פענוח חלומות בס"ד

חלום על הביתה, חליפה, חצאית, לחיים, אבי

אבי ואני צועדים יחד בחזרה הביתה מבית הכנסת בערב שבת, ויש לנו בכיסים אגוזי פקאן ואנחנו אוכלים, כל אחד מכיסו וידו הימנית. אבי לבוש חליפה ואני לבושה מאד צנוע, עם חצאית ארוכה ושרוול ארוך(כאשר במציאות אינני מתלבשת כך). שעת ערב נעים ונוח לצעידה, לא קר ולא חם, הולכים בנחת אל הבית. (אבי חי ושיבדל לחיים ארוכים ובריאים-אמן)

חלום זה התווסף למאגר המידע של החלומות לפני 13 שנים בתאריך פברואר 09, 2014

פתרון החלום

מה הפירוש של הביתה בחלום

הבית מסמל את הקשר של החולם עם עברו. קשר לפנימי הספיריטואלי. הצורך להיות מושלם. להגיע אל המנוחה והנחלה. אם אתה רואה את ביתך היכן שנולדת הוא הרוס, מחלה מממשת ובאה. אך אם הבית מסודר והכל במקומו, הרמוניה תבוא עליך. בית כללי מייצג מצב כספי. לחלום על בית גדול ומסודר מראה כי בקרוב תשפר את מצבך הכלכלי. אך בית הרוס עלול להצביע על מצב נפשי קשה ועל מחלות.


 > קראו עוד

מה הפירוש של חליפה בחלום

חליפה בחלום יכולה לסמל דבר טוב כמו התחלה חדשה, חתונה, מקום עבודה חדש. אם החליפה היא צרה ולא נוחה ייתכן וזה מסמל שאתם נמצאים במקום שאינו מתאים לכם ואתם מעוניינים בשינוי ומרגישים לחוצים וחנוקים ללא יכולת להתקדם וללא מוצא. נסו לחשוב על שינוי לטבוה אותו הייתם יכולים להוציא לפועל.


 > קראו עוד

מה הפירוש של חצאית בחלום

לפי האמונה הרווחת ראה ערך "שמלה".


 > קראו עוד

מה הפירוש של לחיים בחלום

לפי האמונה הרווחת ברכה "לחיים" מסמלת על כריתת ברית הסכם לנושא מסויים


 > קראו עוד

מה הפירוש של אבי בחלום

הרואה את אביו או אימו (לאחר שמתו במציאות) - שמחה תבוא לו. ואם נתנו לו משהו - שמחה רבה תבוא לו. אבא בחלום מסמל ברכה.


 > קראו עוד


פענוח חלום אנושי

אם אינכם מרוצים מפתרון החלום האוטומטי, ביכולתכם לבחור מפענח אנושי שיפענח ויפרש את חלומכם

תמונתה של גל פייטלסון - מפענחת חלומות
גל פייטלסון
תמונתו של אלי רבנים - מפענח חלומות
אלי רבנים
תמונתה של דנית אליהב - מפענחת חלומות
דנית אליהב

חלומות דומים

חלמתי חלום על סבתא שלי שנפטרה לפני 10 ימים החלום היה - חלמתי שבאתי לבקר את סבתא. המקום נראה כמו הבית של גילה דודה שלי, והיא שכבה על הספה הארוכה בסלון שלה, כשכל המדדים שלה הראו אפס. פתאום שמתי לב שהיא זזה והתחלתי לצלם אותה. ואז היא פקחה את העיניים וחיבקה אותי. בהמשך היא ממש קמה, התחילה לדבר איתי ולצחוק, וישבנו ודיברנו הרבה. התקשרתי לאמא ולגילה כדי לספר להן. בהתחלה הן לא האמינו, אבל כשהגיעו הביתה הן ראו אותה בעצמן, דיברו איתה וצחקו איתה. הקול שלה נשמע כמו כשהייתה צעירה. היא עמדה על הרגליים, הלכה לשירותים בעזרת ההליכון שלה וחזרה אלינו. לאורך כל המפגש היא התנהגה בטבעיות מוחלטת: צחקה, סיפרה סיפורים ודיברה עם כולם. גם כשאמרנו לידה כמה אנחנו שמחים שהיא חזרה ואיזה נס קרה, היא לא התייחסה לעצם החזרה שלה. היא פשוט המשיכה להיות איתנו, כאילו הכול רגיל. בשלב מסוים כולם ישבו בחוץ ואני הייתי שם עם שלומי דוד שלי ואמרתי לו שאני מפחדת שכל זה רק חלום. ניסינו להרגיע את עצמנו ואמרנו שאם זה חלום, איך ייתכן שכולנו רואים ושומעים אותה? ביקשתי ממנו שניכנס שוב לסלון כדי להסתכל עליה. כשנכנסנו, בהתחלה לא ראינו אותה. הסתכלנו זה על זו, ואז הפנינו שוב את המבט אל הספה — ופתאום היא הייתה שם, יושבת וצוחקת. נרגענו. סבתא המשיכה לדבר עם כולנו, ואנחנו המשכנו לשמוח ולהגיד שברוך השם היא קמה, ושאם כולנו רואים ושומעים אותה, זה באמת קורה ושקרה לנו נס שהיא חזרה אלינו. אחר כך יצאתי לרגע לשירותים. כשחזרתי, ראיתי שהיא אספה את כולם סביבה והתחילה לומר משהו. הצטרפתי למעגל וביקשתי: ״רגע, רגע, תגידי שוב מההתחלה״. רק אז, בסוף החלום, היא סיפרה שנתנו לה למעלה עוד קצת זמן להיות איתנו. היא אמרה שהיה לה הכי כיף איתנו, אבל שעכשיו היא צריכה לחזור. כולנו חיבקנו אותה, ואז היא חזרה. התעוררתי עם דמעות

אני מוצאת את עצמי בסדנא בבית ספר עם האחיות שלי ניקול דוריס אחותי ולקאאת סוף היום איבדתי את התיק האישי שלי שהוא בצבע ירוק בהיר ועליתי לחפש אותו בכל כיתה אפשרית ולא מצאתי אותו ואחיות שלי מחכות ליבשער לחזור הביתה כי אחותי ניקול הגיעה עם האוטו שילה ושהגעתי אליהם אני ראיתי גם את אמא שלי והתעוררתי בהרגשה טובה

חלמתי שבאתי לבקר את סבתא. המקום נראה כמו הבית של גילה, והיא שכבה על הספה הארוכה בסלון, כשכל המדדים שלה הראו אפס. פתאום שמתי לב שהיא זזה והתחלתי לצלם אותה. ואז היא פקחה את העיניים וחיבקה אותי. בהמשך היא ממש קמה, התחילה לדבר א יתי ולצחוק, וישבנו ודיברנו הרבה. התקשרתי לאמא ולגילה כדי לספר להן. בהתחלה הן לא האמינו, אבל כשהגיעו הביתה הן ראו אותה בעצמן, דיברו איתה וצחקו איתה. הקול שלה נשמע כמו כשהייתה צעירה. היא עמדה על הרגליים, הלכה לשירותים בעזרת ההליכון שלה וחזרה אלינו. לאורך כל המפגש היא התנהגה בטבעיות מוחלטת: צחקה, סיפרה סיפורים ודיברה עם כולם. גם כשאמרנו לידה כמה אנחנו שמחים שהיא חזרה ואיזה נס קרה, היא לא התייחסה לעצם החזרה שלה. היא פשוט המשיכה להיות איתנו, כאילו הכול רגיל. בשלב מסוים ישבתי קצת בחוץ עם שלומי הגדול ואמרתי לו שאני מפחדת שכל זה רק חלום. ניסינו להרגיע את עצמנו ואמרנו שאם זה חלום, איך ייתכן שכולנו רואים ושומעים אותה? ביקשתי ממנו שניכנס שוב לסלון כדי להסתכל עליה. כשנכנסנו, בהתחלה לא ראינו אותה. הסתכלנו זה על זו, ואז הפנינו שוב את המבט אל הספה — ופתאום היא הייתה שם, יושבת וצוחקת. נרגענו. סבתא המשיכה לדבר עם כולנו, ואנחנו המשכנו לשמוח ולהגיד שברוך השם היא קמה, ושאם כולנו רואים ושומעים אותה, זה באמת קורה. אחר כך יצאתי לרגע לשירותים. כשחזרתי, ראיתי שהיא אספה את כולם סביבה והתחילה לומר משהו. הצטרפתי למעגל וביקשתי: ״רגע, רגע, תגידי שוב מההתחלה״. רק אז, בסוף החלום, היא סיפרה שנתנו לה למעלה עוד קצת זמן להיות איתנו. היא אמרה שהיה לה הכי כיף איתנו, אבל שעכשיו היא צריכה לחזור. כולנו חיבקנו אותה, ואז היא חזרה. כשהתעוררתי, בכיתי.

על מה חלמתם?