חלום על שולחנות, שם, מדרכה, שריטה, איש, בבית, גיבור, דופק, מישהו, צעדים, שהם, בית, התעוררתי, ידיד, ילדה, ילדים, מכות, מיני, עלה, רצה

אני וידיד שלי נמצאים באיזה פארק עם עוד כמה מילדי הכיתה והוריהם. במרחק מסוים נמצא מעבר לכביש בית. אנחנו שומעים מהבית הזה כל מיני קולות ורעשים ולאט לאט אנחנו רואים שהם הולכים מכות. ידיד שלי שיחק אותה גיבור וצעק לעברם "בואו בואו תנו לי מכות". ישר באה חבורה גדולה של נערים, מבוגרים וילדים. הם רצים לעבר הידיד שלי ומפוצצים אתו במכות. לא חשבתי פעמיים ורצתי משם הכי מהר שאני יכולה לעבר הילדים וההורים שזה עתה מסדרים שולחנות לכבוד פעילות. ילדה שלי מהכיתה ראתה מה קרה, היא היססה מעט ואז רצה לעבר החבורה שהרביצה לידיד שלי. באמצע הדרך היא נעצרה וחשבה שוב. אני אמרתי לאחת האימהות שאפילו לא זיהיתי שתלך לאן שהילדים מרביצים והיא ישר רצה והפרידה ביניהם. היא אמרה "היי! היי! למה אתם נותנים לו מכות" והם ענו לה "למה? כי הוא יהודי!". ישר הלכתי לבדוק מה שלומו של הידיד שלי ולמזלנו לא הייתה עליו אפילו לא שריטה ואז הופתעתי. אחרי כמה דקות באה שוב החבורה הענקית. הם התחלקו לכמה קבוצות קטנות. כל קבוצה לקחה לעצמה קבוצת ילדים קטנה. היה מישהו בן 100 ומשהו שלקח נערה (אין לי מושג בכלל איך הנערה הגיעה לשם). בכל מקרה, האיש מתחיל להתאהב בבחורה ולכן הוא לא עושה לה כלום. הוא לוקח אותה באוטו ורוצה לקחת אותו לבית שלו. הנערה מתחילה לפחד כי היא יודעת שכל חבורה גרה איתו או בקרבתו. הם מגיעים. הבחורה ישר שואלת את אותו האיש "תגיד? אתה מקובל שם? מקשיבים למה שאתה אומר? ירביצו לי?" והאיש אומר לה "לא, אל תדאגי". האיש דופק, הדלת נפתחת. יש עוד איש בבית (כנראה הוא לא עלה על הבחורה) ושניהם נכנסו לתוך הבית. פתאום אני הגעתי והבחורה ישבה על המדרכה כשדם יורד לה מהאף. פחדתי שירביצו לה, לא חשתי ופתאום לקחתי אותה מהרגליים וזרקתי אותה במין מקום כלשהו שלא רואים אותה ממש כמה צעדים ימינה מהבית. אני הסתתרתי ובדקתי שהשניים שבבית לא רואים אותי. אחרי כמה שניות התחלתי לרוץ הכי מהר שאני יכולה לעבר הכביש ועברתי אותו. היו שני כבישים ובאמצע מדרכה, אז הגעתי אל המדרכה, והסתתרתי מאחורי עמוד תאורה. אחרי עוד כמה שניות רצתי לעבר הכביש השני ועברתי אותו. ואז התעוררתי.