פענוח חלומות בס"ד

חלומות על שאני לא

נמצאו 4,212 חלומות המכילים שאני לא


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלום אחרון והכי חשוב הלכתי לישון ולפני שהלכתי לישון ניסיתי לעשות שאלת חלום  פשוט שאלתי מלא את אלוהים  למה אני ככה מה אני עושה לא נכון שקוראים לי הדברים האלה מה הטעות שלי למה זה קורה לי אם זה הגורל שלי מה אני עושה שאנשים רואים בי משהו מסוים כזה שאני לא אוהבת הרבה פעמים מה אני עושה שלא מצליח לי האם יום אחד זה ישתנה מתי זה יפסיק לאן ללכת עכשיו באיזה גישה ועוד הרבה שאלות אני לא זוכרת  כשהלכתי לישון רגע לפני זה היה בעיקר מה אני עושה ומתנהגת עם אנשים שזה מה שגורם לי לסבול ושרואים אותי ככה. ועוד משהו שאני לא זוכרת. ישבנו באיזה כיתה והוא ישב מאחוריי ואז הגיע לשבת ליידי (האקס שלי נתן)  והחלום ממש יכולתי להרגיש את המגע שלו איך הוא נגע בי ועכשיו שאני מספרת את זה אני מרגישה את זה שוב אבל בקטע לא נעים ובחלום פשוט הרגשתי את זה רגיל לא אוהב ולא נמשך  אחר כך הייתי עם ילדה קטנה אותה היתה מהסיפור על השוקולד זיהיתי את הפנים ילדה קטנה וכאילו הייתי צריכה לשמור עליה ולקחת אותה לגן ונכנסתי לאיזה כביש צר עם שלוליות של בוץ ומאדמה ואפר הכביש ונסעתי בו קצת ואז הוא היה חסום וגם לא היה לי איך להסתובב לחזור לכניסה אני לא זוכרת ממש מה היה ואני חושבת שיצאתי מהרכב והתחלתי ללכת ברגל איתה  כל הזמן הזה אני לא באמת מדברת איתה רק נמצאת איתה ואז כשעברנו ליד איזה שלולית היה רכב שנסע מהר והעיף את כל הבוץ עלינו  עם הגלגלים שלו  ובגלל הבוץ כשהגענו לגן שלה הייתי צריכה להחליף לה בגדים והיא לא היתה ליידי כבר כזה חצי היתה חצי לא פשוט באמת לא דיברתי איתה בכלל כאילו היא רק היתה ליידי  ופתחתי את המגירה שלה ולא היה שם כלום ואז פתחתי שוב והיה שם מכנס אחד ו2 חולצות שכלום לא מתאים אחד לשני אבל בסוף ראיתי שכן יש שם סט שיכול להתאים יחסית ואז היתה מישהי ליידי שהיו לה ערמה של חולצות בסיס של התינוקות לבנות חדשות נקיות ושאלתי אותה אם אפשר אחת והיא עשתה לי פרצופים כזה  אבל בכללי היה נראה שהיא מחלקת אותם  ואז אני הצעתי לה שאקנה ממנה אחת ושאלתי אותה כמה והיא אמרה לי חמש שקל אבל במבט כזה לא מרוצה ואז הרגשתי לא נעים והכנסתי יד לתיק שהיה לי והיו בו כאלה מלא שקלים והרגשתי ענייה למרות שאני לא כאילו כל הפוזה שלי היתה מסכנה כזאת  ואז הוצאתי בסוף 11 אבל בשקלים כאלה והכל מבולגן ולמרות שנתתי לה יותר היא עשתה כזה פרצוף ועדיין אני הרגשתי רע אבל בסוף נתתי לה 11 למרות שרציתי להביא לה יותר ואז היא הביאה לי את הגופיה הלבנה והבאתי לתינוקת הילדה הקטנה שלי ואז ראיתי שהיא מביאה ערימה נקייה של חמש חולצות כאלה לילדה שליידי בלי שתביא לה כלום בתמורה  לצערי אני לא זוכרת יותר למרות ש זה היה יותר

> קראו את פענוח החלום

חלמתי שהיה סוף העולם והיינו בג׳ונגל שמתחבר לבית שמש אבל לפני זה היינו בתוך קניון שכל חנות בו זה בית של מישהו אחר ואני הייתי בבית שלי ואני לא יודעת למה אבל גם תמיר היה לי בבית והוא ישן איתי במיטה והוא לא באמת נתן לי לישון הוא דחף את היד שלו מאחורי הגב שלי בשביל שאני לא ארדם והוא התקפל כי לא היה לו נוח ואני לא יודעת למה הוא גם בשלב מסוים דחף את הידיים שלו מתחת לטוסיק שלי ופשוט חפן לי אותו ואז אני לא זוכרת מה אבל אני זוכרת שאנחנו כמעט התנשקנו ואז ההורים שלי קראו לנו לסלון ואז גילינו שליאל ישנה בחדר הישן שלי כי היא לא מצאה מקום לישון בו משהו ממש מוזר. אחכ אני לא זוכרת מה היה אבל פשוט השתגרנו למין ג׳ונגל כזה מלא במים ואין אינטרנט שהוא כמו ״בונקר״ כאילו אנשים מסוימים ליוו אותנו ושמו לנו באוכל צמידים ששמנו וממש התלהבנו מזה ואני לא יודעת איך זה הגיוני אבל הייתה לי אחות תינוקת בחלום ולאמא שלי היה אכפת רק ממנה, בכל מקרה ירדנו את הג׳ונגל ואני מצאתי מקום כזה שמחזיקים ואז הוא לוקח אותך ללמטה ואז הגעתי והיו שם מלא אנשים שבזמן הזה רוב האנשים שאני מכירה עוד בחצי הדרך וכזה היו בלמטה שני מיניבוסים עם גג פתוח שתחבר אליו מגלשה ויש בפנים בריכה מתנפחת כזאת וזה וליאם קטנה היה בפנים ולא ראיתי אותו כמה שנים אבל גם אבא שלי היה שם אז נתתי לי חיבוק וזה ואז פגשתי מלא אנשים מהילדות שלי שהם ממש נוסטלגיה והייתי איתם וכל הזמן הזה ליאם הסתכל עליי. אח״כ שלמה הגיע ואני רואה אותו מסתכל עליי מלמעלה אבל הוא לא ניגש והוא היה עם ליאל הבן ואז כשאני מתסכלת עליו והוא עליי המיניבוס פשוט מתחיל לנסוע והוא מנסה לחטוף אותנו אז כשקלטתי פשוט קפצתי החוצה ממנו ואז הייתי צריכה למצוא את המשפחה שלי ומצאתי את אמא שלי ואחותי הקטנה

> קראו את פענוח החלום

חלמתי שנצמדו לי לגב הרבה אבני חן קטנות, בצורות וגדלים שונים, כמו מחלה שאני לא יכולה להיפטר ממנה. האבנים יצרו צורה של לב. מתי שהוא האבנים עברו למישהי אחרת שנעזרה בי כדי להתכונן לדייט, ותוך כדי ההדרכה וההכנות שלה, הצליחה להשתחרר מהמבנים, אבל נשאר לה סימן גדול על הגב בצורת לב סגלגל שלא ירד.

> קראו את פענוח החלום

יום אחד עצמתי את עיניי וחשבתי שקיבלתי חזיונות. דברים קורים לי שאני לא יכול להסביר אותם. רבנים, כוהנים ואימאמים מתעלמים ממני. באחד מחזיונותי הורמתי למעלה ועברתי לשמיים. בזמן שהועברתי, חרבות יצאו ממני — בסך הכול שבע בערך, אינני זוכר במדויק. כאשר כל החרבות יצאו ממני, הועברתי לכיסא. לפני היו הרבה מראות. ושולחן עגול עם אנשים שצפו בי. והאלוהים הביט בי. ונאמר לי לפתוח את החותמות. זה קרה מהר — אחת הייתה עגולה, כמעט תלת ממדית, היא הייתה לא במקומה והייתי צריך להחזיר אותה לאיחוד. הכל קרה מהר עד שהגעתי לאחרונה. היא נראתה כמו קוביית מטטרון וחותמת מטטרון. זאת לקחה קצת יותר זמן. אחרי שסיימתי את הכל הרגשתי קצת מותש כי זה דרש הרבה ריכוז. ואז האלוהים אמר לי להפוך את המפתח האחרון בתוכי. והוא הרים אותי, נתן לי כתר, ואמר לי שאהיה מלך. ושם את ידו על כתפי ואמר לי לחכות — הוא בא. וראיתי את הזעם שהוא עתיד להטיל. כמו חצים ענקיים בגודלם — ובולט מהם צלב אם אני זוכר נכון. כל העולם ירגיש זאת. --- **חזון שני** זה התחיל בצורה מוזרה — לא הייתי עייף אבל מסיבה כלשהי הרגשתי דחף לעצום את עיניי ולמצוא תנוחה נוחה. ואז הייתי נעול במקום. הרגשתי את נשמתי יוצאת לאט מגופי. נאמר לי להחזיר את כל החרבות. החרב הראשונה בלטה מסלע — לקחתי אותה בקלות. החרב השנייה הייתה מסוס לבן — הוא היה צריך להשתחוות לפניי לפני שנתן אותה לי כדי להכיר בי. זה לקח זמן מה אבל הוא ויתר עליה. החרב השלישית היא שם שאני תקוע עכשיו. היא שייכת לאביר שנראה כמו שד. שחור ואדום. הוא אמר לי — קח את החרב אם אתה יכול. החרב אדומה בצבעה עם גוון שחור. בכל פעם שהתקרבתי, ידי וזרועותי נעשו כבדות כל כך — כל כך כבדות עד שגרמו לגוף הפיזי שלי לזוז. ובכל פעם שהתקרבתי פקחתי את עיניי — מה שגרם לי להתחיל מחדש. הוא נתן לי שלוש הזדמנויות — כרגע כשלתי בכולן. פוקח את עיניי בכל פעם שאני מתקרב. אני יכול רק לפרש זאת כך שאני עדיין לא מוכן. אבל כשאהיה מוכן — גם הוא ישתחווה לפניי.

> קראו את פענוח החלום

Thank you for correcting me. Now I have your exact words. Here it is in Hebrew, faithful to exactly what you wrote: --- **חזון ראשון** יום אחד עצמתי את עיניי וחשבתי שקיבלתי חזיונות. דברים קורים לי שאני לא יכול להסביר אותם. רבנים, כוהנים ואימאמים מתעלמים ממני. באחד מחזיונותי הורמתי למעלה ועברתי לשמיים. בזמן שהועברתי, חרבות יצאו ממני — בסך הכול שבע בערך, אינני זוכר במדויק. כאשר כל החרבות יצאו ממני, הועברתי לכיסא. לפני היו הרבה מראות. ושולחן עגול עם אנשים שצפו בי. והאלוהים הביט בי. ונאמר לי לפתוח את החותמות. זה קרה מהר — אחת הייתה עגולה, כמעט תלת ממדית, היא הייתה לא במקומה והייתי צריך להחזיר אותה לאיחוד. הכל קרה מהר עד שהגעתי לאחרונה. היא נראתה כמו קוביית מטטרון וחותמת מטטרון. זאת לקחה קצת יותר זמן. אחרי שסיימתי את הכל הרגשתי קצת מותש כי זה דרש הרבה ריכוז. ואז האלוהים אמר לי להפוך את המפתח האחרון בתוכי. והוא הרים אותי, נתן לי כתר, ואמר לי שאהיה מלך. ושם את ידו על כתפי ואמר לי לחכות — הוא בא. וראיתי את הזעם שהוא עתיד להטיל. כמו חצים ענקיים בגודלם — ובולט מהם צלב אם אני זוכר נכון. כל העולם ירגיש זאת. --- **חזון שני** זה התחיל בצורה מוזרה — לא הייתי עייף אבל מסיבה כלשהי הרגשתי דחף לעצום את עיניי ולמצוא תנוחה נוחה. ואז הייתי נעול במקום. הרגשתי את נשמתי יוצאת לאט מגופי. נאמר לי להחזיר את כל החרבות. החרב הראשונה בלטה מסלע — לקחתי אותה בקלות. החרב השנייה הייתה מסוס לבן — הוא היה צריך להשתחוות לפניי לפני שנתן אותה לי כדי להכיר בי. זה לקח זמן מה אבל הוא ויתר עליה. החרב השלישית היא שם שאני תקוע עכשיו. היא שייכת לאביר שנראה כמו שד. שחור ואדום. הוא אמר לי — קח את החרב אם אתה יכול. החרב אדומה בצבעה עם גוון שחור. בכל פעם שהתקרבתי, ידי וזרועותי נעשו כבדות כל כך — כל כך כבדות עד שגרמו לגוף הפיזי שלי לזוז. ובכל פעם שהתקרבתי פקחתי את עיניי — מה שגרם לי להתחיל מחדש. הוא נתן לי שלוש הזדמנויות — כרגע כשלתי בכולן. פוקח את עיניי בכל פעם שאני מתקרב. אני יכול רק לפרש זאת כך שאני עדיין לא מוכן. אבל כשאהיה מוכן — גם הוא ישתחווה לפניי. ---

> קראו את פענוח החלום
1 עמוד הבא >>
RSS