חלום על מישהו, שם, שמיכה, כרית, שינה, עצמי, מפלצת

אני מתעוררת [בחלום, שנראה כל כך אמיתי] ומוצאת את עצמי במיטה שלי, רק עם שמיכה דקיקה ומזרן, בלי כרית ובלי כלום. החלום התרחש באמצע הלילה אני חושבת, כמובן שאני נבהלת ולא מבינה מה קורה [הוא היה ממש אמיתי!] עד שהדלת מתחילה להישבר, כאילו מישהו חובט בה, ומופיעה שם מפלצת [שאני לא זוכרת אייך היא נראתה]. אני צורחת ואז מתעוררת, ושמה לב שצרחתי מתוך שינה. ואז שוכחת מהחלום וחוזרת לישון. איין, את החלום חלמתי בגיל שש ואני לא יכולה לשכוח אותו, הוא היה אחד המפחידים. ואני עדיין זוכרת אותו (-: אה ודרך אגב, היה חשוך אבל לא עד כדיי כך, כי אני זוכרת שהחלון היה פתוח [כלומר, לא היו תריסים] ואני חושבת שהירח האיר את כל המיטה שלי, וזהו. בסוף הלכתי לשולי בחצר, ומצאתי אותה מסתכלת במראה. קראתי לה ואז חיבקתי אותה, היא חייכה אליי.