חלום על האוטו, בורחים, שם, חצר, חשמל, טורנדו, אבא, אבי

אני חולם על זה שאני במכללה באפיקים (ההרצאות של היהדות). אני נמצא עם הרבה אנשים, מביניהם שתי בנות אחיות של על אחת מהן אני דלוק. בהרצאה אנחנו דואגים לשבת אחד בקרבת השני. השיח לא רע והיא נראית טוב. אחותה קטנה (בערך 15) ולכן היא לא מעניינת ורק השנייה. אבי לוי (המרצה חדוא שקיבלתי אצלו 100 - שכמובן לא קשור להרצאות ההן) נותן לי שי קטן, כנראה כי קיבלתי אצלו 100. אני לא זוכר עוד מה קורה בסיטואציה הזו, אבל אני יודע שבסוף הבחורה מתרחקת קצת ולא יוצא עוד לדבר איתה (אני לא זוכר אם זה בכוונה או משהו אחר). אני עדיין במכללה ואני נמצא עם אילן. יש סופת טורנדו בחוץ. הטורנדו לא נראה כמו המציאות, כאן הוא קטן יותר בגובה עד התקרה (אם זה בחוץ אז הגובה גבוה (3 מטר), בעובי של עמוד חשמל. מכיוון שהטורנדו בחוץ, אנחנו דואגים לא לצאת מהמכללה. יש שם מעין חצר כזאת שאנחנו מסתובבים שם ונמצאים שם אנשים מהחד"כ שלי. בסופו של דבר הטורנדו מגיע לשם ולכן אנחנו וזרים למכללה, לבניין. הטורנדו נכנס לבניין לקומה הראשונה ואנשים בורחים פנימה. הנזק שיכול להיגרם ממנו זה כווית רוח. רק אם נוגעים בו זה מסוכן. בהתחלה התחשק לי לגעת בו ולהתעופף, אך אילן מיד הזהיר אותי על סכנותיו. מסתבר שלטורנדו יש סוג של בינה, הוא ידע לעקוב אחרי. לפעמים הוא יצא החוצה וחזר לפרקים. אנחנו דואגים להתרחק ממנו ככל האפשר. אח"כ הטורנדו נחלק ונוצר עוד טורנדו שקצת יותר דק מהמקורי. עכשיו אנחנו בורחים משניים מהם. אני לא זוכר בדיוק מתי אבל אבא שלי אמר לי שיש ברשותי את האוטו הישן המפתח אצלי בכיס. אנחנו ממשיכים להתחמק מהטורנדואים וזה מגיע למצב שזה קרוב אלינו וחולף על פנינו במרחק של כרבע מטר. כמו שאמרתי הם יודעים לחזור ולעקוב אחריי. אח"כ הגענו למצב שיש עוד טורנדו שהיה דק במיוחד, בעובי של מוט. איכשהו אחד הטורנדואים נחלק לשניים שגובהם היה חצי מהתקרה ועוביים דק.