פענוח חלומות בס"ד

חלום על בבית, פחד, פחד גבהים, לנקות, אמא, עצמי

אני מוצאת את עצמי או בבית הארחה או בבית חולים מפואר ואיתי הבת שלי ליאת ואמא שלי ואני רואה את עצמי מקרצפת את החדר ואחר כך עברתי למסדרון ולבסוף עברתי גם לחצר והגעתי לנקות גם את המעקה ומאחורי המעקה אבל ברגע שעליתי למעקה קיבלתי פחד גבהים ואני צועקת אמא תבוא תורדי אותי אני מפחדת ואמא שלי שלחה את הבת שלי ליאת לחלץ אותי והתעוררתי

חלום זה התווסף למאגר המידע של החלומות לפני 13 שנים בתאריך יוני 29, 2013

פתרון החלום

מה הפירוש של בבית בחלום

לחלום על משהו שקורה בבית מראה סגירות והבנה. עם משהו קורה בתוך הבית שלך הכוונה למשהו שעלול לקרות לך. אם משהו קורה בבית של מישהו אחר מראה שיש עדיין לאותו אדם שליטה על חייך או שקיים קשר כל שהו גם פסיכולוגי עם אותו אדם.


 > קראו עוד

מה הפירוש של פחד בחלום

לפי האמונה הרווחת עדות כי בעייה מסויימת וקשה ,עומדת בפני פיתרון.


 > קראו עוד

מה הפירוש של פחד גבהים בחלום

לפי האמונה הרווחת חשש של החולם מריחוף או לגעת בהצלחה.


 > קראו עוד

מה הפירוש של לנקות בחלום

לפי האמונה הרווחת אם החולמת נשואה, והיא עושה ניקיון בחלום – זה רמז שהיחס אליה מצד בעלה ישתפר בקרוב, וילדים ירגישו טוב ונעים בבית.


 > קראו עוד

מה הפירוש של אמא בחלום

הרואה את אביו או אימו (לאחר שמתו במציאות)- שמחה תבוא לו. ואם נתנו לו משהו - שמחה רבה תבוא לו. ההורים מסמלים את הטוב ואת ההכוונה אלינו בחיים דרך החלומות.


 > קראו עוד

מה הפירוש של עצמי בחלום

אנחנו מופיעים בחלום סימן שמישהו אחר חולם עלינו גם. לפי האמונה לראות את עצמך מבחוץ בחלום זה סימן שיש מישהו או מישהי שחושבים עליך.


 > קראו עוד


פענוח חלום אנושי

אם אינכם מרוצים מפתרון החלום האוטומטי, ביכולתכם לבחור מפענח אנושי שיפענח ויפרש את חלומכם

תמונתה של גל פייטלסון - מפענחת חלומות
גל פייטלסון
תמונתו של אלי רבנים - מפענח חלומות
אלי רבנים
תמונתה של דנית אליהב - מפענחת חלומות
דנית אליהב

חלומות דומים

חלמתי חלום על סבתא שלי שנפטרה לפני 10 ימים החלום היה - חלמתי שבאתי לבקר את סבתא. המקום נראה כמו הבית של גילה דודה שלי, והיא שכבה על הספה הארוכה בסלון שלה, כשכל המדדים שלה הראו אפס. פתאום שמתי לב שהיא זזה והתחלתי לצלם אותה. ואז היא פקחה את העיניים וחיבקה אותי. בהמשך היא ממש קמה, התחילה לדבר איתי ולצחוק, וישבנו ודיברנו הרבה. התקשרתי לאמא ולגילה כדי לספר להן. בהתחלה הן לא האמינו, אבל כשהגיעו הביתה הן ראו אותה בעצמן, דיברו איתה וצחקו איתה. הקול שלה נשמע כמו כשהייתה צעירה. היא עמדה על הרגליים, הלכה לשירותים בעזרת ההליכון שלה וחזרה אלינו. לאורך כל המפגש היא התנהגה בטבעיות מוחלטת: צחקה, סיפרה סיפורים ודיברה עם כולם. גם כשאמרנו לידה כמה אנחנו שמחים שהיא חזרה ואיזה נס קרה, היא לא התייחסה לעצם החזרה שלה. היא פשוט המשיכה להיות איתנו, כאילו הכול רגיל. בשלב מסוים כולם ישבו בחוץ ואני הייתי שם עם שלומי דוד שלי ואמרתי לו שאני מפחדת שכל זה רק חלום. ניסינו להרגיע את עצמנו ואמרנו שאם זה חלום, איך ייתכן שכולנו רואים ושומעים אותה? ביקשתי ממנו שניכנס שוב לסלון כדי להסתכל עליה. כשנכנסנו, בהתחלה לא ראינו אותה. הסתכלנו זה על זו, ואז הפנינו שוב את המבט אל הספה — ופתאום היא הייתה שם, יושבת וצוחקת. נרגענו. סבתא המשיכה לדבר עם כולנו, ואנחנו המשכנו לשמוח ולהגיד שברוך השם היא קמה, ושאם כולנו רואים ושומעים אותה, זה באמת קורה ושקרה לנו נס שהיא חזרה אלינו. אחר כך יצאתי לרגע לשירותים. כשחזרתי, ראיתי שהיא אספה את כולם סביבה והתחילה לומר משהו. הצטרפתי למעגל וביקשתי: ״רגע, רגע, תגידי שוב מההתחלה״. רק אז, בסוף החלום, היא סיפרה שנתנו לה למעלה עוד קצת זמן להיות איתנו. היא אמרה שהיה לה הכי כיף איתנו, אבל שעכשיו היא צריכה לחזור. כולנו חיבקנו אותה, ואז היא חזרה. התעוררתי עם דמעות

חלמתי על סבא שלי שנפטר חלמתי שאני ואמא שלי שנסענו בגבעתיים איפה שהוא היה גר ואז סבא חיכה בבית כנסת ואז נכנסו לשם והוא אמר שזה הבית כנסת שלו וזה בשבילנו הוא היה לבוש בחולצה לבנה מטופח כולו וכל זה ואז אמא שלי התחילה לבכות ואמרה לו איזה בית כנסת יפה אבא וזה ואז פשוט התעוררתי בבהלה

חלמתי שבאתי לבקר את סבתא. המקום נראה כמו הבית של גילה, והיא שכבה על הספה הארוכה בסלון, כשכל המדדים שלה הראו אפס. פתאום שמתי לב שהיא זזה והתחלתי לצלם אותה. ואז היא פקחה את העיניים וחיבקה אותי. בהמשך היא ממש קמה, התחילה לדבר א יתי ולצחוק, וישבנו ודיברנו הרבה. התקשרתי לאמא ולגילה כדי לספר להן. בהתחלה הן לא האמינו, אבל כשהגיעו הביתה הן ראו אותה בעצמן, דיברו איתה וצחקו איתה. הקול שלה נשמע כמו כשהייתה צעירה. היא עמדה על הרגליים, הלכה לשירותים בעזרת ההליכון שלה וחזרה אלינו. לאורך כל המפגש היא התנהגה בטבעיות מוחלטת: צחקה, סיפרה סיפורים ודיברה עם כולם. גם כשאמרנו לידה כמה אנחנו שמחים שהיא חזרה ואיזה נס קרה, היא לא התייחסה לעצם החזרה שלה. היא פשוט המשיכה להיות איתנו, כאילו הכול רגיל. בשלב מסוים ישבתי קצת בחוץ עם שלומי הגדול ואמרתי לו שאני מפחדת שכל זה רק חלום. ניסינו להרגיע את עצמנו ואמרנו שאם זה חלום, איך ייתכן שכולנו רואים ושומעים אותה? ביקשתי ממנו שניכנס שוב לסלון כדי להסתכל עליה. כשנכנסנו, בהתחלה לא ראינו אותה. הסתכלנו זה על זו, ואז הפנינו שוב את המבט אל הספה — ופתאום היא הייתה שם, יושבת וצוחקת. נרגענו. סבתא המשיכה לדבר עם כולנו, ואנחנו המשכנו לשמוח ולהגיד שברוך השם היא קמה, ושאם כולנו רואים ושומעים אותה, זה באמת קורה. אחר כך יצאתי לרגע לשירותים. כשחזרתי, ראיתי שהיא אספה את כולם סביבה והתחילה לומר משהו. הצטרפתי למעגל וביקשתי: ״רגע, רגע, תגידי שוב מההתחלה״. רק אז, בסוף החלום, היא סיפרה שנתנו לה למעלה עוד קצת זמן להיות איתנו. היא אמרה שהיה לה הכי כיף איתנו, אבל שעכשיו היא צריכה לחזור. כולנו חיבקנו אותה, ואז היא חזרה. כשהתעוררתי, בכיתי.

על מה חלמתם?