חלום על הביתה, התעוררתי, ילדה, ספר, עלי, זרע, להתקשר, עליה, קטנים, אמא, טלפון, יום, לבכות, בבטן, בדיקה, בעלי

לפני החלום אני אספר שאני כבר כמעט שנה נמצאת בטיפולי פוריות ללא הצחלה לחוצה נורא ומרגישה שגם החיים מסביבי לא תורמים להכל. החודש אני הפסקתי את הטיפול וגם שיניתי דברים ביום יום שלי. לפי ההגניון בייצתי השבוע ואנחנו עדין מנסים בטבעי. חלמתי שאני מגיעה עם שתי חברות מבית ספר יסודי שאני כבר לא בקשר איתן לבית חולים וולפסון לעשות הזרעה. אני בחדר עם שתי אחיות שמפטפטות איתי בלי סוף עם הרגליים פתוחות והן עושות לי בדיקה ואגינלית. נכנס איזה רופא ואחרי זה יוצא ואז הן אומרות לי טוב שיהיה בהצלחה ואני לא מאופסת לא מבינה מה קורה שטאלת מה בהצלחה לא עשיתן עוד כלום. והן עונות שכשדיברנו לא שמתי לב. אבל זה כואב ומרגישים את זה אני עונה וחוץ מזה פתאום נזכרתי שלא הבאתי מבחנה עם השבחת זרע ואם יש לי בכלל מבעלי. ואני שואלת אותן ומתברר שהיה לי בשקית מבחנה כזו והאחיות לקחו משהו אחר לא שאלו לא וידאו ולא עשו שום דבר מההליך הנהוג והמקובל אליו אני רגילה. התחלתי לצעוק ולבכות והרגשתי משהו בבטן ופחדתי שדווקא עכשיו עוד אני אקלט וזה לא יהיה מבעלי ומה אני יעשה עכשיו???? יצאתי למסדרון התחלתי לצרוח להעיף איזה טלפון באויר ולהרביץ לרופא איתו ולצעוק. הפנו אותי למנהל שהיה בדיוק במיילדות. נכנסתי למיילדות והוא נכנס איתי לחדר גדול וחשוך מלא מיטות ועגלות מקושטות סרטים ומתנות ומלא תינוקות קטנים ישנים לבושים יפה רק מחכים שיבואו לקחת אותם הביתה ואני מתחילה לבכות עוד איך הוא מעיז להביא אותי לכאן כאילו בכוונה לצבוט לי את הלב ואני נמסה מהפרצופים הקטנים והיפים שלהם ובוכה בטירוף. כל החלום פחדתי להתקשר לבעלי ולאמא שלי וקיוותי שלפני שאני אתקשר אני אצליח לטפל במצב בעצמי. התעוררתי בבהלה ונירדמתי שוב ואז החלום המשיך. ניהלתי שיחה עם האחיות ונכנסתי בהן וגם בעלי היה איתי וצעק והלכנו שוב לחדר עם התינוקות לדבר עם המנהל רק שהפעם נכנסנו וראיתי ילדה מאוד קטנה יושנת על משטח החתלה גדול ומדברת לאויר. היא אמרה לי שאמא שלה שכניראה מתה נמצאת מעליה עכשיו ושומרת עליה והיא צריכה שיחליפו לה עכשיו טיטול אז אני מחליפה לילדה את הטיטול ומשחקת איתה תוך כדי ומשתפת פעולה עם השיחה על אמא שלה שמשגיחה מלמעלה. ואז הילדה הופכת לתינוק אתיופי שמנמן שבוכה ואני מרגיעה ומחזיקה עלי ומרדימה אותו וזהו....