פענוח חלומות בס"ד

חלום על התקשרתי, פסטה, שירים, שם, שמע ישראל

חלמתי שאני ומשפחתי יכולים ליסוע בזמן ונכנסנו חתוך עזה אחרי כמה זמן הצלחנו לחסוע חזרה בזמן אחרונה אך עדיין נשארנו בעזה פתאום הם אמרו את תפילת שמע ישראל בעברית ושמו שירים של מימונה התקשרתי לאמא שלי כי היינו שם רק אני אחי ואבא שלי ואז היא אמרה שבטח עוד מעט נצא משם אחרי חצי שיה בערך היא הגיעה עם פסטה ואחי אכל אותה ואז רצינן לצאת בחזרה לישראל והלכתי לקרוא לאבא שלי והוא הגיע

חלום זה התווסף למאגר המידע של החלומות לפני 12 שנים בתאריך יולי 27, 2014

פתרון החלום

מה הפירוש של התקשרתי בחלום

לפי האמונה הרווחת להתקשר למישהו בחלום - יצירת קשר. אם הצד השני לא ענה לנסיון ההתקשרות שלנו בחלום סימן שהוא לא מחפש קשר או נתפס על ידינו כלא מחפש קשר. אם ענה סימן שנפתח ערוץ להידברות. פעולה שמוביאה לתוצאה. להתקשר בחלום.


 > קראו עוד

מה הפירוש של פסטה בחלום

לפי האמונה הרווחת כמו הלחם, מסמלת שפע,חיים, מזון לגוף ולנשמה,איחוד ושיתוף.


 > קראו עוד

מה הפירוש של שירים בחלום

לפי תודעה רוחנית עידוד עצמי.


 > קראו עוד

מה הפירוש של שם בחלום

שם בעברית יכול להיות שם - כלומר להיות שם מבחינת מקום או שם של אדם. לחלום על שם של אדם הכוונה לפי האמונה הרווחת קשר ישיר לאותו אדם עליו חולמים על השם שלו.


 > קראו עוד

מה הפירוש של שמע ישראל בחלום

לפי תודעה רוחנית התפללת בחלום למטרה מסוימת.


 > קראו עוד


פענוח חלום אנושי

אם אינכם מרוצים מפתרון החלום האוטומטי, ביכולתכם לבחור מפענח אנושי שיפענח ויפרש את חלומכם

תמונתה של גל פייטלסון - מפענחת חלומות
גל פייטלסון
תמונתו של אלי רבנים - מפענח חלומות
אלי רבנים
תמונתה של דנית אליהב - מפענחת חלומות
דנית אליהב

חלומות דומים

חלמתי חלום על סבתא שלי שנפטרה לפני 10 ימים החלום היה - חלמתי שבאתי לבקר את סבתא. המקום נראה כמו הבית של גילה דודה שלי, והיא שכבה על הספה הארוכה בסלון שלה, כשכל המדדים שלה הראו אפס. פתאום שמתי לב שהיא זזה והתחלתי לצלם אותה. ואז היא פקחה את העיניים וחיבקה אותי. בהמשך היא ממש קמה, התחילה לדבר איתי ולצחוק, וישבנו ודיברנו הרבה. התקשרתי לאמא ולגילה כדי לספר להן. בהתחלה הן לא האמינו, אבל כשהגיעו הביתה הן ראו אותה בעצמן, דיברו איתה וצחקו איתה. הקול שלה נשמע כמו כשהייתה צעירה. היא עמדה על הרגליים, הלכה לשירותים בעזרת ההליכון שלה וחזרה אלינו. לאורך כל המפגש היא התנהגה בטבעיות מוחלטת: צחקה, סיפרה סיפורים ודיברה עם כולם. גם כשאמרנו לידה כמה אנחנו שמחים שהיא חזרה ואיזה נס קרה, היא לא התייחסה לעצם החזרה שלה. היא פשוט המשיכה להיות איתנו, כאילו הכול רגיל. בשלב מסוים כולם ישבו בחוץ ואני הייתי שם עם שלומי דוד שלי ואמרתי לו שאני מפחדת שכל זה רק חלום. ניסינו להרגיע את עצמנו ואמרנו שאם זה חלום, איך ייתכן שכולנו רואים ושומעים אותה? ביקשתי ממנו שניכנס שוב לסלון כדי להסתכל עליה. כשנכנסנו, בהתחלה לא ראינו אותה. הסתכלנו זה על זו, ואז הפנינו שוב את המבט אל הספה — ופתאום היא הייתה שם, יושבת וצוחקת. נרגענו. סבתא המשיכה לדבר עם כולנו, ואנחנו המשכנו לשמוח ולהגיד שברוך השם היא קמה, ושאם כולנו רואים ושומעים אותה, זה באמת קורה ושקרה לנו נס שהיא חזרה אלינו. אחר כך יצאתי לרגע לשירותים. כשחזרתי, ראיתי שהיא אספה את כולם סביבה והתחילה לומר משהו. הצטרפתי למעגל וביקשתי: ״רגע, רגע, תגידי שוב מההתחלה״. רק אז, בסוף החלום, היא סיפרה שנתנו לה למעלה עוד קצת זמן להיות איתנו. היא אמרה שהיה לה הכי כיף איתנו, אבל שעכשיו היא צריכה לחזור. כולנו חיבקנו אותה, ואז היא חזרה. התעוררתי עם דמעות

אני מוצאת את עצמי הולכת לבדוק את הבית שקניתי ועדיין לא נכנסתי לגור שם כי רציתי לבדוק כמה יעלה לי לבצע שיפוצים אני מגיעה לשם עולה במעלית ומגחעה לדירה נכנסת ופתאום אני רואה אנשים שהתנחלו בדירה אנשים חסרי כל ואני שואלת אחד מיהם הם אומרים שהם התפרצו לכאן ןאנימתחילה לאיים שכל אחד יאסוף את החפצים ויצא אם הם לא יעשו יזמין את ביבי שהוא שוטר ביחידה 433 במשטרה ואז הם ניבהלווהתחילו לאסוף ואחרי שיצאו סגרתי את הבית מכל הכיוונים והתקשרתי לאחי ולבן שלי והסברתי להם מה היה והתעוררתי בבהלה

חלמתי שבאתי לבקר את סבתא. המקום נראה כמו הבית של גילה, והיא שכבה על הספה הארוכה בסלון, כשכל המדדים שלה הראו אפס. פתאום שמתי לב שהיא זזה והתחלתי לצלם אותה. ואז היא פקחה את העיניים וחיבקה אותי. בהמשך היא ממש קמה, התחילה לדבר א יתי ולצחוק, וישבנו ודיברנו הרבה. התקשרתי לאמא ולגילה כדי לספר להן. בהתחלה הן לא האמינו, אבל כשהגיעו הביתה הן ראו אותה בעצמן, דיברו איתה וצחקו איתה. הקול שלה נשמע כמו כשהייתה צעירה. היא עמדה על הרגליים, הלכה לשירותים בעזרת ההליכון שלה וחזרה אלינו. לאורך כל המפגש היא התנהגה בטבעיות מוחלטת: צחקה, סיפרה סיפורים ודיברה עם כולם. גם כשאמרנו לידה כמה אנחנו שמחים שהיא חזרה ואיזה נס קרה, היא לא התייחסה לעצם החזרה שלה. היא פשוט המשיכה להיות איתנו, כאילו הכול רגיל. בשלב מסוים ישבתי קצת בחוץ עם שלומי הגדול ואמרתי לו שאני מפחדת שכל זה רק חלום. ניסינו להרגיע את עצמנו ואמרנו שאם זה חלום, איך ייתכן שכולנו רואים ושומעים אותה? ביקשתי ממנו שניכנס שוב לסלון כדי להסתכל עליה. כשנכנסנו, בהתחלה לא ראינו אותה. הסתכלנו זה על זו, ואז הפנינו שוב את המבט אל הספה — ופתאום היא הייתה שם, יושבת וצוחקת. נרגענו. סבתא המשיכה לדבר עם כולנו, ואנחנו המשכנו לשמוח ולהגיד שברוך השם היא קמה, ושאם כולנו רואים ושומעים אותה, זה באמת קורה. אחר כך יצאתי לרגע לשירותים. כשחזרתי, ראיתי שהיא אספה את כולם סביבה והתחילה לומר משהו. הצטרפתי למעגל וביקשתי: ״רגע, רגע, תגידי שוב מההתחלה״. רק אז, בסוף החלום, היא סיפרה שנתנו לה למעלה עוד קצת זמן להיות איתנו. היא אמרה שהיה לה הכי כיף איתנו, אבל שעכשיו היא צריכה לחזור. כולנו חיבקנו אותה, ואז היא חזרה. כשהתעוררתי, בכיתי.

על מה חלמתם?