פענוח חלומות בס"ד

חלומות על את ה

נמצאו 29,665 חלומות המכילים את ה


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שבאתי לבקר את סבתא. המקום נראה כמו הבית של גילה, והיא שכבה על הספה הארוכה בסלון, כשכל המדדים שלה הראו אפס. פתאום שמתי לב שהיא זזה והתחלתי לצלם אותה. ואז היא פקחה את העיניים וחיבקה אותי. בהמשך היא ממש קמה, התחילה לדבר א יתי ולצחוק, וישבנו ודיברנו הרבה. התקשרתי לאמא ולגילה כדי לספר להן. בהתחלה הן לא האמינו, אבל כשהגיעו הביתה הן ראו אותה בעצמן, דיברו איתה וצחקו איתה. הקול שלה נשמע כמו כשהייתה צעירה. היא עמדה על הרגליים, הלכה לשירותים בעזרת ההליכון שלה וחזרה אלינו. לאורך כל המפגש היא התנהגה בטבעיות מוחלטת: צחקה, סיפרה סיפורים ודיברה עם כולם. גם כשאמרנו לידה כמה אנחנו שמחים שהיא חזרה ואיזה נס קרה, היא לא התייחסה לעצם החזרה שלה. היא פשוט המשיכה להיות איתנו, כאילו הכול רגיל. בשלב מסוים ישבתי קצת בחוץ עם שלומי הגדול ואמרתי לו שאני מפחדת שכל זה רק חלום. ניסינו להרגיע את עצמנו ואמרנו שאם זה חלום, איך ייתכן שכולנו רואים ושומעים אותה? ביקשתי ממנו שניכנס שוב לסלון כדי להסתכל עליה. כשנכנסנו, בהתחלה לא ראינו אותה. הסתכלנו זה על זו, ואז הפנינו שוב את המבט אל הספה — ופתאום היא הייתה שם, יושבת וצוחקת. נרגענו. סבתא המשיכה לדבר עם כולנו, ואנחנו המשכנו לשמוח ולהגיד שברוך השם היא קמה, ושאם כולנו רואים ושומעים אותה, זה באמת קורה. אחר כך יצאתי לרגע לשירותים. כשחזרתי, ראיתי שהיא אספה את כולם סביבה והתחילה לומר משהו. הצטרפתי למעגל וביקשתי: ״רגע, רגע, תגידי שוב מההתחלה״. רק אז, בסוף החלום, היא סיפרה שנתנו לה למעלה עוד קצת זמן להיות איתנו. היא אמרה שהיה לה הכי כיף איתנו, אבל שעכשיו היא צריכה לחזור. כולנו חיבקנו אותה, ואז היא חזרה. כשהתעוררתי, בכיתי.

אני מוצאת את עצמי בבית עם בעלי ז""ל בסלון והוא קנה כמה ארטיקים כדי שנתפנק ואני בחרתי אחד בטעם שוקולד וניל והשני בטעם קרמל התחלתי לאכול מהקרמל ואז בעלי הציע להכניס את הטריק השני יכניס למקפיא והלכתי למקפיא והוא מלא ונאלצתי להניח אותו על הדגים הקפואים ואני חוזרת אומרת לו אני מאוד מקווה שזה יתפוס את הטעם של הדגים והתעוררתי

כל האנשים שאני אוהבת וגם כאלה שקצת פחות ואני היינו ביאכטה במונקו היה כאלה שיצאו החוצה להפלגה(כל האנשים שאני אוהבת) וכאלה שנשארו בפנים(האנשים שאני אוהבת אבל פחות) ראינו את השקיעה אני ואמא שלי היינו בחוץ בקומה השנייה ואז היה גל עצום בירידה והדבר האחרון שאמא שלי אמרה לי זה ״מזל שהאלה שבפנים לא יודעים עוד״ ואז הסירה התהפכה הכל חשוך ואיכשהו חזרתי לוילה והייתי עם בגד ים ירוק זית חשבתי שאני היחידה שניצלה אבל אז שלושה שהיו בתוך הסירה נכנסו שאלתי אותם המומה ״אתם בחיים?!״ והם הסבירו לי איך הם שרדו ואני עוד לא הבנתי שהאנשים הכי חשובים לי לא שרדו בנינו איכשהו מכונת זמן והחזרנו את כולם אבל משהו בל החזיר אותם עם מכונת זמן לא הרגיש לי נכון הרגשתי שמשהו לא בסדר

הלילה חלמתי שאני מבטחת את הבית של ההורים של בן זוגי. אנחנו גרים איתם, אבא שלו לא רוצה את הביטוח ואני מבטלת אותו..הבית שלהם דומה באווירה לבית ילדותו של הגרוש שלי. ברקע, חברה של אחותו עושה תאונת דרכים ואני מרחמת עליה שלא עוזרים לה ויש שם ערבים עם משאיות ואין לי כוח לעזור לה. אני מבולבלת.

חלמתי חלום על סבתא שלי שנפטרה לפני 10 ימים החלום היה - חלמתי שבאתי לבקר את סבתא. המקום נראה כמו הבית של גילה דודה שלי, והיא שכבה על הספה הארוכה בסלון שלה, כשכל המדדים שלה הראו אפס. פתאום שמתי לב שהיא זזה והתחלתי לצלם אותה. ואז היא פקחה את העיניים וחיבקה אותי. בהמשך היא ממש קמה, התחילה לדבר איתי ולצחוק, וישבנו ודיברנו הרבה. התקשרתי לאמא ולגילה כדי לספר להן. בהתחלה הן לא האמינו, אבל כשהגיעו הביתה הן ראו אותה בעצמן, דיברו איתה וצחקו איתה. הקול שלה נשמע כמו כשהייתה צעירה. היא עמדה על הרגליים, הלכה לשירותים בעזרת ההליכון שלה וחזרה אלינו. לאורך כל המפגש היא התנהגה בטבעיות מוחלטת: צחקה, סיפרה סיפורים ודיברה עם כולם. גם כשאמרנו לידה כמה אנחנו שמחים שהיא חזרה ואיזה נס קרה, היא לא התייחסה לעצם החזרה שלה. היא פשוט המשיכה להיות איתנו, כאילו הכול רגיל. בשלב מסוים כולם ישבו בחוץ ואני הייתי שם עם שלומי דוד שלי ואמרתי לו שאני מפחדת שכל זה רק חלום. ניסינו להרגיע את עצמנו ואמרנו שאם זה חלום, איך ייתכן שכולנו רואים ושומעים אותה? ביקשתי ממנו שניכנס שוב לסלון כדי להסתכל עליה. כשנכנסנו, בהתחלה לא ראינו אותה. הסתכלנו זה על זו, ואז הפנינו שוב את המבט אל הספה — ופתאום היא הייתה שם, יושבת וצוחקת. נרגענו. סבתא המשיכה לדבר עם כולנו, ואנחנו המשכנו לשמוח ולהגיד שברוך השם היא קמה, ושאם כולנו רואים ושומעים אותה, זה באמת קורה ושקרה לנו נס שהיא חזרה אלינו. אחר כך יצאתי לרגע לשירותים. כשחזרתי, ראיתי שהיא אספה את כולם סביבה והתחילה לומר משהו. הצטרפתי למעגל וביקשתי: ״רגע, רגע, תגידי שוב מההתחלה״. רק אז, בסוף החלום, היא סיפרה שנתנו לה למעלה עוד קצת זמן להיות איתנו. היא אמרה שהיה לה הכי כיף איתנו, אבל שעכשיו היא צריכה לחזור. כולנו חיבקנו אותה, ואז היא חזרה. התעוררתי עם דמעות

אני מוצאת את עצמי הולכת לבדוק את הבית שקניתי ועדיין לא נכנסתי לגור שם כי רציתי לבדוק כמה יעלה לי לבצע שיפוצים אני מגיעה לשם עולה במעלית ומגחעה לדירה נכנסת ופתאום אני רואה אנשים שהתנחלו בדירה אנשים חסרי כל ואני שואלת אחד מיהם הם אומרים שהם התפרצו לכאן ןאנימתחילה לאיים שכל אחד יאסוף את החפצים ויצא אם הם לא יעשו יזמין את ביבי שהוא שוטר ביחידה 433 במשטרה ואז הם ניבהלווהתחילו לאסוף ואחרי שיצאו סגרתי את הבית מכל הכיוונים והתקשרתי לאחי ולבן שלי והסברתי להם מה היה והתעוררתי בבהלה

בחלום עמדתי במעגל שבו נמצאים רק גברים, בערך כ30-40 גברים. כולם בגיליאים 30-60 וגבר אחד בן בערך 70-80 ולכולם יש טלית ושופר קצר בכל מני צורות מעט שונות. אני אישה ועומדת במעגל ויש לי גם שופר אבל הוא נראה שונה מהאחרים, במקום להיות עם קימורים הוא יחסית מאוד ישר. כולם מתחילים לתקוע בשופר וכשהם מסיימים, הגבר בן ה70-80 אומר ״תם יום הכיפורים״ וזורק את השופר הארוך שלו אל תוך קופסאת עץ מלבנית שחרוט עליה ״יום הכיפורים״ ואני רואה שלחלק מהאנשים נשאר מים בכמויות שונות בתוך השופר ולחלק אין מים בכלל, לי יש יחסית הרבה מים. ואז כל מי שיש לו מים הולך לשפוך את המים במקום מיוחד ואני בדרך לשם ואז התעוררתי

1 עמוד הבא >>