להבין את החלום Logo

חלומות אחרונים מכילים גל עמוד 2

תפריט כפתור

החלומות הכי ניצפים

אוסף חלומות - חיפוש חלומות

חלומות שהוזנו לתוך מאגר החלומות - ניתן לחפש חלומות המכילים סמלים שונים ולקרוא את פתרון החלום


חלמתי שהייתי בקניון יום לפני והיו הרבה

חלמתי שהייתי בקניון יום לפני והיו הרבה נשים שרצות אז רצתי איתן ואז גם ראיתי מעלית יורדת שיש בה הרבה בנות והמעלית הייתה שבורה מרוב שהרבה בנות רצו ועשו בלגן כי הן ראו משהו נראלי.ואז כיאלו יום אחרי כזה קבעתי ללכת עם חברה שוב לקניון ואמא שלי אמרה שהיא גם תבוא ,והיא לא הרגישה טוב כי כאב לה הצד של הבטן ואז הלכתי עם חברה לקניון וראינו את אמא שלי וחברה שלי דאגה לאמא שלי ואמרה לה מה קרה לה כי ראו על הפרצוץ של אמא שלי שהיא חולה ואז אמא שלי שאלה עם היא נראת בסדר ואמרנו שלא כולכך כי בגלל שהיא לא מרגישה טוב , והיא הייתה במקום כזה שעושים הגרלה כמו טוטו כזה בשביל לקבל כסף וזה היה בסגנון ישן כזה כי אני לא מכירה הגרלה כזאת שהוא היה צריך לזרוק את הכדור עם לחיצה על המוט שהיה לו שם , ואז הוא אמר לאמא שלי שהיא עוד רגע מנצחת בזה ומקבלת את הכסף ואז הסתכלנו עליו ופתאום הוא לא הצליח למרות שהוא ניסה ממש חזק וזה הצחיק אותנו קצת ואז הוא אמר שהוא ינסה שוב והוא שוב לא הצליח לעשות ואז קצת צחקנו והלכנו לדבר עם אמא שלי ובדרך שאלתי אותה עם היא עשתה בדיקות דם והיא אמרה לי שהיא היא כן הלכה (לא זוכרת מה כולכך היא אמרה) ואז אני וחברה שלי נכנסנו לחנות אחת ובחנות היא בחרה בגדים וזה ואז באתי ללכת לעוד מתחם כזה בחנות ואז המוכרת אמרה לי לא להיכנס לשם כי יש שם מישהי שלא רוצה שניכנס ולא הבנתי על מי היא מדברת כי לא היה שם אף אחד ואז היא סימנה לי איפה הילדה נמצאת ואז באתי לראות וראיתי מישהי מפחידה מתחת לארון שיוצאת ממש משם ולא היה לה פה כיאלו כול האזור של הפה והאף נחתך כזה כיאלו אין שם כלופ והצבע שלה היה לבן אפור , ואז ממש נבהלתי ממנה וגם המוכרת נבהלה ממש וצעקה עלייה להיכנס ואני צעקתי עלייה כי היא הפחידה אותי ואז הרוח הזאת כנראה כעסה עליי וראיתי פתאום בתוך הריבוע של הרצפה (הריבועים האלו שיש בכל רצפה ) שיש שם רגל אחת ויד אחת אם דם ואז הרגל והיד התקדמו עלי ואל חברה שלי והיא לקחה קודם את חברה שלי ואז חברה שלי נעלמה ואמרתי לה ,למה לא ברחת ואותי היא פשוט הצליחה לקחת ואז כיאלו דיברתי עם הרוח מהטלפון אבל אני כבר לא זוכרת שראתי את הגוף שלי לא ראיתי כלום חוץ מזה שדיברתי בטלפון והתחננתי מהרוח שתעזוב את חברה שלי ושאני ייתן לה את כל הדברים שלי וכל הבגדים שלי וכל דבר שיש לי והיא תחזיר לי את חברה שלי ואז היא הסכימה ואז היינו בבית אבל אני אכשיהו הייתי שוב בחנות הרדופה ואני ישבתי כזה על כיסא ואז ראיתי קומקום שמבהיר לי את הפרצוץ ושהקומקום היה כזה עם אור לבן שכול הזמן הציק לי בעין וניסיתי לא להסתכל במקום של הרוח שהבטחתי לה את ההבטחה בגלל שלא קיימתי את ההבטחה כי לפני דיברתי עם אמא שלי או עם מישהו אחר ואמרתי שאני צריכה להיפטר מכל הדברים שלי כדי שהרוח תעזוב את החברה שלי ואז לא קיימתי את זה . ואז היא חזרה ובחלק של הקומקום הפריע לי בעין הייתי בשיחת וודיאו עם חברה שלי ואני כבר הייתי בבית והיא שרה ורקדה בשיחה ואז קרה משהו לדלת בבית שלה כי שמעתי רעש חזק ואז ראיתי שהרסל כביסה פשוט נזרק על ידי מישהו ואף אחד לא החזיק את זה וזה פשוט התנפץ כי משהו זרק את זה וזה לא הטריד את חברה שלי כולכך רק הטריד אותה המחשבה שהיא תצטרך לנקות את כול הבלגן ואז הבנתי שזאת אותה הרוח .

חלום על גבר שאני מכירה, שבמציאות אני

חלום על גבר שאני מכירה, שבמציאות אני ממש רוצה אותו אבל הוא לא מעוניין בי בגלל דברים שהוא שמע עליי, ובחלום הוא שונא אותי ולא רוצה קשר איתי

החלום קורה קצת לפני הכניסה לגן שלי

החלום קורה קצת לפני הכניסה לגן שלי כשהייתי קטנה. אמא לוקחת אותי לגן אבל משום מה אני לא רציתי להיות בגן הזה. או שלא רציתי ללכת לגן. בכיתי בכי מר. בחלום זה היה נראה שאפילו סבלתי מזה שאמא לוקחת אותי לגן. (בגלל הגן עצמו, לא בגלל שאמא היא זו שלוקחת אותי לגן) אבל אמא כאילו לא שמה לב והמשיכה לשכנע אותי שהגן הוא מקום טוב, ולהוליך אותי לכניסה כאשר על פניה הבעה שמחה. אני חושבת שהיא עשתה את זה כי היא נורא מיהרה לעבודה ורצתה להגיע בזמן ולא לאחר. הגענו לדלת הכניסה שבחלום, היא הייתה ממוקמת במקום אחר מאשר במציאות. היה רעש אחיד, כזה ששומעים שהגננת עושה פעילות לילדים, רק שבחלום הרעש היה יותר חזק ומבהיל (בחלום לא ראיתי את הגננת אבל זה לא חשוב), הילדים יושבים בשתי שורות זה אל מול זה, וכולם (אלה שהצלחתי לקלוט בחלום, שאגב, לא היו נראים כמו ילדים בגן אלא קצת גדולים יותר) עושים את אותה תנועה מרימים את היידיים לגובה הצלעות ומניחים על הברכיים ושוב מרימים לגובה הצלעות ושוב מניחים על הברכיים, לפי ה״קצב״ (הרעש האחיד). אמא מושיבה אותי במושב הפנוי הראשון שהיא רואה, שהוא בקצה השורה וקרוב לדלת הגן, אני עדיין בוכה, מסתכלת עליה במבט של ׳בבקשה תקחי אותי איתך, אני לא רוצה להיות פה׳, והיא יוצאת מהדלת. מבעד לחלון הזכוכית הקטן שבדלת אני רואה אותה מנופפת לי בחיוך בזמן שאני עוד בוכה. עד שנעלמה משדה ראייתי.