חלומות אחרונים מכילים המלח

ים המלח סוער

חמתי שלא מדברת איתי מחבקת אותי בחלום וסוחבת את העגלה של התינוקת שלי שמעולם לא ראתה אותה ואומרת שהיא סולחת לי בעלה שניפטר מופיעה בחלום מחייך אני שואלת אותו יו מה אתה עושה כאן לאן נעלמת איפה אהיתה מה חזרתה והוא אומר כן הכול בסדר היא שולחת אותי לבשל ואומרת לי לכי תבשלי משהוא ואני הולכת ואומרת לה תיראי הצנצנת של המלח שבורה. וכול החלום היא אומרת למה שברת את הצנצנת של המלח המלח מזה אומר כול הזמן מלח

היה גשם בחוץ ויצאתי לראות את הגינה אחרי הגשם והיה כיסא עם גבשושי מלח ותהיתי למה הגשם לא שטף את המלח

חלמתי שהייתה מלחמה ואני ועודמקבוצה של ארבעה אנשים ברחנו מהאי שהייתה בו המלחמה והאי זה היה בעצם מדינת ישראל. כל החלום יש הפגזות מטוסים מלא אש ואנחנו באי שלנו מסודרים אוכלים קצת תרנגול ושטויות כאלה.

חלמתי שאני יושבת בטברנה יוונית והזמרת באה אליי נותנת לי לשיר כמעט את כל השיר והיא אפילו עוזרת לי וכולם מתלהבים ממני ויש משהו מבוגר שבא אליי והוא אומר לי אני הייתי המלחין של זוהר ארגוב הזמר ז"ל והוא מתחבר עם אמא שלי בפייסבוק ואחר כך אנחנו מבואסים כי לא צילמנו אותי שרה

ים קפיצה בנות תיאלנד חופשה ים המלח מצלמה סרטון

חלמתי שא אני וחברים שלי נוסעים לצימר בים המלח ואנחנו לא מצליחים להגיע אליו ואנחנו רבים

שחיתי בים המלח

אני צריכה לחזור למלון. זה ביפן, אני לבד,בתחושה בעלי היה ועכשיו לא. אני בוחרת לחזור למגרש החניה ליד תחנת הרכבת כדי לקחת את האוטו. אני לא בטוחה איזה קו של רכבת. מופיע גיסי..הוא עוזר לי. אני מתארת את התחנה והוא אומר זה. מקום. מחכים, מגיעה רכבת, פתאום גם אחותי. עולים לקרון ואז רואים שכל האחרים רצים לקרון הראשון. אני יוצאת וצועקת אליהם"מהר, לשרון הראשון בטח. מתה הודעה לאיזה גרון לעלות, ורק הוא יסע" עולים. זהו גרון מוזר, חדר גדול, מזרימים, אחותי באחת הפיכות על מזרון, אני חושבת עליה שהיא תמיד מסתדרת,אני אוהבת את זה אצלה. אני בחלום כל הזמן דרוכה. מחלקים לנו תה או משהו, וכשאני רוצה לשכב לוקחים את המזרחיים. הרכבת נוסעת לאט, בחוף ים, מלאה יפנים ותיירים, חלק מישראל , אני תוהה איך נסעו כשיש סגר. חוף הים יש חול לבן שנראה כמו מלח בים המלח, אני לוקחת חופן, כי לקרון יש פתח ענק בצד, כמו רכבת משא. מראה לאחותי. אני מרגישה את הגרגרים, רואה את הניצוץ והלובן, זה מהםנט. אני ממוללת אותם.אחותי רוצה להיכנס למים. אני אומרת לה,,עוד מעט הרכבת תתחיל ליסוע מהר, קראתי על המסלול הזה, אחותי נכנסת למים,אני נלחצת ורוצה גם , אני מפנה מבט שמאלה לכיוון הנסיעה..מתקרבים לאזורי אשדות שלום, אני רוצה שהיא תחזור לקרון, היא חוזרת ואומרת לי שהיו דגים גדולים במים. היא מאושרת. אני מרגישה קנאה באומץ שלה. חולפים על פני צוקים מדהימים במים, כמו בתאילנד, מגיעים לתחנה יש מדרגות אני רוצה לחפש משהו, גיסי מסביר לי איך לרדת ולאן ללכת. אני עושה לי סימני דרך לחזור. זו תחנה עם אורות איומים, חמים, מדרגות קומה אחת אפור משעמם, עוד מדרגות וזה כמו לרדת בטירה עתיקה, קירות אבן, קשתות, אני פתאום עם שואב אבק, ושואבת חול, מרגישה שצריך לחזור לרכבת, גוללת את החוט הלבן של השואב, מרגישה שזה לא החוט המקורי שלו. מנסה לחזור לרכבת, לא ממש זוכרת את המסלול, נלחצת, מצליחה ברגע האחרון. י

צפתי בים המלח