חלום על עצמי, אדם, אוטובוס, הרים, למות, נופל

בחלום אני על אוטובוס שנוסע בהרים (אפילו לא בכביש/שביל אלא על האבנים הקיימות בטבע), כאשר הוא מונחה ע"י קבוצת רוכבי אופני הרים הנמצאים בצד כיצד להימנע מהאבנים הגדולות בדרך. האוטובוס נמצא בעלייה, עד שאנו מגיעים לעלייה שבה האוטובוס נמצא במצב מאונך לכביש המקורי (תדמיינו מטפס הרים,רק שבמקום מטפס אין אדם אלא אוטובוס והוא לא קשור בחבלים), כמובן שכוח הכבידה גדול יותר והאוטובוס נופל (באותה מידה כמו אדם שמטפס היה נופל אילו היה לא קשור והיה ביותר מ-180 מעלות לקרקע. באותה סיטואציה האנשים סביבי לא מזוהים, אני רואה רק את עצמי והתגובות שלי בחלום, מבחינה פיזית לא יודעת מה עשיתי, מבחינה נפשית ידעתי שאני הולכת למות או לפחות חשבתי כך שלא יכלתי לסבול את התחושות והתעוררתי בבהלה.