פענוח חלומות בס"ד

חלומות על כדי

נמצאו 4,270 חלומות המכילים כדי


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני מוצאת את עצמי בבית עם בעלי ז""ל בסלון והוא קנה כמה ארטיקים כדי שנתפנק ואני בחרתי אחד בטעם שוקולד וניל והשני בטעם קרמל התחלתי לאכול מהקרמל ואז בעלי הציע להכניס את הטריק השני יכניס למקפיא והלכתי למקפיא והוא מלא ונאלצתי להניח אותו על הדגים הקפואים ואני חוזרת אומרת לו אני מאוד מקווה שזה יתפוס את הטעם של הדגים והתעוררתי

אני מוצאת את עצמי בעבודה והמנהלת שלי טטאניה ביקשה ממני לנקות את החדר עבודה אמרתי אין בעיה התחלתי לנקות ושהגעתי חמיגרות של הארון אני פותחת אותם כדי לנקות פתאום קפצו מהמכירות כמויות של ג'וקים שאיפשר להשתלט עליהם ולכן יצאתי מהחדר וביקשתי ששלחו מנקה שינקה והתעוררתי

אחד שלא שילם לי שכירות המון זמן וגם לא החזיר לי את המפתח של הדירה ובהזדמנות מסויימת בשבת אחד הצלחתי להוציא את המפתח כשאני סוגר את המשפחה בתוך הדירה כשאני משאיר בפנים אוכל ומחכה עד צאת השבת וכשאני בא לפתוח להם כשהם כבר בכלל בחוץ הבעל משחק אותה קשוח כאילו שהמנעול שבור ורק הוא יודע לפתוח אבל אני לא מסכים ומסובב בכח את המפתח ותוך כדי אשתו נדחפת בי חזק וגם ילדו מאחוריי ואז אני מצליח לפתוח ואני תופס את הילד כדי להבין למה הם נצמדו אלי בכוח הילד מספר לי שהם הרעילו אותי ומראה לי את שאריות הרעל בשקית שאצלו תוך כדי שאני מרגיש שהרעיל מתחיל להשפיע אני סוחב עדיין את הילד ומראה למצרים שניסו להרעיל אותי אבל הקול כמעט ולא יוצא והם מנסים להבין מה קרה ו... זהו התעוררתי מהשינה

אני וחבר שלי מהצבא, שהיה איתי בשירות הסדיר, נכנסים לכלי שנראה כמו שילוב של רכב וצוללת. אנחנו מתחילים לצלול לעומק הים. ככל שאנחנו יורדים, אנחנו רואים יצורים ענקיים ומפחידים – דיונונים עצומים ועכבישים מוזרים. התחושה היא שיש שם עולם לא מ וכר ומאיים. הקטע המוזר הוא שככל שיורדים לעומק, אי אפשר באמת להסתכל למטה. יש תחושה של חושך ושל משהו נסתר שלא ניתן לראות, כאילו לא יודעים מה מחכה בהמשך. מדי פעם אנחנו חייבים לעלות לפני המים כדי לנשום, ואז שוב יורדים להמשיך במסע. כל הירידות והעליות יוצרות תחושה של מתח והישרדות. בסוף, בדיוק כשאני עדיין בתוך החלום, אחד העכבישים נוגע לי באשכים – ובאותו רגע אני נבהל ומתעורר בבת אחת

חלמתי שאני המשיח ושאני רואה את בית המקדש נבנה עם פיגומים ורק אני מצליח לראות אותו אף אחד אחר לא, הולך למבנה רואה כדים מאובקים שובר את אחד מהם ורואה תאריך כד טבת. לאחר מכן אני נמשח למשיח עליי רומח ובגדי לבן, וסוף החלום נגמר שבית המקדש בנוי ואני נמשך למעלה ללא שליטה

חלמתי שבאתי לבקר את סבתא. המקום נראה כמו הבית של גילה, והיא שכבה על הספה הארוכה בסלון, כשכל המדדים שלה הראו אפס. פתאום שמתי לב שהיא זזה והתחלתי לצלם אותה. ואז היא פקחה את העיניים וחיבקה אותי. בהמשך היא ממש קמה, התחילה לדבר א יתי ולצחוק, וישבנו ודיברנו הרבה. התקשרתי לאמא ולגילה כדי לספר להן. בהתחלה הן לא האמינו, אבל כשהגיעו הביתה הן ראו אותה בעצמן, דיברו איתה וצחקו איתה. הקול שלה נשמע כמו כשהייתה צעירה. היא עמדה על הרגליים, הלכה לשירותים בעזרת ההליכון שלה וחזרה אלינו. לאורך כל המפגש היא התנהגה בטבעיות מוחלטת: צחקה, סיפרה סיפורים ודיברה עם כולם. גם כשאמרנו לידה כמה אנחנו שמחים שהיא חזרה ואיזה נס קרה, היא לא התייחסה לעצם החזרה שלה. היא פשוט המשיכה להיות איתנו, כאילו הכול רגיל. בשלב מסוים ישבתי קצת בחוץ עם שלומי הגדול ואמרתי לו שאני מפחדת שכל זה רק חלום. ניסינו להרגיע את עצמנו ואמרנו שאם זה חלום, איך ייתכן שכולנו רואים ושומעים אותה? ביקשתי ממנו שניכנס שוב לסלון כדי להסתכל עליה. כשנכנסנו, בהתחלה לא ראינו אותה. הסתכלנו זה על זו, ואז הפנינו שוב את המבט אל הספה — ופתאום היא הייתה שם, יושבת וצוחקת. נרגענו. סבתא המשיכה לדבר עם כולנו, ואנחנו המשכנו לשמוח ולהגיד שברוך השם היא קמה, ושאם כולנו רואים ושומעים אותה, זה באמת קורה. אחר כך יצאתי לרגע לשירותים. כשחזרתי, ראיתי שהיא אספה את כולם סביבה והתחילה לומר משהו. הצטרפתי למעגל וביקשתי: ״רגע, רגע, תגידי שוב מההתחלה״. רק אז, בסוף החלום, היא סיפרה שנתנו לה למעלה עוד קצת זמן להיות איתנו. היא אמרה שהיה לה הכי כיף איתנו, אבל שעכשיו היא צריכה לחזור. כולנו חיבקנו אותה, ואז היא חזרה. כשהתעוררתי, בכיתי.

חלמתי חלום על סבתא שלי שנפטרה לפני 10 ימים החלום היה - חלמתי שבאתי לבקר את סבתא. המקום נראה כמו הבית של גילה דודה שלי, והיא שכבה על הספה הארוכה בסלון שלה, כשכל המדדים שלה הראו אפס. פתאום שמתי לב שהיא זזה והתחלתי לצלם אותה. ואז היא פקחה את העיניים וחיבקה אותי. בהמשך היא ממש קמה, התחילה לדבר איתי ולצחוק, וישבנו ודיברנו הרבה. התקשרתי לאמא ולגילה כדי לספר להן. בהתחלה הן לא האמינו, אבל כשהגיעו הביתה הן ראו אותה בעצמן, דיברו איתה וצחקו איתה. הקול שלה נשמע כמו כשהייתה צעירה. היא עמדה על הרגליים, הלכה לשירותים בעזרת ההליכון שלה וחזרה אלינו. לאורך כל המפגש היא התנהגה בטבעיות מוחלטת: צחקה, סיפרה סיפורים ודיברה עם כולם. גם כשאמרנו לידה כמה אנחנו שמחים שהיא חזרה ואיזה נס קרה, היא לא התייחסה לעצם החזרה שלה. היא פשוט המשיכה להיות איתנו, כאילו הכול רגיל. בשלב מסוים כולם ישבו בחוץ ואני הייתי שם עם שלומי דוד שלי ואמרתי לו שאני מפחדת שכל זה רק חלום. ניסינו להרגיע את עצמנו ואמרנו שאם זה חלום, איך ייתכן שכולנו רואים ושומעים אותה? ביקשתי ממנו שניכנס שוב לסלון כדי להסתכל עליה. כשנכנסנו, בהתחלה לא ראינו אותה. הסתכלנו זה על זו, ואז הפנינו שוב את המבט אל הספה — ופתאום היא הייתה שם, יושבת וצוחקת. נרגענו. סבתא המשיכה לדבר עם כולנו, ואנחנו המשכנו לשמוח ולהגיד שברוך השם היא קמה, ושאם כולנו רואים ושומעים אותה, זה באמת קורה ושקרה לנו נס שהיא חזרה אלינו. אחר כך יצאתי לרגע לשירותים. כשחזרתי, ראיתי שהיא אספה את כולם סביבה והתחילה לומר משהו. הצטרפתי למעגל וביקשתי: ״רגע, רגע, תגידי שוב מההתחלה״. רק אז, בסוף החלום, היא סיפרה שנתנו לה למעלה עוד קצת זמן להיות איתנו. היא אמרה שהיה לה הכי כיף איתנו, אבל שעכשיו היא צריכה לחזור. כולנו חיבקנו אותה, ואז היא חזרה. התעוררתי עם דמעות

חלמתי שבתי ואני נמצאות בחנות בגדים והיא מגיעה פתאום לקופה כדי לשלם ויש לה ערימה ענקית של דברים שהיא מחליטה לקחת שזה כולל כמו ערימה של דברים שיש לב בחדר כמו מצעים ומלא ג׳ינסים ואפילו 4 מחזיקי מפתחות שאני שואלת אותה למה היא צריכה כל כך הרבה והיא עונה לי שזה טוב כי זה גם דיסק און קי . אני ממש מתעצבנת עליה בחלום ואומרת לה שהיא מגזימה עם הקניות ונכנסנו רק כדי לקנות שניים שלושה פריטים ושאני לא מתכוונת לשלם על כל זה. היא עונה לי שהכל בסדר והיא תשלם. אבל אני עדיין מתעצבנת על הבזבוז והקניה של דברים שנראים לי לא נחוצים. אציין שבתי התגייסה לא מזמן לצהל. לפני הגיוס ביקשתי ממנה לצאת לעבוד כי כבר לא יכולתי לעמוד בכל הבזבוזים המוגזמים שלה בייחוד עכשיו כשאינני עובדת. החדר שלה בדרך כללל מאוד מבולגן היא משאירה ערימות של כביסות אפילו כשהיא מגיעה רק לסופש. אתמול היתה עוזרת שניקתה וסידרה את החדר אולי זה קשור למצעים

אחד שלא שילם לי שכירות המון זמן וגם לא החזיר לי את המפתח של הדירה ובהזדמנות מסויימת בשבת אחד הצלחתי להוציא את המפתח כשאני סוגר את המשפחה בתוך הדירה כשאני משאיר בפנים אוכל ומחכה עד צאת השבת וכשאני בא לפתוח להם כשהם כבר בכלל בחוץ הבעל משחק אותה קשוח כאילו שהמנעול שבור ורק הוא יודע לפתוח אבל אני לא מסכים ומסובב בכח את המפתח ותוך כדי אשתו נדחפת בי חזק וגם ילדו מאחוריי ואז אני מצליח לפתוח ואני תופס את הילד כדי להבין למה הם נצמדו אלי בכוח הילד מספר לי שהם הרעילו אותי ומראה לי את שאריות הרעל בשקית שאצלו תוך כדי שאני מרגיש שהרעיל מתחיל להשפיע אני סוחב עדיין את הילד ומראה למצרים שניסו להרעיל אותי אבל הקול כמעט ולא יוצא והם מנסים להבין מה קרה ו... זהו התעוררתי מהשינה

חלום שאני מלמדת סאיזשהיא כיתה ויש, ילד, שחום שזה היומולדת שלו או משהו וסביב זה המורה אומרת לי שאני אלמד אותו משהו חינוכי, שקשור לסבלנות והיא מציעה לי משחק שהוא יגלגל נייר עיתון ולתוכו ישפוך חול וככה הוא יבין את המשמעות שנמאס לו. ואז כמו בסצינה מסרט יש ילד, בלונדיני, עם קארה, רוסי, שיושב בכיתה בין שורה של ילדים, הוא לא כמו הילד לפני שהיה בכיתה ג הוא יותר בכיתה ו-ז אולי יותר ומספר לי על כל מיני מקרים שבנות מתאהבות בו ותוך כדי שאנחנו מדברים נכנסת ילדה רוסיה בלונדינית, גם יותר בגיל ההתבגרות אבל בהתחלה שלו קטנה. מתיישבת לידו ומשמיעה לו הקלטה שהיא שהיא רוצה שהוא יקח אותה וישמור עליה ויעזור לה לא להיות מקולקלת או משהו, כמו הצהרת אהבה אבל במילים שלה אין שום הצהרת אהבה, רק מילים של עזרה שהוא כמו יציל אותה והוא מסתובב אליה, והם כמו מן במבטים מתאהבים ואז יש סצינה בחלום שאני רואה אותו נוהג באיזה טנדר והיא לידו כאילו ברחו מהחיים שלהם, והם במדבר נוהגים בין חולות, וברקע יש, קריינות של שלוש שבועות אחרי הוא עדין איתה, אבל הוא לא בטוח מה הוא עושה איתה וזה ברור לי כצופה מהצד שהוא מאז בה, והוא בדילמה של להיפרד ממנה, אבל לא נעים לו, הוא לקח על עצמו תיק גדול מדי והוא לא רוצה לנטוש אותה עכשיו. זה מחויבות שיש לו אליה אבל זה מעיק עליו.

1 עמוד הבא >>