חלום על דופק, דמעה, ההורים, מישהו, עליה, רצה, שיער

אני יושבת עם הכיתה שלי בכיתה, ופתאום נכנסים המורים בבהלה ואומרים לנו: "בואו מהר אין זמן לשאלות אנחנו מעלים אותכם לאוטובוס לחורשה שהחניכים שלכם הלכו לשם לטיול" אנחנו מגיעים לחורשה ומסבירים לנו שקרה משהו באגם שבחורשה וכל החניכים נעלמו וצריך למצוא אותם. אנחנו מתחלקים לקבוצות של 3 וכל פעם מנסים למצוא חניך אחר של מישהו מהקבוצה. אני עם 2 חברות שלי בקבוצה. אנחנו מוצאות את החניכה של אחת מהן, הכל בסדר איתה. ממשיכות בחיפוש ומוצאות את החניכה של החברה השנייה שלי, הכל בסדר איתה. פתאום אני רואה מרחוק שיער בלונדיני, אני אומרת לחברות שלי לחזור לאיפה שכולם בחורשה כדי שהחניכות יפגשו את ההורים שלהן ואני ממשיכה לבד. אני רצה לאיפה שראיתי את השיער הבלונדיני. ככל שאני מתקרבת יותר אני רואה שהשיער יוצא מהמים. אני רצה לשם, זאת החניכה שלי - סיירה. אני מרימה אותה מהמים ומחזיקה אותה בשתי הידיים שלי, מודדת דופק ומחבקת אותה. היא קרה. היא מתה. אני הולכת לאיפה שכולם נמצאים עם המשפחות של החניכים והחונכים וכולם מצאו את החניכים שלהם. אני באה לשם, כולם מסתכלים עליי ועל סיירה בידיים שלי. אני אומרת: היא מתה. ומזילה עליה דמעה אחת.