פענוח חלומות בס"ד

חלום על תיק, בית, כדורגל, ספר, עזרה, צעקות, קניות

כדורגל. יחס מגעיל צעקות עזרה קניות מבטים תיק בית ספר

חלום זה התווסף למאגר המידע של החלומות לפני 14 שנים בתאריך יולי 03, 2012

פתרון החלום

מה הפירוש של תיק בחלום

לפי האמונה הרווחת תיק מסע או תיק אישה - בשורת טובות שתשננה את חיי החולם. תיק מאד יפה בחלום מסמל שפע בכל התחומים גם כלכלית וגם ריגשית. תיק בלוי או קרוע מסמל התנהגות לא נכונה עשויה לקלקל הזדמנות טובה בכל תחום. התיק מכיל בתוכו את כל הדברים שהינם והוא המעטפת החיצונית של אריזת חיינו.


 > קראו עוד

מה הפירוש של בית בחלום

הבית מסמל את הקשר של החולם עם עברו. קשר לפנימי הספיריטואלי. הצורך להיות מושלם. להגיע אל המנוחה והנחלה. אם אתה רואה את ביתך היכן שנולדת הוא הרוס, מחלה מממשת ובאה. אך אם הבית מסודר והכל במקומו, הרמוניה תבוא עליך. בית כללי מייצג מצב כספי. לחלום על בית גדול ומסודר מראה כי בקרוב תשפר את מצבך הכלכלי. אך בית הרוס עלול להצביע על מצב נפשי קשה ועל מחלות.


 > קראו עוד

מה הפירוש של כדורגל בחלום

לפי האמונה הרווחת אם אתם משחקים כדורגל בחלום – סימן שבעיות שאתם נתקלים בהם בחיים נראות לכם יותר רציניות ממה שהן במציאות.


 > קראו עוד

מה הפירוש של ספר בחלום

לפי האמונה הרווחת צפויה לך הצלחה דרך הלימודים.


 > קראו עוד

מה הפירוש של עזרה בחלום

לפי האמונה הרווחת לעזור למישהו בחלום מבשר על כך שתצליחו בניסיונותיכם לתפוס מעמד יותר גבוה בחברה.


 > קראו עוד

מה הפירוש של צעקות בחלום

לפי האמונה הרווחת צורך של החולם להביע את עצמו וחשש שלא יאזינו. צעקות הן,בד"כ,קולו של החולם המדבר מתוך שנתו.


 > קראו עוד

מה הפירוש של קניות בחלום

לפי האמונה הרווחת הנאות קטנות אך משמעותיות מהם החולם ישאב כח להמשיך במעשיו גם הם אינם קלים(עבודה ,לימודים..)


 > קראו עוד


פענוח חלום אנושי

אם אינכם מרוצים מפתרון החלום האוטומטי, ביכולתכם לבחור מפענח אנושי שיפענח ויפרש את חלומכם

תמונתה של גל פייטלסון - מפענחת חלומות
גל פייטלסון
תמונתו של אלי רבנים - מפענח חלומות
אלי רבנים
תמונתה של דנית אליהב - מפענחת חלומות
דנית אליהב

חלומות דומים

חלמתי חלום על סבתא שלי שנפטרה לפני 10 ימים החלום היה - חלמתי שבאתי לבקר את סבתא. המקום נראה כמו הבית של גילה דודה שלי, והיא שכבה על הספה הארוכה בסלון שלה, כשכל המדדים שלה הראו אפס. פתאום שמתי לב שהיא זזה והתחלתי לצלם אותה. ואז היא פקחה את העיניים וחיבקה אותי. בהמשך היא ממש קמה, התחילה לדבר איתי ולצחוק, וישבנו ודיברנו הרבה. התקשרתי לאמא ולגילה כדי לספר להן. בהתחלה הן לא האמינו, אבל כשהגיעו הביתה הן ראו אותה בעצמן, דיברו איתה וצחקו איתה. הקול שלה נשמע כמו כשהייתה צעירה. היא עמדה על הרגליים, הלכה לשירותים בעזרת ההליכון שלה וחזרה אלינו. לאורך כל המפגש היא התנהגה בטבעיות מוחלטת: צחקה, סיפרה סיפורים ודיברה עם כולם. גם כשאמרנו לידה כמה אנחנו שמחים שהיא חזרה ואיזה נס קרה, היא לא התייחסה לעצם החזרה שלה. היא פשוט המשיכה להיות איתנו, כאילו הכול רגיל. בשלב מסוים כולם ישבו בחוץ ואני הייתי שם עם שלומי דוד שלי ואמרתי לו שאני מפחדת שכל זה רק חלום. ניסינו להרגיע את עצמנו ואמרנו שאם זה חלום, איך ייתכן שכולנו רואים ושומעים אותה? ביקשתי ממנו שניכנס שוב לסלון כדי להסתכל עליה. כשנכנסנו, בהתחלה לא ראינו אותה. הסתכלנו זה על זו, ואז הפנינו שוב את המבט אל הספה — ופתאום היא הייתה שם, יושבת וצוחקת. נרגענו. סבתא המשיכה לדבר עם כולנו, ואנחנו המשכנו לשמוח ולהגיד שברוך השם היא קמה, ושאם כולנו רואים ושומעים אותה, זה באמת קורה ושקרה לנו נס שהיא חזרה אלינו. אחר כך יצאתי לרגע לשירותים. כשחזרתי, ראיתי שהיא אספה את כולם סביבה והתחילה לומר משהו. הצטרפתי למעגל וביקשתי: ״רגע, רגע, תגידי שוב מההתחלה״. רק אז, בסוף החלום, היא סיפרה שנתנו לה למעלה עוד קצת זמן להיות איתנו. היא אמרה שהיה לה הכי כיף איתנו, אבל שעכשיו היא צריכה לחזור. כולנו חיבקנו אותה, ואז היא חזרה. התעוררתי עם דמעות

אני עובדת בביהס בתור מורה מחליפה, יש, שם ילדים שצריכים לעשות פרויקט, הסגנית מדברת אלי מגעיל ובזלזול, אומרת לי שאני לא מדברת בסדר מה שאומרת,נותנת לי תחושה שאני לא מספיק סמכותית. אני מדברת עם הילדים בשקט והכל הולך בסדר אבל היא במן לחץ נותנת לי הרגשה שאני לא טובה. בסוף היום אני מחליטה שאני לא עובדת הביהס הזה יותר למרות שיש יומיים, עוד לעבודה זמנית. אני חושבת לעצמי שגם היא בטח לא תרצה שאעבוד אבל זה לא מענין אותי אני אכתוב לה שההתנהגות שלה אלי לא מקובלת, ולכן אני לא באה יותר. אני הולכת הבייתה שלי שזה בית הורי בהרצל 19 ההוריל שלי לובשים מן בגדי פיג"מה /ספורט. ועליהם בגדים רגילים כי הם כאילו בבית משפצים. אנחנו נמצאים בחצר של הבית, בכניסה לבית. הם הזמינו טוסט בולגרית. אבא שלי מתעצבן על הטוסט. אני לא אוכל מהדבר הזה, זה לא טוסט. אמא בחלום לא מתעצבנת היא פשוט לא מתייחסת. אני מספרת להם על היום הנוראי שהיה לי בביהס,.

חלמתי שבאתי לבקר את סבתא. המקום נראה כמו הבית של גילה, והיא שכבה על הספה הארוכה בסלון, כשכל המדדים שלה הראו אפס. פתאום שמתי לב שהיא זזה והתחלתי לצלם אותה. ואז היא פקחה את העיניים וחיבקה אותי. בהמשך היא ממש קמה, התחילה לדבר א יתי ולצחוק, וישבנו ודיברנו הרבה. התקשרתי לאמא ולגילה כדי לספר להן. בהתחלה הן לא האמינו, אבל כשהגיעו הביתה הן ראו אותה בעצמן, דיברו איתה וצחקו איתה. הקול שלה נשמע כמו כשהייתה צעירה. היא עמדה על הרגליים, הלכה לשירותים בעזרת ההליכון שלה וחזרה אלינו. לאורך כל המפגש היא התנהגה בטבעיות מוחלטת: צחקה, סיפרה סיפורים ודיברה עם כולם. גם כשאמרנו לידה כמה אנחנו שמחים שהיא חזרה ואיזה נס קרה, היא לא התייחסה לעצם החזרה שלה. היא פשוט המשיכה להיות איתנו, כאילו הכול רגיל. בשלב מסוים ישבתי קצת בחוץ עם שלומי הגדול ואמרתי לו שאני מפחדת שכל זה רק חלום. ניסינו להרגיע את עצמנו ואמרנו שאם זה חלום, איך ייתכן שכולנו רואים ושומעים אותה? ביקשתי ממנו שניכנס שוב לסלון כדי להסתכל עליה. כשנכנסנו, בהתחלה לא ראינו אותה. הסתכלנו זה על זו, ואז הפנינו שוב את המבט אל הספה — ופתאום היא הייתה שם, יושבת וצוחקת. נרגענו. סבתא המשיכה לדבר עם כולנו, ואנחנו המשכנו לשמוח ולהגיד שברוך השם היא קמה, ושאם כולנו רואים ושומעים אותה, זה באמת קורה. אחר כך יצאתי לרגע לשירותים. כשחזרתי, ראיתי שהיא אספה את כולם סביבה והתחילה לומר משהו. הצטרפתי למעגל וביקשתי: ״רגע, רגע, תגידי שוב מההתחלה״. רק אז, בסוף החלום, היא סיפרה שנתנו לה למעלה עוד קצת זמן להיות איתנו. היא אמרה שהיה לה הכי כיף איתנו, אבל שעכשיו היא צריכה לחזור. כולנו חיבקנו אותה, ואז היא חזרה. כשהתעוררתי, בכיתי.

על מה חלמתם?