חלומות אחרונים מכילים בובות

איש שישן באמצע כביש מהיר עם הרבה בובות

חלום על אבא שלי שנפטר נתן מתנה לשכנה שלי. הוא לא הכיר אותה. הוא בא ביום הולדת של הבן שלה ונתן לה קוםסא גדולה עם בובה. אולי היו 2 בובות

בובות בחלום

אני בבית שלי לא מוכר עם הילד שלי שהוא כבר גדול ואני הולכת בבית ואני רואה תינוקות מתים באמבטיה על הרצפה בכל מקום הבן שלי מפחיד אותי הוא אומר שיש רוצח בבית ואין אף אחד אני מנסה לדבר איתו הוא מסתורי עם מבט מטורף אני משכנעת את עצמי שזה לא באמת תינוקות ואני מחפה על הבן שלי ורוצה להחביא את התינוקות בשקית אשפה שחורה אני מפחדת ונגעלת להרים את התינוק המת אבל מרימה בכל מקרה ומשכנעת את עצמי שזה כלום אני מרימה את התינוק המת מרגישה שזה פלסטיק ופתאום זה סתם בובות מפלסטיק אני מכניסה לשקית הילד שלי אומר שיש רוצח בבית אני מתעמת איתו ואומרת לו שהוא רוצח הוא מתחיל להתנהג כמו מטורף ומנסה לרצוח אותי עם כל מיני דברים שיש בבית פסלים מנסה לדפוק לי בראש אני נלחמת איתו ביד 1 מנסה לחייג למשטרה אבל לא מצליחה זה מחייג לי 1 102 10 רק לא 100 אני בזמן הזה תופסת את הילד שלי ביד 1 שלא ינסה לפגוע בי ביד שניב מנסה לחייג אחרי הרבה ניסיונות אני מחייגת ולוקח הרבה זמן שעונים לי ואחרי 9 8 דק עונה שוטר אני צורחת לו שיבוא הבן שלי שומע ובורח אני רואה ניידת אבל היא נוסעת לכיוון אחר ולא מגיעה פתאום אני באותו בית חברות שלי סביבי וגם הבן שלי עדין גדול ממה שהוא היום עם מבט מטורף וכולם אומרים לו לא נסלח לך שרצית לרצוח את אמא שלך ופתאום הוא שוב אומר שיש רוצח החברות נעלמות אני נשארת איתו הוא שוב משתגע אומר שיש מישהו בבית המשטרה מגיעה אני אומרת להם הוא אומר שיש פה רוצח אני מחזיקה אח הבן שלי בידיים וצורחת עליו אין פה אף אחד אין שום רוצח פה אני רואה את השוטרים מרגישה שבכלל אני רבה עם אף אחד

חלמתי שאני ואבא שלי והילדים שלי במסעדה ויש מלא אנשים עם בובות והידיים של הבן שלי בצבע כתום כמו קליפת תפוז

חלמתי על כמה בובות של דובי ואחת של הנזירה והם עשו פרצופים שמח , ועצוב כשאמרתי משהו.

חלמתי על כמה בובות של גובי ואת של הנזירה והם עשו פרצופים שמח , ועצוב כשאמרתי משהו.

בובות ראווה שתלויות מהתקרה ואז נופלות

בובות ראווה שתלויות מהתקרה

היה לי חלום שיש מלא גופות שנראות כמו בובות בבית והן משום מה בחדר שלי גם במקום נעול כזה ויש בכל הבית וזה היה נראה לכולם נורמאלי ורק אני תמיד נגעלתי