פענוח חלומות בס"ד

חלומות על חצי שעה

נמצאו 50 חלומות המכילים חצי שעה


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני מוצאת את עצמי מתכוננת לחתונה של הבן שלי ומוטי וכלתו אלנז הולכת לכיוון החדר שהושכר להם עם התיק שלי ובגדים שמיועדים לחתונה ואני נכנסת לחדר להגיד לה מזל טוב והיא בשמלה כלה לא התייחסה אליי כל כך אמרה שאני יניח את התיק שלי בצד ולהמתין שיתפנו לי ויסדרו אותי לא עובר חצי שעה ואני מוצאת שגנבו לי את התיק עם כל הבגדים והיא אומרת תלכי לקצין הבטחון תגידי לו אני הולכת שם והם פשוט מתעלמים ממני וכולי רצה ממקום למקום עד שנמצא התיק ולאף אחד לא היה איכפת כולל הבן שלי החתן והתעוררתי

חטפו אנשים והייתי במקום שהחביאו אותם. הייתי עם מישהו במסדרון מפחיד והיו שני חדרים, חדר בכל קצה והמסדרון המשיך גם לימין אבל היה מאוד חשוך לא ראיתי את הצד הזה. נראה לי שהייתי חלק מהאנשים החטופים אבל הסתכלתי על עצמי מהצד והייתי בתוך הסיטואציה והיינו גם רוחות עם דיבוקים כאלה והצלחנו להוציא אותם בצורה לא ברורה. לאחר מכן הייתי באיזה חדר חשוך ומפחיד לבד והייתה תחושה מפחידה ומוזרה כזו. לאחר מכן פתאום יצאתי מהבית לחברה של אח שלי וזה היה קשור לצבא, היא הייתה חיילת למרות שהיא השתחררה אבל לא הייתה לבושה במדים. היא גרה צמוד אלינו בחלום למרות שגרה במרחק של חצי שעה מהבית שלי במציאות והלכתי אליה בדרך של השביל של סבתא שלי מצד אמא. היה שעה של שקיעה והיה מאוד חשוך. אבל זה היה ״יום האורות״ וכאילו כל האורות כבויים והפלאש של הטלפון שלי לא נדלק ולא הבנתי למה. כשהגעתי אליה האורות של הבית דלקו וראיתי את אח שלי, אמא שלי ואת חברה של אח שלי. שם והגינה הייתה נראית כמו הגינה של סבא וסבתא של החברה הכי טובה שלי. כשהגעתי אח שלי בדיוק יצא ואמר לי משהו ואוסיף שאני אנהג למרות שאין לי רישיון ואמרתי לו בכיף חצי ציני חצי רציני כזה אבל הוא יצא מהבית. התיישבתי לצד חברה שלו ודיברנו על ״יום האורות״ כי אמרתי שממש חשוך פה. היא נכנסה לבית שלה ואמא שלי ואני נשארנו בגינה שנהפכה לחדר חשוך. הכלבה שלנו הגיעה עם כלב שחור לצידה והם היו ממש גדולים. היא דאגה ממש כשהיא הסתכלה על הכלבה שלנו והיא אמרה שהיא החליפה צבע וקישרה את זה לסיטואציה עם הרוחות מההתחלה ואמרה שאבא שלה ואמא שלה אמרו לה את זה למרות שסבתא שלי עוד בחיים בכלל ולא הבנתי. הרגעתי אותה ואמרתי לה שזה לא נכון והיא כנראה רואה את זה בגלל השקיעה למרות שלא הייתה שקיעה והיינו בחדר שפתאום נהפך למרפסת וישבנו עם ידידה שלי שחגגנו לה יום הולדת השבוע במציאות. ידעתי שאני משקר לגביי הצבע שבה היא רואה אותה כדי להרגיע אותה למרות שבאמת ראיתי את הכלבה באותו צבע כמוה אבל היינו בטוחים שאנחנו מתווכחים על צבעים שונים למרות ששנינו דיברנו על אותו צבע וזה לא היה בהתאם לצבע של הכלבה וכשדיברנו על הצבע של השיער ראיתי שיער של בן אדם בכלל. אמא שלי מאוד דאגה והתעצבנה והחליטה שגם לי אולי קרה משהו ואמרה לי ״שלא תהפוך לזמר פתאום״ ואמרתי לה משהו כמו ״בטח אני גם יודע לשיר״ ושרתי את המשפט הזה כדי לבדוק עם הקול שלי נהיה יותר יפה והוא היה יותר יפה באמת. אמרתי לה שלא תעשה פדיחות לאח שלי ליד המשפחה של חברה שלו. הכלבים כבר לא חלק מהסיטואציה. פתאום במרפסת הגדולה של הבניין ממול הופיעו החברה הכי טובה שלי ושני חברות טובות שלי יחד. החברה הכי טובה שלי כעסה עליי והשתיים דיברו איתי רגיל ואז היה שלב שהחברה הכי טובה שלי דיברה אליי בכעס ושאלה אותי אם בסוף באים אליי או לא ואמרתי לה לא. עוד ידידה שלי הצטרפה אליהן ופתאום הן היו על כיסא שהיה לי בחדר עד לא מזמן מלבד ידידה אחת שלי. הן נאחזו בחולצה שהייתה מחוברת לשולחן עגול כזה במרפסת. אני ידעתי שהן עומדות ליפול וצעקתי לחברה הכי טובה שלי שהייתה בראש הפירמידה ואחזה בחולצה לרדת משם בבקשה ושלא תעשה את זה והתחננתי ממש את הן לא הקשיבו ולאחר כמה זמן הן נפלו מקומה חמישית לתוך האזור של הבניין של סבא וסבתא שלי מצד אבא. התחלתי לבכות ולכעוס על עצמי שלא רצתי למטה לתפוס אותן והחלטתי לרוץ לשם ולהתקשר למד״א.

היינו בגן שעשועים עם רוי אגם ואושר ואושר היה עם רונן ואז לקחת את רונן רגע לצד ואמרתי לו שאי אוהבת אותו והייתה נשיקה ואז הוא הלך וזה.. ואז היינו צריכים לחזור אבל אגם הלכה חצי שעה לפני שחזרנו יהי הייתה לי תחושה ממש רעה ופתאום אני רואה תגופה שלה והיא מחבל בבית שלה וברכנו לגן שעשועים התקשרנו למשטרה והיא הייתה בדרך ואז פתאום יש מאחורינו מולנו בצדדים מחבלים כאלה אבל הם היו בלי רובים הם נילחמו בנו

חלמתי את מה שראיתי היום בבית הספר, אותך ואת יווטה מתנשקים , הרגשתי דקירה בלב ואז ישר סובבתי את הראש לכיוון אחר כדי שלא תשים לב שאני מסתכלת עליכם . אחר כך בשעות הערב מודיעים לי שנדרסת ולא הפסקתי לבכות …. אני ואבא שלי יישר נסענו לכיוון הבית שלך ובדרך לא הפסיק לי ההתקפי חרדה . הגענו וראיתי המון ילדים יוצאים משם בוכים ואז אבא שלי ואני נכנסנו לחדר שלך וראיתי אותך מחוסר הכרה עם שתי רופאים מסביב אחד בן ואחת בת , לא הורדתי את המבט שלי מהפרצוף שלך לשנייה! אחרי 5 דקות פשוט יצאתי החוצה ואבא שלי נשאר שם היה לי התקף חרדה ופשוט לא הצלחתי לעצור אותו, אחר כך פגשתי שם את חברה שלי ואני לא זוכרת מי זאת הייתה אבל היא עזרה לי לעבור את ההתקף אחרי שעה וחצי ואחר כך פשוט לא היה שם אף אחד רק היא אני אבא שלי שני הרופאים ואמא שלך אני זוכרת שכשאני וחברה שלי באנו לכיוון החדר שלך כדי לראות איך אתה אז פשוט ראינו שלושה בנים בדרך והם צעקו לי משהו ואמרתי סתום את הפה ימפגר לאחד הבנים … אז שלושת הבנים פשוט באו אלייך עם סכין ואני וחברה שלי התחלנו לבכות ולנסות להגיע לחדר שלך אבל לא הצלנו … אחד הבנים פשוט תפס לי את הצוואר וכיוון את הסכין אל הצוואר שלי וחבר שלו עשה את אותו הדבר לחברה שלי פחדתי כל כך ! אחרי דקה כל כך ארוכה שאני מתחננת שהוא יעזוב אותי ואת חברה שלי ושאני מצטערת ופתאום חברה של הילד שהיה לי עם סכין על הצוואר פשוט נעמדה שם על אחד הסלע ואמרה ״ מה אתה עושה ? אני יודעת שאתה ילד טוב ! זה לא אתה ) הוא וחבר שלו יישר הורידו את הסכין והלכנו לכיוונה ויישר אמרתי לה הוא ילד טוב הוא פשוט קצת נלחץ והיא חייכה אליי אני וחברה שלי באנו להיכנס לחדר של אריאל ואז הילד שהיה לי עם סכין על הצוואר קרא לי ואמר לי תודה וחייך אמרתי לו בבקשה וחייכתי גם . אחר כך נכנסתי לחדר של הריאל וחברה שלי פשוט נעלמה משם אני לא יודעצ לאן … ראיתי את אבא שלי שני רופאים ואת אמא שלו , אריאל הסתכל עליי במבט מאוד מוזר ויישר נרדם עוד הפעם ואז פשוט לא הפסקתי לבכות וחיבקתי את אמא שלו אחרי חצי שעה בערך שאני לא מפסיקה לבכות שם אני ואבא שלי הוציאו אותי כי היה לי התקף חרדה… הוא הרגיעה אותי וחזרנו אחרי שעה לחדר של אריאל כשחזרנו אבא שלי ואני ראינו את אריאל ער ופשוט לא הפסקתי לבכות מרוב אושר אני זוכרת שאבא שלי פתאום נעלה מהחדר וגם הרופאים ואמא שלו ופשוט אני והוא ישבנו על המיטה והתחבקנו אחרי החיבוק אני זוכרת שהוא אמר לי משהו אבל אני לא זוכרת מה ופשוט נישק אותי … באמצע הנשיקה אבא שלי נכנס ויישר התרחקנו אחד מהשני ופשוט אבא שלי אמר לי בואי הולכים יצאתי מהחדר חייכו אחד אל השני ופשוט התעוררתי ….

תינוק שנילקח ממני לבית חולים או מוסד מסויים ומרשים לי לבוא לבקר אותו ואני מאכילה אותו בקבוק חלב ומצמידה אותו חזק לחזה שלי בחיבוק חזק ואז מניחה אותו והרופא או מטפל שיש שם הוא אומר לי שניגמר לי זמן הביקור ואני כועסת ואומרת שיש לי עוד חצי שעה להיות עים התינוק ואני מניחה אותו המיטה לישון ואני רואה תינוק אחר במיטה ליד בחדר והוא בוכה ניראה חולה ופצוע ו אני מיתעוררת בהרגשה רעה ועצובה ובחלום מרגישה שהגרוש שלי הוא אחראי לכל זה לזה שלקחו לי את התינוק , אציין שחלומות על תינוקות תמיד יש לי ,חלומות שחוזרים והולכים כל זמן מה וליפעמים כל לילה

החלטנו לנסוע לבאר שבע מאיזה שהי סיבה ולא היו אוטובוסים בשישי כדי לחזור לבית אז נאלצנו להשאר בבאר שבע ואחרי שכולם כבר כמעט התפזרו פתאום נהיה שם עוצר של אין נכנסים ואין יוצאים מהתחנה מרכזית אז את ואני ברחנו מהר מאיזה חור בתחנה מרכזית ומצאנו את עצמנו באיזה מחסן זה הרגיש ממש כמו סוף העולם כזה וכאילו זה כבר יום מהמקרה שהיה בתחנה מרכזית אבל בכל זאת נשארו במחסן ולאט לאט התחלנו להתקרב במובן של חיבה אחד כלפי השניה התחלנו לדאוג משריטות שראינו על הגוף של אחד השניה שהיו לנו בגלל הבריחה ומשם הקרבנו את הראשים אחד לשניה והתחלנו להתנשק ואז לאט לאט הורדנו את כל הבגדים והתחלנו לשכב גמרנו אחרי איזה חצי שעה בהרגשה מדהימה מלאי חיים ותשוקה אחד לשניה ואני אמרתי לך שהרגשתי שזה הסקס הכי טוב שהיה לי ואת אמרת שגם לך אחרי קצת זמן של חיבוקים כירבולים ונשיקות בנינו שמענו רעשים של מישהו מנסה להכנס אז באת מאחוריי והגנתי עלייך בגופי וניסיתי להחביא אותך מאחוריי ובאמת בסוף נכנסו ותפסו אותנו שם במחסן הזה ירו בנו ואני חשבתי שזהו אני התעורר אמרתי אוקיי זה חלום אז אני אמור להתעורר עכשיו אבל אז הסתבר שזה רק חץ הרדמה לאחר מכן התעוררתי במיטה במקום שנראה כמו ארמון גג גבוה ומחודד כסא של מלך ומלכה בסוף החדר רק שהם היו ריקים והיו שם עוד כמה מיטות שאלתי מה עשו לך איפה חברה שלי שהייתה איתי במחסן אז הראו לי שאת נמצאת בחלק השני של החדר ישנה היית בחלק אחד של החדר יחד עם עוד שתי בנות במיטות נפרדות ואני ועוד גבר אחד היינו בחלק אחר של החדר במיטות נפרדות היה לו היה קופיף קטן ושתי ילדים מפונקים וחשבתי עלייך ואמרתי היא בדוק תאהב תקופיף הזה כשהיא תתעורר ומה שהתברר בסוף זה שהביאו אותנו לשם בכדי לטפל בנו כי חשבו שיש לנו קורונה או משהו כזה

היינו בגן שעשועים עם רוי אגם ואושר ואושר היה עם רונן ואז לקחת את רונן רגע לצד ואמרתי לו שאי אוהבת אותו והייתה נשיקה ואז הוא הלך וזה.. ואז היינו צריכים לחזור אבל אגם הלכה חצי שעה לפני שחזרנו יהי הייתה לי תחושה ממש רעה ופתאום אני רואה תכופה שלה והיא מחבל בבית שלה וברכנו לגן שכשעונים התקשרנו למשטרה והיא היתה בדרך ואז פתאום יש מאחורינו מולנו בצדדים מחבלים כאלה אבל הם היו בלי רובים הם נילחמו בנו

1 עמוד הבא >>