חלום על בוגד, בוקר, דמעות, ההורים, הפה, חלמתי שאני נאנסת, מציאותי, פחד, בכיתי, חיה, נאנסת, פצע

חלמתי שאני נאנסת. זה היה נורא. לא חלום רגיל, אולי ״בקטנה״. ממש את כל התהליך. מהרגע שהוא מגיע ואני פשוט קופאת, לא מצליחה לזוז או להגיב. יורדת לי 2 דמעות ואני סותמת. הגוף שלך בוגד בך ואת לא מגיבה. ואז את מפחדת להיתקל בו איכשהו בסיטואציה, לבד, שזה יקרה שוב, כי שתקת פעם אחת וזה פתח להכל, הגוף יבגוד שוב. הפה לא יצרח. את חיה בכלוב של פחד מתמיד. ואז שאני בוחרת לספר- אז אף אחד לא מאמין לי. גם לא ההורים שלי! כל זה היה בחלום, בכיתי בזמן החלום והתעוררתי בבהלה ובבכי שזה לא מציאותי. סימסתי לפנות בוקר למישהי אחת רק כדי להבין שזה חלום ולא אמיתי. המסר שאני באה להעביר, זה שלא חוויתי את זה באמת, אבל את התחושה שהגוף בוגד הפה שותק הדמעות זולגות הפחד היומיומי להיתקל החשש לפתוח פצע עמוק שכזה חוסר האמינות רדיפת הצדק הייתה בחלום. וזה היה נורא. תחושה קשה.