חלום על יום, כסא, עין, שער, לבכות, מכנסיים, קירח, שולחן, אבא, אדם, חולצה, לא רואה

הבוקר חלום על אבא אני מגיע לחדר אני פותח קצת את הדלת מציץ פנימה בצד שמאל צמוד לקיר שבו הדלת יושב אדם זר שאני לא מכיר מולו בקצה החדר בפינה המרוחקת אבא שלי (שמחר יום השנה לפטירתו) יושב על כסא נמוך ידו השמאלית נשענת על שולחן עלוב או על ברכו השמאלית לא זוכר ראשו שמוט וגופו נוטה קדימה קירח, שער ראשו מגולח וזקנו מגולח פניו חיוורות חסרות הבעה, ריקות הוא מתרומם מעט בגופו מרים ראשו מעט ומסתכל מלמטה לעברי עיניו נפתחות מעט עין אחת כמעט עצומה ממלמל משהוא לא ברור, כמו מתרגש לקראתי אני יורד מתכופף אליו מחבק אותו, הוא כל כך עלוב ומדוכא בפינה. חולצה קצרה עם כפתורים, לא קרועה. מכנסיים קצרות, אני לא רואה בבירור את הרגליים. אני מתחיל לבכות, אומר יוואוווו אבא... ומתעורר כשאני באמת בוכה קצת..