חלומות אחרונים מכילים חול לבן

ים בצבע טורקיז חול לבן ...ולא עמוק

אני צריכה לחזור למלון. זה ביפן, אני לבד,בתחושה בעלי היה ועכשיו לא. אני בוחרת לחזור למגרש החניה ליד תחנת הרכבת כדי לקחת את האוטו. אני לא בטוחה איזה קו של רכבת. מופיע גיסי..הוא עוזר לי. אני מתארת את התחנה והוא אומר זה. מקום. מחכים, מגיעה רכבת, פתאום גם אחותי. עולים לקרון ואז רואים שכל האחרים רצים לקרון הראשון. אני יוצאת וצועקת אליהם"מהר, לשרון הראשון בטח. מתה הודעה לאיזה גרון לעלות, ורק הוא יסע" עולים. זהו גרון מוזר, חדר גדול, מזרימים, אחותי באחת הפיכות על מזרון, אני חושבת עליה שהיא תמיד מסתדרת,אני אוהבת את זה אצלה. אני בחלום כל הזמן דרוכה. מחלקים לנו תה או משהו, וכשאני רוצה לשכב לוקחים את המזרחיים. הרכבת נוסעת לאט, בחוף ים, מלאה יפנים ותיירים, חלק מישראל , אני תוהה איך נסעו כשיש סגר. חוף הים יש חול לבן שנראה כמו מלח בים המלח, אני לוקחת חופן, כי לקרון יש פתח ענק בצד, כמו רכבת משא. מראה לאחותי. אני מרגישה את הגרגרים, רואה את הניצוץ והלובן, זה מהםנט. אני ממוללת אותם.אחותי רוצה להיכנס למים. אני אומרת לה,,עוד מעט הרכבת תתחיל ליסוע מהר, קראתי על המסלול הזה, אחותי נכנסת למים,אני נלחצת ורוצה גם , אני מפנה מבט שמאלה לכיוון הנסיעה..מתקרבים לאזורי אשדות שלום, אני רוצה שהיא תחזור לקרון, היא חוזרת ואומרת לי שהיו דגים גדולים במים. היא מאושרת. אני מרגישה קנאה באומץ שלה. חולפים על פני צוקים מדהימים במים, כמו בתאילנד, מגיעים לתחנה יש מדרגות אני רוצה לחפש משהו, גיסי מסביר לי איך לרדת ולאן ללכת. אני עושה לי סימני דרך לחזור. זו תחנה עם אורות איומים, חמים, מדרגות קומה אחת אפור משעמם, עוד מדרגות וזה כמו לרדת בטירה עתיקה, קירות אבן, קשתות, אני פתאום עם שואב אבק, ושואבת חול, מרגישה שצריך לחזור לרכבת, גוללת את החוט הלבן של השואב, מרגישה שזה לא החוט המקורי שלו. מנסה לחזור לרכבת, לא ממש זוכרת את המסלול, נלחצת, מצליחה ברגע האחרון. י

אני במערה ולוקחת המון חול לבן

אני רואה פנים של אישה זה מזכיר לי אינדיאנית היו פסים מכוון המצח על העיניים עד האוזנים בצבעים של כחול לבן ואדום במבט ראשון מפחידות אך יפות הם נתנו לי תחושה של מסיבה

אני רואה פנים של אישה זה מזכיר לי אינדיאנית היו פסים מכוון המצח על העיניים עד האוזנים בצבעים של כחול לבן ואדום במבט ראשון מפחידות אך יפות

הייתי בים קצת סוער עם עננים וחול לבן עם אנשים שאני מכירה והיה אוכל מתוק בקראוון והיה מישהו שאני חשבתי עליו בזמן האחרון שהוא יכול להתאים לי כבן זוג אבל לא ישיתי עם זה משהו והוא הסתכל עליי וחייך וגם היה מופתע בו זמנית ואז רצתי לתוך יער עם גשר והדרך הייתה קצרה וברורה כאילו כל הקוצים זזו הצידה כשהתקרבתי אליהם ולא ראיתי את עצמי החלום היה דרך העיינים שלי מבלי לראות את דמותי ואז הגעתי לביניין גבוה ופתאום הייתי בקומת קרקע ואמא שלי הגיעה והתחלתי להתווכח איתה ולנסות להסביר לה שיש אנשים מתים והיא לא הבינה אותי ובסוף היא התחילה לבכות ואמרה שאני צודקת ורצנו ואז היא נעלמה והייתי בתוך מכונית בהתחלה אמרתי לשומר שם אחר בתור זהות בדוייה אבל הוא אמר שהוא יודע מי אני וחייכתי אבל הוא לא הוא היה קודר ועברתי את המחסום אחרי שהוא פתח את המעבר אבל שם ראיתי את מי שאמרתי שמתו- כמה דמויות לא מוכרות וגבר עם עיינים שחורות חומות וחליפה שחורה לבנה עם דם בכל מקום בעיקר ביידים ובפה והמכונית שלהם הייתה שם אבל הייתה מנופצת. פתאום הייתי בחדר לבן והאחים שלי סיפרו לי דברים נוראיים אבל צעקתי עליהם ואמרתי שזה לא נכון למרות שידעתי שען והם היו רגועים לגמרי ואדישים. חזרתי לים מהגשר עם היער והילד הזה עדיין היה שם אבל הוא היה יותר מופתע וכבר לא חייך אליי ואז הלכתי איתו לביוב ירדנו לשם לא דיברנו אמא שלי פתאום הגיעה ואז נעלמה שוב ואז עליתי לבד מהביוב בלי אף אחד והים היה שקט יותר קצת קודר ועם עננים

צביעת מטבח בצבע כחול לבן

ראיתי נחש ענק בחלום בצבע כחול לבן שניסה לתקוף את אבי אבל האבא שלי תפס אותו מצווארו וחנק אותו צעקתי הרבה ונבהלתי

אדום כחול לבן

אדום כחול לבן כתום שחור תכלת כסוף זהב סגול צהוב ורוד ירוק