פענוח חלומות בס"ד

חלומות על אבל איך

נמצאו 20 חלומות המכילים אבל איך


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אתמול חלמתי שאנחנו למטה מתחת לבית של דודה שלי שנפטרה.. אווירה כזאת של חג כמו כיפור דודה שלי לבשה חולצה לבנה עם חצאית אודם ומטפחת על הראש היא הייתה מאוד מטופחת ואורלי הייתה לידה היא נראתה כמו ילדה אבל איך שהיא עכשיו משהו מוזר ואיבדתי משהו ואני לא זוכרת מה..וחיפשתי את זה ואז דודה שלי אמרה כמו שהיא הייתה דודה ברגעים הטובים שלה באימרה כזאת מרגיעה ושקטה בואי אלי הביתה אני אביא לך יש לי בבית את זה לא נורא..והיא ממש התעקשה בואי בואי אלי תקחי את זה וככה התעוררתי

אמא שלי נפטרה לפני שבועיים. בערך בשעה שבה הגענו להפרד ממנה התעוררתי מחלום. אני בפתח תקווה (העיר בה גדלה ) יש שמועות שאמא שלי מסתובבת שם אני רואה אותה. היא לובשת חולצה לבנה עם פסים מכופתרת. אני רואה אותה מרחוק ומתרגשת שהיא עירנית כל כך. היא באה לכיווני ואני אומרת לה נסערת "אבל איך זה יכול להיות? אנחנו קברנו אותך כבר?" וזאת מסעדה ומלא אנשים מסתכלים עלינו המומים והיא אומרת לי שהיא חיכתה שנה ו 16 חודשים או משהו כזה שבהם עבדה במפעל העולם החדש עד שפיטרו אותה ולכן היא חזרה משם ואני רואה את זה כתוב. המספר 16 כתוב שם. היא כאילו קצת אדישה היתה אלי. לא מבינה למה אני עושה סיפור מזה שהיא חייה. ואז אני רואה פקידה בבית מלון שמתקשרת לבית מלון שבו אני נמצאת ואומרת לה שהמנהל שלהם ניסה להתקשר לבית מלון ולא ענו לו וזה חבל כי הוא רצה להפנות אליהם מישהו לחופשה. 16 בחלום

אני רואה דלת נפתחת לא זכור לי האם אני פתחתי אותה אבל איך שאני מגיעה היא נפתחת ואז אני רואה מזח בתור ים שקט ועומד על המזח קצת רחוק ממני היו כמה אנשים שאני לא זוכרת אותם והכי בולט היה החבר של בעלי שנפטר עם חולצה לבנה ומסתכל עליי לא זכור האם הוא דיבר איתי

חלמתי ב4 לפנות בוקר שאני נימצאת אצל האקס שלי שאין לי קשר איתו כבר 40 שנה יושבת אצלו בבית במיטה הוא נימצא בחדר אחר לא נפגשנו ולא דיברנו ראיתי שבאים אילו הביתה הרבה נשים דתיות התפלאתי שאלתי מי הם? הם אמרו שבאו קצת לקרוא תהילים והלכו אחר כך הוא כאילו הגיע אבל איך שאני הכרתי אותו זה לא היה הוא שאלתי אותו מה הוא עושה? משום מה הוא אמר לי שהוא קניגולוג ועוד משהוא ואז הוא אמר לי שהוא רופא שיניים כעסתי שהוא משקר ואמרתי לו שהוא שקרן כעסתי גם על עוד אישה בערך בגיל 40 שהיא תומכת בשקרים שלו עזבתי את המקום בכעס בדרך מצתי מקלחת ישנה עם תוש ואמרתי לבעלי שאני חייבת להתקלח חלצתי נעלים התקלחתי הקירות היו מאופשות נהנתי מהטוש והמים אבל לאט לאט הגיעו עוד אנשים והייתי חייבת לעזוב התלבשתי אבל הייתה חסרה לי נעל אחת חיפסתי ולא מצאתי גם האנשים חיפשו איתי מצאו נעלים דומות אבל זה לא היה זה רציתי לחזור לדירה של האקס אולי מישהוא לקח לשם אבל לא מצאתי את הדרך אמרתי לבעלי שהיה כנראה עם הבן שלי שיחכה בהמשך הרחוב הלכתי למקום כמו סיבוב של הבניין וראיתי כמואתר של אבני מקדש היו שם תלמידי ישיבה ורואים שזה אתר שמחזקים בו את היסודות רציתי לקצר את הדרך להגיע ליציאה ונפלתי עם אבן מהאתר לא רק אני היה עוד גבר שנפל והוא שאל איפה היציאה לתל אביב גם אני רציתי להגיע לשם ואז טיפסתילמעלה היה שם שומר חייל לי היה תיק ועוד איזה שקית שהיה משהוא שאין לי מושג אבל היה מחולק למשהוא יפה בצבע צהוב וספר בישול החייל השומר אמר לה שאני ניראת כמו מחבלת שיעצרו אותי אני התפלאתי צחקתי.ואמרתי מה פתאום מחבלת בסך הכל טעיתי בדרך אני רוצה לצאת הם בדקו אותי ואישה שישבה ליד השער ביקשה את המשהוא שאנני יודעת מה זה בצבע צהוב אני כעסתי עליה שהיא חצופה ולקחתי את זה בחזרה החיילות שעמדו ליד השער דפדפו בספר בישול וחייכו ואני מאוד רציתי לצאת כשיצאתי היה אור יום הסתכלתי כדאי לחפש את בעלי והילד באותו והבנתי שיצאתי לרחוב שאנני מכירה התקשרתי לבעלי שיבוא לקחת אותי ואז הרגשתי שנפלו לי כתר של השיניים התחתונות ללא שורש הייתי אופטימית ואמרתי שלא נורא אפשר להדביק הייתי שמחה עם אפשר לפרש את החלום שלי תודה מראש

חלמתי שכולנו באוטו נוסעים לים המלח ויש ירידה טלולה לכיוון הים ומלא רכבים בשירה יורדים לכיוון הים ואייל עקף אותם מהצד על הקצה וצעקתי עליו שזה מסוכן ושאנחנו עוד מעט מתהפכים ושיוריד אותי שאני לא מוכנה לנסוע איתו עם נהיגה כזאת מסוכנת ושהילדים באוטו. הגענו עם האוטו ממש על שפת הים כי הוא נסע במהירות וממש בלם והיגענו עד הקצה וזה היה בירידה אני בחלום יוצאת מהאוטו כשיהונתן בידיים שלי וכאילו כולם מחוץ לאוטו פתאום אני ויהונתן והאוטו שוקעים פנימה אני מספיקה לראות את אייל ואת כל מי שהיה איתנו נלחץ ואייל צועק מה אני עושה עכשיו מה עשיתי ואני מרגיעה את עצמי תוך כדי השקיעה שזה ים המלח ולא נטבע שנצוף אבל זה לא מה שקורה אני מחבקת את יהונתן חזק חזק מהפחד שיתנתק לי מהידיים ואני יאבד אותו וממשיכה לשקוע למטה והים כאילו סמיך חולי קצת כמו בטון ואני לא יודעת לשחות אבל מתאמצת ודוחפת ברגליים ובמאמץ קשה מצליחה לעלות למעלה אבל מדלה שאני בקצה השני מאיפה שאייל וכולם נמצאים אני רואה אותם מרחוק ולא יכולה להגיע אליהם אז בחוסר ברירה נכנסת שוב למיים ושוב דוחפת עם הרגליים ועולה בצד שלהם ואז אני מגלה שמאות אנשים שהכרתי כל חיי נמצאים שם ולא הבנתי איך כולם הספיקו להגיע כאילו אם אני נושמת אז לא הייתי כל כך הרבה שעות בפנים וראיתי אנשים שהגיעו מהצפון אז לא הבנתי איך פתאום אני רואה את הילה והיא מאופרת ומתוקתקת ואני אומרת לה איך באת לפה שבת היום והיא אומרת לי אז מה שבת מה נראה לך ואז אני אומרת לה אבל איך הספקת ותוך כדי אני רואה את כל האנשים שבאו כביכול לעזור ולחפש אותי/לחלץ אותי ומחבקים ומנשקים ואני מבינה שחלק מהאנשים יששנו אצלי בבית כדי להגיע בבוקר ומבינה כאילו שלא מדובר בשעות אלה בימים ולא מבינה איך אני עדיין בחיים ואז נגש אליי מידהו ומחבק אותי ואני רואה שהוא בלי עיניים כאילו העיניים שלו תפורות ואומרת לו מה אתה עוששה פה כאילו אני מכירה אותו אבל אני בעצם לא והוא אומר לי הגעתי אלייך בלילה ישנתי אצלך ויצאנו בבוקר לפה כי הם באו מהצפון ואני שואלת בקט את אחד מהמשפחה מי זה אני לא מכירה והיא אמרה לי את השם שלו כאילו מישהו שאני מכירה וכל הזסמן הזה אני בלי יהונתן לקחו אותו ממני איך שיצאתי ומרוב כל האנשים שנוהרים אליי עדיין לא ראיתי את אייל והילדים ומה עם יהונתן ופתאום התעוררתי בבהלה

חלמתי שכולנו באוטו נוסעים לים המלח ויש ירידה טלולה לכיוון הים ומלא רכבים בשירה יורדים לכיוון הים ואייל עקף אותם מהצד על הקצה וצעקתי עליו שזה מסוכן ושאנחנו עוד מעט מתהפכים ושיוריד אותי שאני לא מוכנה לנסוע איתו עם נהיגה כזאת מסוכנת ושהילדים באוטו. הגענו עם האוטו ממש על שפת הים כי הוא נסע במהירות וממש בלם והיגענו עד הקצה וזה היה בירידה אני בחלום יוצאת מהאוטו כשיהונתן בידיים שלי וכאילו כולם מחוץ לאוטו פתאום אני ויהונתן והאוטו שוקעים פנימה אני מספיקה לראות את אייל ואת כל מי שהיה איתנו נלחץ ואייל צועק מה אני עושה עכשיו מה עשיתי ואני מרגיעה את עצמי תוך כדי השקיעה שזה ים המלח ולא נטבע שנצוף אבל זה לא מה שקורה אני מחבקת את יהונתן חזק חזק מהפחד שיתנתק לי מהידיים ואני יאבד אותו וממשיכה לשקוע למטה והים כאילו סמיך חולי קצת כמו בטון ואני לא יודעת לשחות אבל מתאמצת ודוחפת ברגליים ובמאמץ קשה מצליחה לעלות למעלה אבל מדלה שאני בקצה השני מאיפה שאייל וכולם נמצאים אני רואה אותם מרחוק ולא יכולה להגיע אליהם אז בחוסר ברירה נכנסת שוב למיים ושוב דוחפת עם הרגליים ועולה בצד שלהם ואז אני מגלה שמאות אנשים שהכרתי כל חיי נמצאים שם ולא הבנתי איך כולם הספיקו להגיע כאילו אם אני נושמת אז לא הייתי כל כך הרבה שעות בפנים וראיתי אנשים שהגיעו מהצפון אז לא הבנתי איך פתאום אני רואה את הילה והיא מאופרת ומתוקתקת ואני אומרת לה איך באת לפה שבת היום והיא אומרת לי אז מה שבת מה נראה לך ואז אני אומרת לה אבל איך הספקת ותוך כדי אני רואה את כל האנשים שבאו כביכול לעזור ולחפש אותי/לחלץ אותי ומחבקים ומנשקים ואני מבינה שחלק מהאנשים יששנו אצלי בבית כדי להגיע בבוקר ומבינה כאילו שלא מדובר בשעות אלה בימים ולא מבינה איך אני חיה ואז נגש אליי מידהו ומחבק אותי ואני רואה שהוא בלי עיניים כאילו העיניים שלו תפורות ואומרת לו מה אתה עוששה פה כאילו אני מכירה אותו אבל אני בעצם לא והוא אומר לי הגעתי אלייך בלילה ישנתי אצלך ויצאנו בבוקר לפה כי הם באו מהצפון ואני שואלת בקט את אחד מהמשפחה מי זה אני לא מכירה והיא אמרה לי את השם שלו כאילו מישהו שאני מכירה וכל הזסמן הזה אני בלי יהונתן לקחו אותו ממני איך שיצאתי ומרוב כל האנשים שנוהרים אליי עדיין לא ראיתי את אייל והילדים ומה עם יהונתן ופתאום התעוררתי בבהלה

חלמתי שאני בלילה לפנות בוקר בשומקום עם כמו שביל עפר בדרך לאנשהו (לא זוכרת את כל החלום) ואז אני מבינה שאני באיזור שיש בו הרבה תנים, חיות בר ואני מתחילה להיכנס לפאניקה שלא יתקפו אותי. הייתי לבד בחלום. התקשרתי 101 בחלום וענה לי אדם שהיה נשמע מבוגר ואפילו מעט אדיש בזמן שאני בפאניקה, שאלתי אותו אם הוא רואה ויודע איפה אני נמצאת, שבמידה ואם יקרה לי משהו שיוכלו לאתר אותי. התקשרתי אליו כי לא היה לי למי להתקשר שיעזור לי. מצדדי ולאורך כל הדרך יש סביבי תנים שלא מגלים עניין לגביי ולא בקשר עין איתי, אני רוצה להתחיל לרוץ אבל מפחדת שלא ירדפו אחריי, הולכת מהר בבהלה גמורה לכיוון האוטו תוך כדי שאני עם האדם הזה בטלפון שבינתיים מנסה להרגיע אותי ולהסביר לי שלא יעשו לי כלום ולא יקרה לי דבר, אני בדרך מתבלבלת בפנייה לחניית עפר שהאוטו שלי חונה, יש מן סיבוב כזה שמאלה לכיוון הרכב ואני לקחתי ימינה. משהו כמו 100 מטר מהרכב שאני כבר מבינה שהגעתי לחנייה הנכונה אני מתחילה לרוץ ותן אחד מזהה את זה ורץ מהר אחריי, אני מנסה לרוץ מהר וממש שהתקרבתי לרכב אני מבינה שהוא כמעט משיג אותי ומסתובבת בסיבוב עם התיק להעיף עליו ולהרחיק אותו ממני אבל איך שאני מסתובבת אליו הוא כאילו פונה ימינה ומתחיל לרחרח את האדמה והסביבה ומרכין את הראש, אני עם הרכב שיש לי כיום ועוברת דרך רכב אדום ורכב לבן (הרכב שלי כחול) עד שמגיעה לשלי ויודעת שאם רק אצליח להיכנס לרכב אני מוגנת… וברוך השם הצלחתי להגיע לרכב אבל התעוררתי בבהלה והייתי חייבת לכתוב ולברר מזה היה החלום הזה

סבתא נפטרה ובחלום היא חייה והיא מצחיקה את כל המשפחה היא דיברה על זה שהיא עושה זריקה ואחרי הזריקה היא יודעת שהיא תמות היא נעלה נעלים ואמרה שהיא באה אלי למקסיקו פתאום אני ואחותי והיא יושבות איתה בחוף הים במקסיקו והיא לבשה שמלה בצבע טורקיז שהיא מאוד אהבה. וידעתי שסבתא שלי כבר מתה ואמרתי לה סבתא אבל איך את פה את כבר מתה והיא שאלה אותי אם אני לא שמחה לראות אותה ואמרתי לה שאני שמחה והיא חייכה אלי

1 עמוד הבא >>