חלומות אחרונים מכילים אני עייפה

שאני בבית מגלה שפרצו לי עוברת בין החדרים ובכל חדר רואה ערימה של בגדים במרכז החדר על המיטה גם בסלון הבית כולו הפוך אבל מלא בערימות בגדים. אני מדברת עם הפורץ בחלום אבל הוא מנסה להסתיר את פניו ממני שלא אזהה אותו. אני צועקת לבתי ליאל לעזרה והיא אומרת לי אמא אני עייפה לא יכולה לקום.אני מנסה לצבוט את הפורץ ולא מצליחה כאילו הוא מת כבר.הוא ניסה לומר לי לעשות משהו ואני לא זוכרת מה.

אבא שניפטר כועס שאביא לו ראש של כבש משהו רך ואני מסבירה שאני עייפה ולא מרגישה טוב

אבא שניפטר מבקש שאביא לו ראש של כבש משהו רך ואני מסבירה שאני עייפה ולא מרגישה טוב

חלמתי שאני עייפה ולא מסוגלת להתעורר

חולמת שאני עייפה ואין ביכולתי להמשיך להתקדם וקשה לי לפקוח את העניים ולרכב על הקטנוע.. נפלתי כמה פעמים והנייד שלי נפל בדרך.. ואבד.

הלכתי לישון בבוקר בלילה לישון שיינה חלמתי שאני הייתי ערה בטלפון ערות בפלאפון פלאפון טלפון סמארטפון סמרטפון סמארטפון ומדברים על רוחות ואז היה לפנות בוקר בוקר ואני עייפה עיפות עייפות

חולמת שאני עייפה ואין ביכולתי להמשיך להתקדם וקשה לי לדבר ובחלום אף אחד לא מאמין לי

חלמתי שההורים שלי היו אצלי בבית (אמא שלי נפטרה) והייתי מאוד מאוד שהעניים נעצמו לי לב, והיא שמה לב מאוד שאני עייפה מאוד ולא כמו שאמרתי לה שהעניים דומעות סתם. ואז בלי ששמתי לב הם הלכו. ממש כאב לי הלב

חלמתי ששכן שלי קבע עם בעלי פגישה ובא עם סכין חלבית ואומר לי שזה היה תרמית והוא בא לרצוח אותי הוא מניף את הסכין ואני עייפה עדיין משינה מנסה לצעוק לבעלי לעזרה

אני חולמת שאני מתה ונמצאת בעיר שלי אבל בעצם זהו עולם אחר,עולם של מתי וכך גם אני אני לא מבינה איך מתתי ולפני שאני מספיקה להבין אני מוצאת את עצמי במקום מסויים כמו מרתף ושם יש מס גברים שהם גם מתי שהתכוונות לקשור אותי ושרוף אותי יחד עם עוד שתי בנות שהם גם מתות השריפה היא סמל לכך שאני יעלם לעולם ואני בוכה וצועקת לה בבקשה עדין לא הספקתי,עדין לא הספקתי את מה שהייתי צריכה בעולם כדור הארץ ואיכשהו אני מצליחה לברוח משם עם הבנות,ואני רואה את עצמי בחזר לבית משם ובדרך אני מרגישה עייפה ורואה כלב הכלב נבח וכשהסתכלתי עליו הוא נעמד דום מבהלה כשרה שאני עייפה המשכתי בדרכי הבית נכנסת לבית ואני רואה המון אנשים יושבים בסלון וגם הם מתים אני נכנסת לחדר ושוב פוגשת את הבנות גם הן מבחינות שאני עייפה והם שואלות אותי בדאגה מה את עייפה עניתי שכן הם אמרו לי שזה שאני עייפה ורוצה לישון אומר שאני חצי בעולם המעבר וחצי ממני בעולם בו הרגיל (כדור הארץ)הם נבהלות ואומרות שאסור לי הראות שאני עייפה ( מתים לא ישנים)כי אחרת ישאירו אותי בעולם המעבר ואני לא יחזור לעולם,ואז אני מנסה להסתיר את זה וכול שהזמן עובר אני מרגישה יותר ויותר עייפה עד שאני כבר לא מחזיקה מעמד ועוצמת עיינים,וכשאני עוצמת את עייני מתגלה לי למה היה לי הזכות להרגיש עייפה ולחזור אני רואה את עצמי מדברת עם בורא עולם ובוכה לו ורואה את אמא שלי בוכה ומדברת עם בורא עולם שיחזיר אותי