עם העובדה שלא יהיה לי יותר שיער [בחיי האמיתיים השיער הוא אחד הדברים הכי חשובים לי. ואני דואגת להשקיע בו הרבה טיפול כל פעם שאני מתקלחת. ואני אוהבת אותו ותמיד החמיאו לי עליו]. והיא מנסה לנחם אותי ולא מצליחה. היא סיפרה לי שגם חברה שלה שאני גם מכירה עברה פעם בדיקה שאין לה חס וחלילה את המחלה הזו אך הבדיקה שלה יצאה תקינה. אותה חברה שעברה את הבדיקה עברה אותה כי היא סתם רצתה לוודא שהיא נקייה. לא כי היא חששה מזה או משהו כזה. בחיים לא בכיתי בכמות/בצורה שבכיתי בחלום הזה. אפילו לא כשסבא שלי נפטר [וכשסבא שלי נפטר בכיתי הכי הרבה שאי פעם בכיתי בחיי].

אני הולכת עם חברה שלי בתוך שביל ומחפשות מישהו כשבנינו מפריד גדר, ויש שיח ומתחבא שם אנס והוא שחור מבחינת הצבע עור, ואז אני הולכת ולא מוצאת אותו ובדרך חזרה הוא תופס אותי, אני צורחת ומחזיקה בגדר והוא לא מרפה ורואים לו רק את הידיים והחברה לא יודעת מה לעשות.

אני הולכת עם חברה שלי בתוך שביל ומחפשות מישהו כשבנינו מפריד גדר, ויש בצד שלי וקצת בצד שלה שיח ומתחבא שם אנס והוא שחור מבחינת הצבע עור, ואז אני הולכת ולא מוצאת אותו ובדרך חזרה הוא תופס אותי, אני צורחת ומחזיקה בגדר והוא לא מרפה ורואים לו רק את הידיים מתוך השיח והחברה לא יודעת מה לעשות.

חלמתי שאני נמצאת בכלא. כלא שהוא כל העולם שאני מכירה. שאי אפשר לברוח בשום מצב, אבל תמיד מנסים. אבל איכשהו מצאתי דלת מילוט. אבל.. היה בי חלק מהכלא, לא יודעת איך ממש להסביר. כאילו הכלא יצר אותי, ובגלל זה הוא חלק ממני. אז לא הצלחתי לעבור בדלת שמצאתי, ניסיתי לעבור, אבל כאילו הייתה מחיצה, ולא הצלחתי לברוח. מחסום

חלמתי אותו בערך שבוע שלם אחרי שראיתי את הסוג הרביעי, זה יותר סיוט: אני נרדם, [בחלום] ואני חולם [בחלום] עד ינשוף, בחלון שלי. אני שומע את הניקורים שלו על החלון, אני רואה אותו בצורה מעומעמת. אין הרבה אור, והמאוורר דלוק. קצב הסיבוב של המאוורר מתאים בדיוק לקצב הניקור של הינשוף. לאחר מכן אני מתעורר, [בחלום] ואני מגלה שהינשוף עומד על השידה שלידי. אני מסתכל עליו והוא מנקר את המיטה שלי, מתקדם לאט לאט. הינשוף הוא לבן בצבע קרם עם עיניים גדולות שחורות, ועיגולים חומים גדולים מסביב לעיניים. לבסוף אני אומר פותח את החלון ומגרש אותו החוצה עם מחברת שלי להיסטוריה, זו תמיד אותה המחברת. כשהוא עף החוצה אני שומע אותו קורא לי \"אני אחזור בשבילך..\" חלמתי שאני נמצאת בכלא. כלא שהוא כל העולם שאני מכירה. שאי אפשר לברוח בשום מצב, אבל תמיד מנסים. אבל איכשהו מצאתי דלת מילוט. אבל.. היה בי חלק מהכלא, לא יודעת איך ממש להסביר. כאילו הכלא יצר אותי, ובגלל זה הוא חלק ממני. אז לא הצלחתי לעבור בדלת שמצאתי, ניסיתי לעבור, אבל כאילו הייתה מחיצה, ולא הצלחתי לברוח. מחסום

<< עמוד קודם 100 עמוד הבא >>