חלום על הביתה, לידה, סיפרה, עבר, ביחד, בית, בכיתי, גן עדן, התינוק, ילדה, מין, סבתא, אישה, בית הספר

שעת לילה מאוחרת, אני שוכבת בסלון ומתקשה להרדם. קצת מפחדת מהחושך. אני נזכרת שבחדר של סבתא ז"ל יש שתי מנורות לילה ומחליטה ללכת לקחת אחת. אני מושיטה את ידי לעבר אחת המנורות שיש בחדר, ולפני שאני אפילו מספיקה לגעת במנורה, סבתא שלי מופיעה שוכבת על המיטה שלה, נראית בדיוק כמו שהיא נראתה לפני שגילו את המחלה והתחילו את הכימותרפיה. היא אמרה לי "אל תקחי את המנורה, תשארי איתי הלילה." הסכמתי. שכבנו אחת ליד השנייה ואני בכיתי כי התגעגעתי והחזקתי בפנים מועקה שהייתי צריכה לשחרר. התחבקנו הרבה זמן. דיברנו קצת. אני סיפרתי לה מה עבר עליי מאז מותה, על הישגיי הרבים, והיא סיפרה לי קצת על גן עדן. ואז קמנו ויצאנו מהבית. היינו בטיול עם בית הספר שלי ואז קלטתי שאני בין היחידים שרואים ומרגישים את סבתא. אחרי הטיול חזרנו הביתה ואז פתאום הופיעה לידה במיטה עוד אישה שמתה וחזרה כביכול. אבל אותה אני חושבת שלא הכרתי. בחלום היא עשתה חטא חמור והרתה מבחור שהיה בין החיים. התינוק נשאר כאן והיא ירדה לגיהנום. אחר כך התינוק פתאום הפך לנער, והנער ואני הלכנו לאיזה מין מקום עם עצי פרי, שקטפנו וקילפנו וגם קצת אכלנו מהם. אחרי זמן מה חזרתי הביתה והנער לא היה. סבתא שכבה במיטה וקמה אליי. ראינו שעוד מעט זורחת השמש והזמן שלנו ביחד כמעט נגמר. בכיתי כמו ילדה קטנה. היא אמרה לי שיהיה בסדר ושהיא סומכת עליי. והתחבקנו עד שחלף הזמן שלנו. כשחלף הזמן נשארנו עוד כמה שניות ביחד כדי להיפרד, נישקתי אותה על הלחי, ושלחתי אותה חזרה למעלה.