חלום על המשפחה, לבכות, לים, לעיר, משפחה, סבתא, שם, אוטובוס, המשפחה שלי, חברה, אמא

החלום התחיל בביתה של סבתא שלי המנוחה, הייתי עם אמא שלי ועוד בני משפחה חיים והראתי לאמא שלי שיר שכתבתי - והיא הייתה אדישה אליו. כששאלתי אותה למה היא לא קוראת אותו היא אמרה שהוא לא מעניין אותה עכשיו ואני בתגובה נעלבתי והלכתי משם. הגעתי לבית של חברה ותיקה שלא הסכימה לדבר איתי, הסתגרה בשירותים עד שהלכתי. בהתחלה הייתי סובלנית וכשהבנתי שהיא כועסת עליי על שטות התחלתי לקלל אותה. יצאתי משם בעצבים ולקחתי אוטובוס לעיר, מתקשרת לחברה אחרת משותפת בשביל לבכות לה והיא אפילו לא שואלת לשלומי ומנסה לנצל אותי לטובה. ניתקנו והגעתי לשוק, ישבתי לחכות לאוכל דחוסה בין מלא זרים שניהלו איתי שיחת חולין. המשכתי בחלום והגעתי לים, אני חושבת שבני המשפחה שלי מתחילת החלום היו שם וגם כמה קולגות ישנות, ודי סבלתי מהיחס של כולם אליי עד שנזכרתי שאני בים ואני יכולה פשוט להיכנס למים וזה ירגיע אותי. רצתי למים, התרחקתי מכל האנשים שהיו שם, והתחלתי לצוף