חלומות אחרונים מכילים שולחן

חלמתי שהעובדת שעובדת איתי יושבת על שולחן ומתעלפת

חלמתי שהעובדת שעובדת איתי יושבת על שולחן ומתחילה להתעלם

חלמתי שהעובדת שעובדת איתי יושבת על שולחן ומתחילה להתעלם ואני צועקת לעובדת השנייה שהיא מתעלפת

חלמתי על סנדלים אדומות שאבדו לי לפני שנים. אני כותבת עליהן מאחור, שוכחת אותן בבית ששהיתי בו ויוצאת לדרך יחפה. עולה על אוטובוס מאד ישן, כזה משנות ה 40, מגיעה לתל אביב, נמצאת באיזה קניון או משהו דומה, ומתישבת ליד שולחן, ומתחת לשולחן מחכות לי נעליים סגולות. טיפה גדולות מכף הרגל שלי, אבל מרגישה שהושארו שם עבורי, ונועלת אותן. כעת נותר לחזור חבית עם הסנדלים האדומות שכתבתי על הסוליה שלהן

אמא שנפטרה הגיעה והביאה אתה כריך לחם חום נתנה לי ליד וישבה מימיני על כסא סביב השולחן הייתה רצינית פתחתי את הכריך וראיתי ממרח שוקולד בפנים

שיורד גשם ואני נכנס לשוק שיש לו כיסויי בד ובידי זר פטרוזילה יפה ממש כמו זר פרחים אני מתיישבת על כסא ומניחה את הזר על השולחן, זר יפה ירוק חזק, הפטרוזיליה נראית טריה ורעננה זר מהממם

שולחן ארוך מפה לבנה ערוך לסעודה

השולחן במטבח היה הפוך ואני רואה חול מתחת ושואלת מי שם את זה שם ואני אספתי את החול ועטפתי אותו ואז הלכתי לחדר שלי והמזוודה הייתה חצי וראו את הגדים בפנים פתוחה ונבהלתי

יזוג שטיפלתי בהם וסיימתי, אני מבקרת אותם מכינה להם קפה וכשחוזרת המשפחה שלהם יושבת לארוחה סביב שולחן מפואר וחגיגי בחדר עם דלת זכוכית והם כאילו מצפים שאכנס ואני בורחת משם

אבא בר אלי הביתה עם כוס יין גדושה, החזיק אותה למעלה עם היד, הגיע עם עוד אנשים לא מוכרים שבאו עם אוכל, התיישבו לשולחן קידוש, אבא קרה לי לבוא להצטרף לשבת....והכוס ביגו למילה , מחכה שאגיע לשבת ולקרוא קידוש. האנשים שבא איתם, לא היו מוכרים לי... תחושה שאסף אותם מהרחוב...