פענוח חלומות בס"ד

חלומות על גל

נמצאו 15,293 חלומות המכילים גל


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שבאתי לבקר את סבתא. המקום נראה כמו הבית של גילה, והיא שכבה על הספה הארוכה בסלון, כשכל המדדים שלה הראו אפס. פתאום שמתי לב שהיא זזה והתחלתי לצלם אותה. ואז היא פקחה את העיניים וחיבקה אותי. בהמשך היא ממש קמה, התחילה לדבר א יתי ולצחוק, וישבנו ודיברנו הרבה. התקשרתי לאמא ולגילה כדי לספר להן. בהתחלה הן לא האמינו, אבל כשהגיעו הביתה הן ראו אותה בעצמן, דיברו איתה וצחקו איתה. הקול שלה נשמע כמו כשהייתה צעירה. היא עמדה על הרגליים, הלכה לשירותים בעזרת ההליכון שלה וחזרה אלינו. לאורך כל המפגש היא התנהגה בטבעיות מוחלטת: צחקה, סיפרה סיפורים ודיברה עם כולם. גם כשאמרנו לידה כמה אנחנו שמחים שהיא חזרה ואיזה נס קרה, היא לא התייחסה לעצם החזרה שלה. היא פשוט המשיכה להיות איתנו, כאילו הכול רגיל. בשלב מסוים ישבתי קצת בחוץ עם שלומי הגדול ואמרתי לו שאני מפחדת שכל זה רק חלום. ניסינו להרגיע את עצמנו ואמרנו שאם זה חלום, איך ייתכן שכולנו רואים ושומעים אותה? ביקשתי ממנו שניכנס שוב לסלון כדי להסתכל עליה. כשנכנסנו, בהתחלה לא ראינו אותה. הסתכלנו זה על זו, ואז הפנינו שוב את המבט אל הספה — ופתאום היא הייתה שם, יושבת וצוחקת. נרגענו. סבתא המשיכה לדבר עם כולנו, ואנחנו המשכנו לשמוח ולהגיד שברוך השם היא קמה, ושאם כולנו רואים ושומעים אותה, זה באמת קורה. אחר כך יצאתי לרגע לשירותים. כשחזרתי, ראיתי שהיא אספה את כולם סביבה והתחילה לומר משהו. הצטרפתי למעגל וביקשתי: ״רגע, רגע, תגידי שוב מההתחלה״. רק אז, בסוף החלום, היא סיפרה שנתנו לה למעלה עוד קצת זמן להיות איתנו. היא אמרה שהיה לה הכי כיף איתנו, אבל שעכשיו היא צריכה לחזור. כולנו חיבקנו אותה, ואז היא חזרה. כשהתעוררתי, בכיתי.

בחלום עמדתי במעגל שבו נמצאים רק גברים, בערך כ30-40 גברים. כולם בגיליאים 30-60 וגבר אחד בן בערך 70-80 ולכולם יש טלית ושופר קצר בכל מני צורות מעט שונות. אני אישה ועומדת במעגל ויש לי גם שופר אבל הוא נראה שונה מהאחרים, במקום להיות עם קימורים הוא יחסית מאוד ישר. כולם מתחילים לתקוע בשופר וכשהם מסיימים, הגבר בן ה70-80 אומר ״תם יום הכיפורים״ וזורק את השופר הארוך שלו אל תוך קופסאת עץ מלבנית שחרוט עליה ״יום הכיפורים״ ואני רואה שלחלק מהאנשים נשאר מים בכמויות שונות בתוך השופר ולחלק אין מים בכלל, לי יש יחסית הרבה מים. ואז כל מי שיש לו מים הולך לשפוך את המים במקום מיוחד ואני בדרך לשם ואז התעוררתי

אני מוצאת את עצמי הולכת לבית ספר ללמוד שסיימתי ללמוד חזרתי עם חברה לתחנה ונתתי לה לשמור לי על התיק האישי שלי איפה שיש את המסמכים כרטיסי אשראי וכבף והיא שמה את התיק מתחת לרגליים וגיברנו ויתפתח בנינו ויכוחונתעצבנתי אמרתי תביא לי את התיק אני רוצה ללכת ואז התגלה שגנובה לה את התיק. והתחלתי לבכות והתקשרתי ליעקב בבנק ואמרתי לו לבטל את כל הכרטיסים ואת השירים והתעורר לי בבהלה

חלום שאני מלמדת סאיזשהיא כיתה ויש, ילד, שחום שזה היומולדת שלו או משהו וסביב זה המורה אומרת לי שאני אלמד אותו משהו חינוכי, שקשור לסבלנות והיא מציעה לי משחק שהוא יגלגל נייר עיתון ולתוכו ישפוך חול וככה הוא יבין את המשמעות שנמאס לו. ואז כמו בסצינה מסרט יש ילד, בלונדיני, עם קארה, רוסי, שיושב בכיתה בין שורה של ילדים, הוא לא כמו הילד לפני שהיה בכיתה ג הוא יותר בכיתה ו-ז אולי יותר ומספר לי על כל מיני מקרים שבנות מתאהבות בו ותוך כדי שאנחנו מדברים נכנסת ילדה רוסיה בלונדינית, גם יותר בגיל ההתבגרות אבל בהתחלה שלו קטנה. מתיישבת לידו ומשמיעה לו הקלטה שהיא שהיא רוצה שהוא יקח אותה וישמור עליה ויעזור לה לא להיות מקולקלת או משהו, כמו הצהרת אהבה אבל במילים שלה אין שום הצהרת אהבה, רק מילים של עזרה שהוא כמו יציל אותה והוא מסתובב אליה, והם כמו מן במבטים מתאהבים ואז יש סצינה בחלום שאני רואה אותו נוהג באיזה טנדר והיא לידו כאילו ברחו מהחיים שלהם, והם במדבר נוהגים בין חולות, וברקע יש, קריינות של שלוש שבועות אחרי הוא עדין איתה, אבל הוא לא בטוח מה הוא עושה איתה וזה ברור לי כצופה מהצד שהוא מאז בה, והוא בדילמה של להיפרד ממנה, אבל לא נעים לו, הוא לקח על עצמו תיק גדול מדי והוא לא רוצה לנטוש אותה עכשיו. זה מחויבות שיש לו אליה אבל זה מעיק עליו.

חלמתי חלום על סבתא שלי שנפטרה לפני 10 ימים החלום היה - חלמתי שבאתי לבקר את סבתא. המקום נראה כמו הבית של גילה דודה שלי, והיא שכבה על הספה הארוכה בסלון שלה, כשכל המדדים שלה הראו אפס. פתאום שמתי לב שהיא זזה והתחלתי לצלם אותה. ואז היא פקחה את העיניים וחיבקה אותי. בהמשך היא ממש קמה, התחילה לדבר איתי ולצחוק, וישבנו ודיברנו הרבה. התקשרתי לאמא ולגילה כדי לספר להן. בהתחלה הן לא האמינו, אבל כשהגיעו הביתה הן ראו אותה בעצמן, דיברו איתה וצחקו איתה. הקול שלה נשמע כמו כשהייתה צעירה. היא עמדה על הרגליים, הלכה לשירותים בעזרת ההליכון שלה וחזרה אלינו. לאורך כל המפגש היא התנהגה בטבעיות מוחלטת: צחקה, סיפרה סיפורים ודיברה עם כולם. גם כשאמרנו לידה כמה אנחנו שמחים שהיא חזרה ואיזה נס קרה, היא לא התייחסה לעצם החזרה שלה. היא פשוט המשיכה להיות איתנו, כאילו הכול רגיל. בשלב מסוים כולם ישבו בחוץ ואני הייתי שם עם שלומי דוד שלי ואמרתי לו שאני מפחדת שכל זה רק חלום. ניסינו להרגיע את עצמנו ואמרנו שאם זה חלום, איך ייתכן שכולנו רואים ושומעים אותה? ביקשתי ממנו שניכנס שוב לסלון כדי להסתכל עליה. כשנכנסנו, בהתחלה לא ראינו אותה. הסתכלנו זה על זו, ואז הפנינו שוב את המבט אל הספה — ופתאום היא הייתה שם, יושבת וצוחקת. נרגענו. סבתא המשיכה לדבר עם כולנו, ואנחנו המשכנו לשמוח ולהגיד שברוך השם היא קמה, ושאם כולנו רואים ושומעים אותה, זה באמת קורה ושקרה לנו נס שהיא חזרה אלינו. אחר כך יצאתי לרגע לשירותים. כשחזרתי, ראיתי שהיא אספה את כולם סביבה והתחילה לומר משהו. הצטרפתי למעגל וביקשתי: ״רגע, רגע, תגידי שוב מההתחלה״. רק אז, בסוף החלום, היא סיפרה שנתנו לה למעלה עוד קצת זמן להיות איתנו. היא אמרה שהיה לה הכי כיף איתנו, אבל שעכשיו היא צריכה לחזור. כולנו חיבקנו אותה, ואז היא חזרה. התעוררתי עם דמעות

כל האנשים שאני אוהבת וגם כאלה שקצת פחות ואני היינו ביאכטה במונקו היה כאלה שיצאו החוצה להפלגה(כל האנשים שאני אוהבת) וכאלה שנשארו בפנים(האנשים שאני אוהבת אבל פחות) ראינו את השקיעה אני ואמא שלי היינו בחוץ בקומה השנייה ואז היה גל עצום בירידה והדבר האחרון שאמא שלי אמרה לי זה ״מזל שהאלה שבפנים לא יודעים עוד״ ואז הסירה התהפכה הכל חשוך ואיכשהו חזרתי לוילה והייתי עם בגד ים ירוק זית חשבתי שאני היחידה שניצלה אבל אז שלושה שהיו בתוך הסירה נכנסו שאלתי אותם המומה ״אתם בחיים?!״ והם הסבירו לי איך הם שרדו ואני עוד לא הבנתי שהאנשים הכי חשובים לי לא שרדו בנינו איכשהו מכונת זמן והחזרנו את כולם אבל משהו בל החזיר אותם עם מכונת זמן לא הרגיש לי נכון הרגשתי שמשהו לא בסדר

1 עמוד הבא >>