פענוח חלומות בס"ד

חלום על ילד, מריבה, ספר, תהילים, תינוקת, בית, בית כנסת

מריבה בית כנסת ספר תהילים ילד קטן יש לי תינוקת

חלום זה התווסף למאגר המידע של החלומות לפני 12 שנים בתאריך ינואר 04, 2015

פתרון החלום

מה הפירוש של ילד בחלום

ילדות, תמימות, הנאה ללא רווחים, חופש מדאגות. לחלום על ילדים עלול להצביע על בעיה מוסרית ועך כך שעלולים להביא צער לאדם קרוב. לפי האמונה הרווחת אם ילד בחלום - אם ילד בחלום - נאה ונקי, זה מצביע על אהבה הדדית וידידות חמה.


 > קראו עוד

מה הפירוש של מריבה בחלום

לפי האמונה הרווחת אם ללא אלימות, מצביע החלום על שחרור של כעסים ותסכולים שהצטברו(שחרור קיטור).


 > קראו עוד

מה הפירוש של ספר בחלום

לפי האמונה הרווחת צפויה לך הצלחה דרך הלימודים.


 > קראו עוד

מה הפירוש של תהילים בחלום

לפי האמונה הרווחת חיפוש אחר הארה ואחר האמת הפנימית.


 > קראו עוד

מה הפירוש של תינוקת בחלום

לפי האמונה הרווחת חלום חיובי המעיד על כישרון החבוי אצל החולם/ת שלא בא לידי הגשמה או מיצוי.


 > קראו עוד

מה הפירוש של בית בחלום

הבית מסמל את הקשר של החולם עם עברו. קשר לפנימי הספיריטואלי. הצורך להיות מושלם. להגיע אל המנוחה והנחלה. אם אתה רואה את ביתך היכן שנולדת הוא הרוס, מחלה מממשת ובאה. אך אם הבית מסודר והכל במקומו, הרמוניה תבוא עליך. בית כללי מייצג מצב כספי. לחלום על בית גדול ומסודר מראה כי בקרוב תשפר את מצבך הכלכלי. אך בית הרוס עלול להצביע על מצב נפשי קשה ועל מחלות.


 > קראו עוד

מה הפירוש של בית כנסת בחלום

בית כנסת בחלום הוא השער לעולם הבא ופתח לעולמנו הפנימי, על אדם להקשיב לרחשי ליבו וללכת בדרך ישרים


 > קראו עוד


פענוח חלום אנושי

אם אינכם מרוצים מפתרון החלום האוטומטי, ביכולתכם לבחור מפענח אנושי שיפענח ויפרש את חלומכם

תמונתה של גל פייטלסון - מפענחת חלומות
גל פייטלסון
תמונתו של אלי רבנים - מפענח חלומות
אלי רבנים
תמונתה של דנית אליהב - מפענחת חלומות
דנית אליהב

חלומות דומים

חלמתי חלום על סבתא שלי שנפטרה לפני 10 ימים החלום היה - חלמתי שבאתי לבקר את סבתא. המקום נראה כמו הבית של גילה דודה שלי, והיא שכבה על הספה הארוכה בסלון שלה, כשכל המדדים שלה הראו אפס. פתאום שמתי לב שהיא זזה והתחלתי לצלם אותה. ואז היא פקחה את העיניים וחיבקה אותי. בהמשך היא ממש קמה, התחילה לדבר איתי ולצחוק, וישבנו ודיברנו הרבה. התקשרתי לאמא ולגילה כדי לספר להן. בהתחלה הן לא האמינו, אבל כשהגיעו הביתה הן ראו אותה בעצמן, דיברו איתה וצחקו איתה. הקול שלה נשמע כמו כשהייתה צעירה. היא עמדה על הרגליים, הלכה לשירותים בעזרת ההליכון שלה וחזרה אלינו. לאורך כל המפגש היא התנהגה בטבעיות מוחלטת: צחקה, סיפרה סיפורים ודיברה עם כולם. גם כשאמרנו לידה כמה אנחנו שמחים שהיא חזרה ואיזה נס קרה, היא לא התייחסה לעצם החזרה שלה. היא פשוט המשיכה להיות איתנו, כאילו הכול רגיל. בשלב מסוים כולם ישבו בחוץ ואני הייתי שם עם שלומי דוד שלי ואמרתי לו שאני מפחדת שכל זה רק חלום. ניסינו להרגיע את עצמנו ואמרנו שאם זה חלום, איך ייתכן שכולנו רואים ושומעים אותה? ביקשתי ממנו שניכנס שוב לסלון כדי להסתכל עליה. כשנכנסנו, בהתחלה לא ראינו אותה. הסתכלנו זה על זו, ואז הפנינו שוב את המבט אל הספה — ופתאום היא הייתה שם, יושבת וצוחקת. נרגענו. סבתא המשיכה לדבר עם כולנו, ואנחנו המשכנו לשמוח ולהגיד שברוך השם היא קמה, ושאם כולנו רואים ושומעים אותה, זה באמת קורה ושקרה לנו נס שהיא חזרה אלינו. אחר כך יצאתי לרגע לשירותים. כשחזרתי, ראיתי שהיא אספה את כולם סביבה והתחילה לומר משהו. הצטרפתי למעגל וביקשתי: ״רגע, רגע, תגידי שוב מההתחלה״. רק אז, בסוף החלום, היא סיפרה שנתנו לה למעלה עוד קצת זמן להיות איתנו. היא אמרה שהיה לה הכי כיף איתנו, אבל שעכשיו היא צריכה לחזור. כולנו חיבקנו אותה, ואז היא חזרה. התעוררתי עם דמעות

אני עובדת בביהס בתור מורה מחליפה, יש, שם ילדים שצריכים לעשות פרויקט, הסגנית מדברת אלי מגעיל ובזלזול, אומרת לי שאני לא מדברת בסדר מה שאומרת,נותנת לי תחושה שאני לא מספיק סמכותית. אני מדברת עם הילדים בשקט והכל הולך בסדר אבל היא במן לחץ נותנת לי הרגשה שאני לא טובה. בסוף היום אני מחליטה שאני לא עובדת הביהס הזה יותר למרות שיש יומיים, עוד לעבודה זמנית. אני חושבת לעצמי שגם היא בטח לא תרצה שאעבוד אבל זה לא מענין אותי אני אכתוב לה שההתנהגות שלה אלי לא מקובלת, ולכן אני לא באה יותר. אני הולכת הבייתה שלי שזה בית הורי בהרצל 19 ההוריל שלי לובשים מן בגדי פיג"מה /ספורט. ועליהם בגדים רגילים כי הם כאילו בבית משפצים. אנחנו נמצאים בחצר של הבית, בכניסה לבית. הם הזמינו טוסט בולגרית. אבא שלי מתעצבן על הטוסט. אני לא אוכל מהדבר הזה, זה לא טוסט. אמא בחלום לא מתעצבנת היא פשוט לא מתייחסת. אני מספרת להם על היום הנוראי שהיה לי בביהס,.

חלמתי שבאתי לבקר את סבתא. המקום נראה כמו הבית של גילה, והיא שכבה על הספה הארוכה בסלון, כשכל המדדים שלה הראו אפס. פתאום שמתי לב שהיא זזה והתחלתי לצלם אותה. ואז היא פקחה את העיניים וחיבקה אותי. בהמשך היא ממש קמה, התחילה לדבר א יתי ולצחוק, וישבנו ודיברנו הרבה. התקשרתי לאמא ולגילה כדי לספר להן. בהתחלה הן לא האמינו, אבל כשהגיעו הביתה הן ראו אותה בעצמן, דיברו איתה וצחקו איתה. הקול שלה נשמע כמו כשהייתה צעירה. היא עמדה על הרגליים, הלכה לשירותים בעזרת ההליכון שלה וחזרה אלינו. לאורך כל המפגש היא התנהגה בטבעיות מוחלטת: צחקה, סיפרה סיפורים ודיברה עם כולם. גם כשאמרנו לידה כמה אנחנו שמחים שהיא חזרה ואיזה נס קרה, היא לא התייחסה לעצם החזרה שלה. היא פשוט המשיכה להיות איתנו, כאילו הכול רגיל. בשלב מסוים ישבתי קצת בחוץ עם שלומי הגדול ואמרתי לו שאני מפחדת שכל זה רק חלום. ניסינו להרגיע את עצמנו ואמרנו שאם זה חלום, איך ייתכן שכולנו רואים ושומעים אותה? ביקשתי ממנו שניכנס שוב לסלון כדי להסתכל עליה. כשנכנסנו, בהתחלה לא ראינו אותה. הסתכלנו זה על זו, ואז הפנינו שוב את המבט אל הספה — ופתאום היא הייתה שם, יושבת וצוחקת. נרגענו. סבתא המשיכה לדבר עם כולנו, ואנחנו המשכנו לשמוח ולהגיד שברוך השם היא קמה, ושאם כולנו רואים ושומעים אותה, זה באמת קורה. אחר כך יצאתי לרגע לשירותים. כשחזרתי, ראיתי שהיא אספה את כולם סביבה והתחילה לומר משהו. הצטרפתי למעגל וביקשתי: ״רגע, רגע, תגידי שוב מההתחלה״. רק אז, בסוף החלום, היא סיפרה שנתנו לה למעלה עוד קצת זמן להיות איתנו. היא אמרה שהיה לה הכי כיף איתנו, אבל שעכשיו היא צריכה לחזור. כולנו חיבקנו אותה, ואז היא חזרה. כשהתעוררתי, בכיתי.

על מה חלמתם?