להבין את החלום Logo

חלומות אחרונים מכילים מלחמת עמוד 2

תפריט כפתור

החלומות הכי ניצפים

אוסף חלומות - חיפוש חלומות

חלומות שהוזנו לתוך מאגר החלומות - ניתן לחפש חלומות המכילים סמלים שונים ולקרוא את פתרון החלום


חלמתי שחוטפים אותי למקום שאני לא מכירה

חלמתי שחוטפים אותי למקום שאני לא מכירה , ואני מנסה לברוח כל הזמן, אבל אני לא מצליחה רק אחרי שהתקיפו את המקום הצלחתי לברוח, והגעתי למקדש של כוחות יסוד, ששם גילתי שאני שולטת בכל היסודות, אבל אני לא יודעת טוב את כולם, ונשלחתי שם למשימה, אז לפני שיצאתי, חקרתי את כל המקום, והגעתי לגג שם היו אנשים שהיו צריכים עזרה ואחרי שעזרתי להם, הייתי צריכה להתחיל את המשימה, קפצתי על צב ענק והתחלנו לעוף, ושנחתנו הגענו למין מקום של קרוסלה , ושם זיהיתי רק שני אנשים מתוך חמישים, התחבקתי איתם, ואם לקחו אותי לשאר האנשים שאני מכירה, ידעתי את העתיד של כל אחד שם, ורציתי לספר להם, ושאלתי מישהו ממקדש שהייתי בו קודם, והסכימו לי, ושהתחלתי לספר, זרקו אותי למים והתחלנו מלחמת כוחות שלא פוגעת, וקיבלתי פתק ממישהו שאני לא מכירה, ואמר לי לבוא עליו, התחלתי לחפש אותו ולא מצאתי

חלמתי שקבעתי להיפגש עם חברות במסעדה מיוחדת

חלמתי שקבעתי להיפגש עם חברות במסעדה מיוחדת על הים, מסעדה שאני חיכיתי לאכול בה הרבה זמן. הבנות שהיו מוזמנות היו הבנות הכי יקרות לי ורובן חניכות שלי. כשסיימנו לאכול כבר היה לילה ויצאתי מהמסעדה. כמה דקות אחרי התוודעתי על מלחמת העולם השלישית שפורצת עכשיו, ההורים שלי כתבו לי איפה לפגוש אותם כדי שיהיו רגועים ובדרך לשם נפלו לי שתי העדשות מהעיניים. יש לי מספר מאוד גבוה בעיניים וכשהעדשות בורחות לי מהעיניים אני חווה חוסר אונים גבוה מאוד וחוסר שליטה. מגששת באפלה ניסיתי למצוא את ההורים שלי נמצאת בחניון ריק וגדול ולא רואה כלום. הוצאתי את הטלפון והדלקתי את הפנס ומצאתי עדשת זכוכית קטנה כך הצלחתי למצוא את ההורים שלי יושבים יחד עם 3 אנשים בסמוך למכונית כאילו מסתתרים ממשהו. התקרבתי וחיבקתי את ההורים שלי ואז זיהיתי שהם יושבים עם ״השכנים שלנו״ (לא השכנים במציאות אלא רק בחלום) שהם ממוצא אחר ככל הנראה אירופאי. אמא אבא וילדה, הם לא מחייכים ומסתכלים עלינו במבט ריק. הילדה מחזיקה ביד ציור, בציור יש ארבעה אנשים שמצויירים בקווים ישרים (כשהתעוררתי חשבתי שיש דמיון בין הקווים של הציור לסמל צלב קרס) וצבועים בצבעים של כתום וירוק. חלק ארוך מהזמן בחלום הסתכלתי על הציור וניסיתי להבין אותו. אחרי כמה זמן של ישיבה ממושכת בשקט אבא שלי הזיל דמעה ונשכבתי על הברכיים שלו וחיבקתי אותו, אחרי כמה שניות אמא שלי רכנה עלינו וחיבקה אותנו גם. אבא שלי כאילו ניסה לייצר שלום והפך את החיבוק המשפחתי לחיבוק משפחתי יחד עם השכנים. הילדה הקטנה הסתכלה עליי במבט ריק ומפחיד וכולם הצטרפו לחיבוק. בגלל ששכבתי האחיזה שלי בגב של השכנה הייתה באזור הגב ופתאום הרגשתי קצה סכין משוננת, היא הבינה שהרגשתי בה, שלפה את הסכין ובאה לתקוע לי בירך. לפני שזה הספיק לקרות התעוררתי. תודה רבה

אני ואת הלכנו כאילו לאחת מהילדות במקיף

אני ואת הלכנו כאילו לאחת מהילדות במקיף שלי שכבה מתחת אין לי מושג מה הקשר קיצר כבר היה מאוחר וזה אז הלכנו ממנה ואז אני פתאום רואה גדר ענקי ומאחוריה היו חיילים המון חיילים והיה מלא אנשים מפחידים קצת יותר רחוקים מאיתנו עכשיו את באה להתקרב למפחידים האלה ואני תופסת לך את היד בפחד ואת עושה לי טוב טוב לא הולכת כי ממש פחדתי לא הבנתי מה קורה ואמרתי לך תישארי פה שניה אני הולכת לשאול אחד החיילים בשקט והם היו נראים מיואשים ועצובים ואני שואלת מה קורה פה סליחה חייל והוא אומר לי חוטפים אותנו/הורגים אותנו/כל הדברים הרעים שתחשבי קורים . ואני באותו רגע הלב שלי על 500 אני חושבת על אמא שלי שבצד השני של העיר היינו בכלל בצד השני של העיר ואני מתחילה לבכות ואת מרגיעה אותי ואומרת רגע רגע שירה מה קרה ואני מספרת לך ואת כזה מתחילה לצעוק ואני עושה לך ריטהה שקטטט דייי תוך כדי שאני בוכה ואחד המפחידים האלה פשוט מסתכל ואומר לנו תביאו את הטלפונים שלכם קקות ואני כזה אין לי טלפון אדוני וגם את ענית ככה ואז חייל רוסי מפחיד כזה מושך אותך ואני שוב בוכה ועושה דיי אתה מכאיב לה מטומטם והוא דופק לי כאפה של החיים והיה לי דם ממנו ואת זורקת לי את הטלפון בלי שהם ראו ועושה לי לכי תצילי תעצמך שירה ואני כזה לא אני לא משאירה אותך לבד ריטה ואת מתחילה לבכות ואומרת בישבילי נו ואני כזה אומרת לך תשמרי על עצמך אוהבת אותך ובוכה ואמרת לי גם אני מקווה שניהיה בסדר ואז ניסיתי לקום בשקט ורצה לאחורה מתחילה לתפס על הגדר ועוברת אותה ואז אני רצה ורצה ורצה ואני שומעת חיילים תתפסו אותהההה עכשיו ואני כזה מתחילה לבכות ולבכות וחושבת עליך וזה ועל המשפחה על כולם על כול אנשים ואומרת אז זה המלחמת עולם שלישית הם לא צחקו ואיכשהו הגעתי לבית שלי ואמא שלי נבהלה ואמרה מה קרה והסברתי לה הכול והיא התקשרה למשטרה והתחלנו להתקשר לכולם והתקשרתי לאמא שלך והודעתי לה שתדאג לאחים שלך וזה ושאת תהיי בסדר וזה ואז אני כזה אומרת אני חייבת לדעת מה איתה אני חייבת אני פשוט חייבת ורצה לשם מתחבאת ואני רואה אותך פשוט חסרת אונים יושבת שם עם מכות כחולות והכול וישר יצא לי בכי אבל אמרתי לעצמי תתאפקי די וניסיתי להגיע אליך ואז חייל קלט אותי אבל הוא לא אמר דבר צעקתי לך חלש מאוד ואז שמעת ואמרת לי בלחש אני לא יכולה לקום שירה בואי תעזרי לי החייל שלא אמר לי כלום עזר לי היה כמו פתח קטן היה קצת קשה ירד דם בגוף אבל בכול זאת נכנסתי ועזרתי לך ופשוט אמרתי לך תרוצי ונתת את כול כולך ירד לי אשכרה דמעות שקמתי דם ביד רגל פנים מכות

חלמתי על מקום שמופיע מעצמו בעיר, אבל

חלמתי על מקום שמופיע מעצמו בעיר, אבל אף אחד לא שם לב שהוא לא היה שם עד לפני שבוע. כולם מתנהגים כאילו הבית הוא מוצג היסטורי. עליתי לעליית הגג לקרוא ספר, ילד התעורר והבהיל אותי. הוא דחף אותי, החלקתי בחדר המעוצב באופן מוזר, ובינתיים הילד הספיק לברוח. עליתי למעלה לראות אותו וגילתי חליפות זמן. הגעתי לעתיד ופגשתי את לוק סקייווקר ממלחמת הכוכבים.