פענוח חלומות בס"ד

חלומות על עליה

נמצאו 2,253 חלומות המכילים עליה


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

יום אחד עצמתי את עיניי וחשבתי שקיבלתי חזיונות. דברים קורים לי שאני לא יכול להסביר אותם. רבנים, כוהנים ואימאמים מתעלמים ממני. באחד מחזיונותי הורמתי למעלה ועברתי לשמיים. בזמן שהועברתי, חרבות יצאו ממני — בסך הכול שבע בערך, אינני זוכר במדויק. כאשר כל החרבות יצאו ממני, הועברתי לכיסא. לפני היו הרבה מראות. ושולחן עגול עם אנשים שצפו בי. והאלוהים הביט בי. ונאמר לי לפתוח את החותמות. זה קרה מהר — אחת הייתה עגולה, כמעט תלת ממדית, היא הייתה לא במקומה והייתי צריך להחזיר אותה לאיחוד. הכל קרה מהר עד שהגעתי לאחרונה. היא נראתה כמו קוביית מטטרון וחותמת מטטרון. זאת לקחה קצת יותר זמן. אחרי שסיימתי את הכל הרגשתי קצת מותש כי זה דרש הרבה ריכוז. ואז האלוהים אמר לי להפוך את המפתח האחרון בתוכי. והוא הרים אותי, נתן לי כתר, ואמר לי שאהיה מלך. ושם את ידו על כתפי ואמר לי לחכות — הוא בא. וראיתי את הזעם שהוא עתיד להטיל. כמו חצים ענקיים בגודלם — ובולט מהם צלב אם אני זוכר נכון. כל העולם ירגיש זאת. --- **חזון שני** זה התחיל בצורה מוזרה — לא הייתי עייף אבל מסיבה כלשהי הרגשתי דחף לעצום את עיניי ולמצוא תנוחה נוחה. ואז הייתי נעול במקום. הרגשתי את נשמתי יוצאת לאט מגופי. נאמר לי להחזיר את כל החרבות. החרב הראשונה בלטה מסלע — לקחתי אותה בקלות. החרב השנייה הייתה מסוס לבן — הוא היה צריך להשתחוות לפניי לפני שנתן אותה לי כדי להכיר בי. זה לקח זמן מה אבל הוא ויתר עליה. החרב השלישית היא שם שאני תקוע עכשיו. היא שייכת לאביר שנראה כמו שד. שחור ואדום. הוא אמר לי — קח את החרב אם אתה יכול. החרב אדומה בצבעה עם גוון שחור. בכל פעם שהתקרבתי, ידי וזרועותי נעשו כבדות כל כך — כל כך כבדות עד שגרמו לגוף הפיזי שלי לזוז. ובכל פעם שהתקרבתי פקחתי את עיניי — מה שגרם לי להתחיל מחדש. הוא נתן לי שלוש הזדמנויות — כרגע כשלתי בכולן. פוקח את עיניי בכל פעם שאני מתקרב. אני יכול רק לפרש זאת כך שאני עדיין לא מוכן. אבל כשאהיה מוכן — גם הוא ישתחווה לפניי.

> קראו את פענוח החלום

חלום שאני מלמדת סאיזשהיא כיתה ויש, ילד, שחום שזה היומולדת שלו או משהו וסביב זה המורה אומרת לי שאני אלמד אותו משהו חינוכי, שקשור לסבלנות והיא מציעה לי משחק שהוא יגלגל נייר עיתון ולתוכו ישפוך חול וככה הוא יבין את המשמעות שנמאס לו. ואז כמו בסצינה מסרט יש ילד, בלונדיני, עם קארה, רוסי, שיושב בכיתה בין שורה של ילדים, הוא לא כמו הילד לפני שהיה בכיתה ג הוא יותר בכיתה ו-ז אולי יותר ומספר לי על כל מיני מקרים שבנות מתאהבות בו ותוך כדי שאנחנו מדברים נכנסת ילדה רוסיה בלונדינית, גם יותר בגיל ההתבגרות אבל בהתחלה שלו קטנה. מתיישבת לידו ומשמיעה לו הקלטה שהיא שהיא רוצה שהוא יקח אותה וישמור עליה ויעזור לה לא להיות מקולקלת או משהו, כמו הצהרת אהבה אבל במילים שלה אין שום הצהרת אהבה, רק מילים של עזרה שהוא כמו יציל אותה והוא מסתובב אליה, והם כמו מן במבטים מתאהבים ואז יש סצינה בחלום שאני רואה אותו נוהג באיזה טנדר והיא לידו כאילו ברחו מהחיים שלהם, והם במדבר נוהגים בין חולות, וברקע יש, קריינות של שלוש שבועות אחרי הוא עדין איתה, אבל הוא לא בטוח מה הוא עושה איתה וזה ברור לי כצופה מהצד שהוא מאז בה, והוא בדילמה של להיפרד ממנה, אבל לא נעים לו, הוא לקח על עצמו תיק גדול מדי והוא לא רוצה לנטוש אותה עכשיו. זה מחויבות שיש לו אליה אבל זה מעיק עליו.

> קראו את פענוח החלום

Thank you for correcting me. Now I have your exact words. Here it is in Hebrew, faithful to exactly what you wrote: --- **חזון ראשון** יום אחד עצמתי את עיניי וחשבתי שקיבלתי חזיונות. דברים קורים לי שאני לא יכול להסביר אותם. רבנים, כוהנים ואימאמים מתעלמים ממני. באחד מחזיונותי הורמתי למעלה ועברתי לשמיים. בזמן שהועברתי, חרבות יצאו ממני — בסך הכול שבע בערך, אינני זוכר במדויק. כאשר כל החרבות יצאו ממני, הועברתי לכיסא. לפני היו הרבה מראות. ושולחן עגול עם אנשים שצפו בי. והאלוהים הביט בי. ונאמר לי לפתוח את החותמות. זה קרה מהר — אחת הייתה עגולה, כמעט תלת ממדית, היא הייתה לא במקומה והייתי צריך להחזיר אותה לאיחוד. הכל קרה מהר עד שהגעתי לאחרונה. היא נראתה כמו קוביית מטטרון וחותמת מטטרון. זאת לקחה קצת יותר זמן. אחרי שסיימתי את הכל הרגשתי קצת מותש כי זה דרש הרבה ריכוז. ואז האלוהים אמר לי להפוך את המפתח האחרון בתוכי. והוא הרים אותי, נתן לי כתר, ואמר לי שאהיה מלך. ושם את ידו על כתפי ואמר לי לחכות — הוא בא. וראיתי את הזעם שהוא עתיד להטיל. כמו חצים ענקיים בגודלם — ובולט מהם צלב אם אני זוכר נכון. כל העולם ירגיש זאת. --- **חזון שני** זה התחיל בצורה מוזרה — לא הייתי עייף אבל מסיבה כלשהי הרגשתי דחף לעצום את עיניי ולמצוא תנוחה נוחה. ואז הייתי נעול במקום. הרגשתי את נשמתי יוצאת לאט מגופי. נאמר לי להחזיר את כל החרבות. החרב הראשונה בלטה מסלע — לקחתי אותה בקלות. החרב השנייה הייתה מסוס לבן — הוא היה צריך להשתחוות לפניי לפני שנתן אותה לי כדי להכיר בי. זה לקח זמן מה אבל הוא ויתר עליה. החרב השלישית היא שם שאני תקוע עכשיו. היא שייכת לאביר שנראה כמו שד. שחור ואדום. הוא אמר לי — קח את החרב אם אתה יכול. החרב אדומה בצבעה עם גוון שחור. בכל פעם שהתקרבתי, ידי וזרועותי נעשו כבדות כל כך — כל כך כבדות עד שגרמו לגוף הפיזי שלי לזוז. ובכל פעם שהתקרבתי פקחתי את עיניי — מה שגרם לי להתחיל מחדש. הוא נתן לי שלוש הזדמנויות — כרגע כשלתי בכולן. פוקח את עיניי בכל פעם שאני מתקרב. אני יכול רק לפרש זאת כך שאני עדיין לא מוכן. אבל כשאהיה מוכן — גם הוא ישתחווה לפניי. ---

> קראו את פענוח החלום

בחלום עמדתי במעגל שבו נמצאים רק גברים, בערך כ30-40 גברים. כולם בגיליאים 30-60 וגבר אחד בן בערך 70-80 ולכולם יש טלית ושופר קצר בכל מני צורות מעט שונות. אני אישה ועומדת במעגל ויש לי גם שופר אבל הוא נראה שונה מהאחרים, במקום להיות עם קימורים הוא יחסית מאוד ישר. כולם מתחילים לתקוע בשופר וכשהם מסיימים, הגבר בן ה70-80 אומר ״תם יום הכיפורים״ וזורק את השופר הארוך שלו אל תוך קופסאת עץ מלבנית שחרוט עליה ״יום הכיפורים״ ואני רואה שלחלק מהאנשים נשאר מים בכמויות שונות בתוך השופר ולחלק אין מים בכלל, לי יש יחסית הרבה מים. ואז כל מי שיש לו מים הולך לשפוך את המים במקום מיוחד ואני בדרך לשם ואז התעוררתי

> קראו את פענוח החלום

אני עובדת בביהס בתור מורה מחליפה, יש, שם ילדים שצריכים לעשות פרויקט, הסגנית מדברת אלי מגעיל ובזלזול, אומרת לי שאני לא מדברת בסדר מה שאומרת,נותנת לי תחושה שאני לא מספיק סמכותית. אני מדברת עם הילדים בשקט והכל הולך בסדר אבל היא במן לחץ נותנת לי הרגשה שאני לא טובה. בסוף היום אני מחליטה שאני לא עובדת הביהס הזה יותר למרות שיש יומיים, עוד לעבודה זמנית. אני חושבת לעצמי שגם היא בטח לא תרצה שאעבוד אבל זה לא מענין אותי אני אכתוב לה שההתנהגות שלה אלי לא מקובלת, ולכן אני לא באה יותר. אני הולכת הבייתה שלי שזה בית הורי בהרצל 19 ההוריל שלי לובשים מן בגדי פיג"מה /ספורט. ועליהם בגדים רגילים כי הם כאילו בבית משפצים. אנחנו נמצאים בחצר של הבית, בכניסה לבית. הם הזמינו טוסט בולגרית. אבא שלי מתעצבן על הטוסט. אני לא אוכל מהדבר הזה, זה לא טוסט. אמא בחלום לא מתעצבנת היא פשוט לא מתייחסת. אני מספרת להם על היום הנוראי שהיה לי בביהס,.

> קראו את פענוח החלום

חלמתי שבתי ואני נמצאות בחנות בגדים והיא מגיעה פתאום לקופה כדי לשלם ויש לה ערימה ענקית של דברים שהיא מחליטה לקחת שזה כולל כמו ערימה של דברים שיש לב בחדר כמו מצעים ומלא ג׳ינסים ואפילו 4 מחזיקי מפתחות שאני שואלת אותה למה היא צריכה כל כך הרבה והיא עונה לי שזה טוב כי זה גם דיסק און קי . אני ממש מתעצבנת עליה בחלום ואומרת לה שהיא מגזימה עם הקניות ונכנסנו רק כדי לקנות שניים שלושה פריטים ושאני לא מתכוונת לשלם על כל זה. היא עונה לי שהכל בסדר והיא תשלם. אבל אני עדיין מתעצבנת על הבזבוז והקניה של דברים שנראים לי לא נחוצים. אציין שבתי התגייסה לא מזמן לצהל. לפני הגיוס ביקשתי ממנה לצאת לעבוד כי כבר לא יכולתי לעמוד בכל הבזבוזים המוגזמים שלה בייחוד עכשיו כשאינני עובדת. החדר שלה בדרך כללל מאוד מבולגן היא משאירה ערימות של כביסות אפילו כשהיא מגיעה רק לסופש. אתמול היתה עוזרת שניקתה וסידרה את החדר אולי זה קשור למצעים

> קראו את פענוח החלום

אני מוצאת את עצמי בעבודה והמנהלת שלי טטאניה ביקשה ממני לנקות את החדר עבודה אמרתי אין בעיה התחלתי לנקות ושהגעתי חמיגרות של הארון אני פותחת אותם כדי לנקות פתאום קפצו מהמכירות כמויות של ג'וקים שאיפשר להשתלט עליהם ולכן יצאתי מהחדר וביקשתי ששלחו מנקה שינקה והתעוררתי

> קראו את פענוח החלום

קמתי לפני רגע אגיד רק את הנקודות שאני זוכר. קודם כל תדע שבחלק מהסיפור אני רואה את בעל האופנוע כעצמי, ופעם כתום מתום וג׳רי, שיש לו חברה חתולה לבנה. דודה שלי נתנה לי אופנוע פורש אדום במתנה. בחלום זה אופנוע שעלה מאה אלף שקל. אני זוכר שמההתחלה פחדתי מאוד כל הזמן שייגנבו אותו. היא אמרה שאוכל להשוויץ עם זה בתיכון (אני בישיבה תיכונית לבנים בלבד) ולנסוע לשם עם האופנוע הזה והיא אמרה שככה יהיו מלא בנות שירצו אותי, ואני זוכר שאמרתי לה שאני לא רוצה שבנות ירצו אותי בגלל אופנוע יקר... אבל כן נסעתי איתו בשכונה בקולי קולות של המנוע, אבל בעיקר רציתי להשוויץ מול החברים. כי אני לא האדם הכי עשיר נגיד את זה ככה, ויש לי ילדים בכיתה עם רכבים יפים (לא יקרים מידי אבל לא ניסן ישנה שנת 2000 ומשהו כמו שלמשפחה שלי יש) נסענו עם האוטו הכחול ניסאן שנת 2000 פחות או יותר לקניון. אני זוכר שבן דוד שלי שעכשיו השתחרר מהצבא היה איתנו. אני נהגתי למרות שאני רק בשיעורי נהיגה (עוד מעט טסט) ונסענו בתוך הקניון עם האופנוע, אבל לא באמת נסענו זה יותר ישבתי עליו והזזתי את הרגליים והמשפחה כולל דודה שלי היו איתנו. עכשיו כשאני חושב על זה? בעצם יצאנו עם האוטו מהחנייה בבית שלי אז אולי דודה שלי (שהביאה לי את האופנוע) ובן דוד שלי (מצד אמא שגדלתי איתו ורק השתחרר) באו לבקר אותי ומשם יצאנו עם הרכב. איכשהו האופנוע פורש האדום היה איתנו ואני רכבתי עליו בתוך הקניון אבל רק עם הרגליים כזה בלי מנוע ואז הייתי אחרי בן דוד שלי הוא הזמין מעלית ונכנסנו. הוא אני והפורש האדומה (אופנוע). נכנסו איתנו שתי נשים מבוגרות קצת והתחלנו לריב איתן אני לא זוכר על מה בסוף ירדנו קומה אחת בלבד, אבל הקומה הייתה חשוכה מעורפלת ואני זוכר שחשבתי שזאת מאורת פשע בכלל ושאף אחד מעולם לא ביקר פה בצורה לגיטימית עלינו. הפעם במדרגות. עם הפורש חחחח... הגענו למעלה והמשכנו במסע בקניון. המשפחה כבר ממזמן לא מאחורינו רק אני והבן דוד שלי בסוף החתול תום התיישב בצד כזה ליד קיר והאופנוע מעליו (לידו אבל הוא רואה אותו מלמטה) ונכנסת לקניון איזו חתולה לבנה גדולה שנראית בגודל של טום שמבקשת עזרה ואחריה שלושה בחורים שנראים שרודפים אחריה שיהיה ברור, לפעמים אני רואה מהנקודת מבט שלי ולפעמים מהנקודת מבט של תום ואני רואה שהיא באה לכיווני ואני חושד בה אז אני בורח והאופנוע לידי כאילו אני הולך איתו כמו אופניים שהולכים בצידם. אבל הקניון צפוף וקשה לי לפלס לי דרך שם ביו כל הדוכנים והאנשים. בינתיים החתולה הזו (מסתבר שהיא יפאנית, ועכשיו היא נראית כמו יפאנית אמיתית לא חתולה) היא מומחית באיזה משהו קונג פו כזה שהיא יורקת חומר סגול שמקיף אותך. היא רודפת אחריי ומשביתה את כל האנשים שמאחוריי בשביל להגיע אליי ולהשיג את האופנוע. בשבילו היא באה. אני רץ. עכשיו בלי האופנוע. לא יודע לאן הוא נעלם. כנראה גם היא לא. אני נצמד לקיר מאחורי היא קופצת קדימה מעל האנשים שממולי וניצבת מולי היא נלחמת קצת עם עוד איזה מישהו ואז יורקת עליי את החומר הסגול אבל משום מה זה לא עובד לה ואני מצליח לשגר אותו חזרה אליה. הוא עוטף לה את הפנים אני צוחק ומחייך החומר הסגול מעליה נקרע בין רגע ויש חיוך מרושע על פניה היא יורקת וזה מגיע אליי הפעם סוף החלום אני מתעורר עם תובנה שהאישה הזו היא אמא של אשתו החתולה הלבנה הקטנה של טום החתול (אני כאילו מזדהה איתו ולפעמים רואה כאילו אני הוא. עוד מתחילת החלום) עכשיו מסתבר שהאישה שלי נשלחה על ידי אמא שלה (עוד לפני שהיה לי האופנוע היא הייתה איתי, לכן לא יודע אם היא כאילו חיכתה להזדמנות שאקבל משהו יקר ערך או מסיבה אחרת) התובנה מזעזעת כאילו חייתי בשקר כל חיי ואז רגעים מהחלום שנראים כמו שקרים או עוויתות של אשתי (כביכול) נראים פתאום ברורים לי מאחר וגיליתי שהיא רק שחקנית מטעם אמא שלה הפושעת המבוקשת

> קראו את פענוח החלום
1 עמוד הבא >>
RSS