פענוח חלומות בס"ד

חלום על בגדים, חברה, חוט, עליה, צהוב

יצאתי לטיול בשלח, התעצבנתי על חברה ושרקתי עליה דברים. היינו בגשר, ובגשר היו חריצים. בגלל שזרקתי עליה דברים וביניהם גם הטלפון, הוא נפל בין החרצים של הגשר, וקפצתי למים להוציא אותו. עליתי בחזרה לגשר, והייתי צריכה להחליף בגדים. נכנסתי לתא קטן, הורדתי את החזייה, ואת התחתונים, ולפתע הופיע לי בולבול (אני בת)... היה לי חוט צהוב על הבולבול, וחברה אמרה לי להוריד אותו ושאני צריכה אחד חדש כי הוא היה רטוב (חוט חדש). זרקתי את החוט הצהוב למים ומאוד התעצבנתי על החברה שגרמה לי לעשות את זה. היא חייבת לי חוט *צהוב* חדש!!!

חלום זה התווסף למאגר המידע של החלומות לפני 6 שנים בתאריך ספטמבר 15, 2020

פתרון החלום

מה הפירוש של בגדים בחלום

לפי האמונה הרווחת מסמלים את אישיותו של החולם וכיצד נראית חיצוניותו בעיני אחרים.


 > קראו עוד

מה הפירוש של חברה בחלום

לראות את חברה שלך בחלום זה סימן לפחד ממחוייבות. לראות אפילו חברה של מישהו אחר בחלום מיצג פחד ממחוייבות ופחד מהעתיד. לראות את חברה שלך עם גבר אחר מראה עד כמה אתה אוהב אותה.


 > קראו עוד

מה הפירוש של חוט בחלום

לפי האמונה הרווחת חלום על חוט מהווה סימן כי לחולם עומדות להיות נסיעות לפרקי זמן קצרים, אשר יקחו אותו למקומות אקזוטיים, והוא עומד לעבור חוויות והרפתקאות קסומות. קיימת חשיבות לצבע החוט.


 > קראו עוד

מה הפירוש של עליה בחלום

לפי האמונה הרווחת חלום על עליה רומז כי קיימת התקדמות והתקווה גדלה.


 > קראו עוד

מה הפירוש של צהוב בחלום

לפי האמונה הרווחת צבע צהוב בחלום מצביע על קנאה.


 > קראו עוד


פענוח חלום אנושי

אם אינכם מרוצים מפתרון החלום האוטומטי, ביכולתכם לבחור מפענח אנושי שיפענח ויפרש את חלומכם

תמונתה של גל פייטלסון - מפענחת חלומות
גל פייטלסון
תמונתו של אלי רבנים - מפענח חלומות
אלי רבנים
תמונתה של דנית אליהב - מפענחת חלומות
דנית אליהב

חלומות דומים

הי חלמתי הלילה דברים ממש ממש הזויים! אני זוכר רק את הסיום חלומות אחרונים לקראת הבוקר. אז אחרי רצף חלומות שונים ומשונים הגעתי לאיזה מקום ממש ממש מוזר מכל הבחינות ויזואליט ופיזית ובכלל. כאילו חדרתי לאיזה "מקום" במימד אחר היה מורגש שהמקום מוגבל כמו במשחק מחשב שיש לו מפה גדולה אבל עדיין מוגבלת כאילו עדיין לא רשמו לו המשך ויש גבול למקום הזה שגם כך היה מאוד פסיכדלי מכל הבחינות כאילו זה סוג של גן עדן שנמצא איפשהו בעננים או מעל לשמים והיתה קרקע דשא רצתי על הדשא ממקום למקום כן היתי בנעליים הפעם אני זוכר את זה טוב ועוד הגבלה היתה שכאילו מישהו הכניס אותי למקום הזה וגם אני כאילו מוגבל בריאה שלי ואז מישהו התחיל לדבר איתי לתוך האוזניים והסביר לי בפרטי פרטים איך אני אמור למקד את הריאה שלי בעיניים עצומות כדי לראות באמת ופעלתי לפי ההוראות הוא ממש הסביר לי איפה ואיך להתמקד בפוקוס הפנימי שלי כשעיני עצומות ואז התחלתי לראות דברים כאילו אני בטריפ פסיכדלי כל שדא הריאה היה נראה כמו מטריקס עם פיקסלים סופר דיגיטלים ומעניינים התפלאתי ממש מהיכולת שלי לראות דברים בצורה כזאת. לאחר זמן מה ראיתי דרקון שחדר למרחב האוירי של המיני גן עדן המוזר הזה והצלחתי לקפוס אליו כמו על סוס כאן כבר ראיתי אותי קצת מהצד היתי יותר קטן מהדרקון שבהתחלה לא היה ידידותי וכאילו שהצלחתי לעלף אותו והוא הטיס אותי למקום והסביר לי שכדי להשתחרר מכאן לגמרי אני צריך לבלוע את הצפרדע הזה שהוא הראה לי זה היה צפרדע מוזר ניראה ארסי עם 2פסים לבנים-צהובים על גופו איך שהוא הצפרדע הגיע לפה שלי ואז כשירקתי אותו החוצה הוא נשאר חי הכל טוב והמציאות השתנתה ירקתי אותו כבר כשכאילו חזרתי למימד המוכר והידוע העולם שלנו ירקתי אותו שם והרגשתי טעם מר מוזר בפה מהצפרדע הזה שנשאר חי ושמח המימד שלנו המוכר היה כאילו רגיל ובו זמנית היתה תחושה מאוד חזקה של חדשנות ופלא הרגשה היתה מעולה הרגשתי כמו בילדות כשחוים דברים חדשים ומאוד מעניינים אותה תחושה של כסם היה הכל. הכל היה רגוע ובטוח הרגשתי פשוט מצויין כאילו נולדתי מחדש אבל עם כל הידע והחויות שלי נשארו איתי כאילו השתדרגתי ועברתי שלב

הלילה חלמתי שאני מבטחת את הבית של ההורים של בן זוגי. אנחנו גרים איתם, אבא שלו לא רוצה את הביטוח ואני מבטלת אותו..הבית שלהם דומה באווירה לבית ילדותו של הגרוש שלי. ברקע, חברה של אחותו עושה תאונת דרכים ואני מרחמת עליה שלא עוזרים לה ויש שם ערבים עם משאיות ואין לי כוח לעזור לה. אני מבולבלת.

חלמתי שבאתי לבקר את סבתא. המקום נראה כמו הבית של גילה, והיא שכבה על הספה הארוכה בסלון, כשכל המדדים שלה הראו אפס. פתאום שמתי לב שהיא זזה והתחלתי לצלם אותה. ואז היא פקחה את העיניים וחיבקה אותי. בהמשך היא ממש קמה, התחילה לדבר א יתי ולצחוק, וישבנו ודיברנו הרבה. התקשרתי לאמא ולגילה כדי לספר להן. בהתחלה הן לא האמינו, אבל כשהגיעו הביתה הן ראו אותה בעצמן, דיברו איתה וצחקו איתה. הקול שלה נשמע כמו כשהייתה צעירה. היא עמדה על הרגליים, הלכה לשירותים בעזרת ההליכון שלה וחזרה אלינו. לאורך כל המפגש היא התנהגה בטבעיות מוחלטת: צחקה, סיפרה סיפורים ודיברה עם כולם. גם כשאמרנו לידה כמה אנחנו שמחים שהיא חזרה ואיזה נס קרה, היא לא התייחסה לעצם החזרה שלה. היא פשוט המשיכה להיות איתנו, כאילו הכול רגיל. בשלב מסוים ישבתי קצת בחוץ עם שלומי הגדול ואמרתי לו שאני מפחדת שכל זה רק חלום. ניסינו להרגיע את עצמנו ואמרנו שאם זה חלום, איך ייתכן שכולנו רואים ושומעים אותה? ביקשתי ממנו שניכנס שוב לסלון כדי להסתכל עליה. כשנכנסנו, בהתחלה לא ראינו אותה. הסתכלנו זה על זו, ואז הפנינו שוב את המבט אל הספה — ופתאום היא הייתה שם, יושבת וצוחקת. נרגענו. סבתא המשיכה לדבר עם כולנו, ואנחנו המשכנו לשמוח ולהגיד שברוך השם היא קמה, ושאם כולנו רואים ושומעים אותה, זה באמת קורה. אחר כך יצאתי לרגע לשירותים. כשחזרתי, ראיתי שהיא אספה את כולם סביבה והתחילה לומר משהו. הצטרפתי למעגל וביקשתי: ״רגע, רגע, תגידי שוב מההתחלה״. רק אז, בסוף החלום, היא סיפרה שנתנו לה למעלה עוד קצת זמן להיות איתנו. היא אמרה שהיה לה הכי כיף איתנו, אבל שעכשיו היא צריכה לחזור. כולנו חיבקנו אותה, ואז היא חזרה. כשהתעוררתי, בכיתי.

על מה חלמתם?