חלום על חברה, חברים, מציאותי, שם, טיול, בת, לחיות, חדר, ילדות, עליה, אוהבת, אחים, בכיתי, בכיתי בחלום, הורים

חלמתי על חברה הכי טובה שלי מפעם שהקשר איתה נותק . אנחנו נמצאות במעין טיול כזה של התיכון שלנו הגענו לאכסניה וצריך להתחלק לחדרים.היא רואה שאני עצובה כי היא יודעת שאנחנו לא הולכות להיות ביחדבחדר.אחר כך חלמתי על זה שאנחנו מתחבקות והיא אומרת לי שהחיבוק שלי עזר לה בהרבה מצבים. היא אומרת שהיא עוזבת להיות חדר לידי ושבמקום שותפות לחדר נהיה שכנות בזמן שהיא עוברת לגור עם מישהי שהיא החברה ההכי טובה החדשה שלה והיא גם מישהי שאני לא סובלת. אני ממש בכיתי בחלום על זה שהיא עוזבת. היא ראתה את זה והציעה לי להצטרף לחבורה שלהם. היא אמרה שכבר חצי אוהבים אותי ונשאר לי רק להתקרב לחצי השני. היא אמרה שהחברים שיש לי לא טובים מספיק. אני באמת לקחתי אותה ברצינות והתחלתי לשקול את כל העניין. במהלך החלום הרגשת יעצובה על זה שהחברה שלי לשכעבר עוזבת . הרגשתי גם בלבול בחלום עצמו משום שלא ידעת מה לעשות, להישאר עם חבורת החברים שלי או לעזוב. מוזר לי מאוד שלא כעסתי עליה כשהיא אמרה שהחברים שיש לי עכשיו לא טובים מספיק כמו החבורה שיש לה. אחרי שקמתי הרגשתי מאוד מבולבלת. נכון, בעבר כשרק כל הסיפור הזה איתה התחיל הרגשתי את הרגשות הללו והיה לי כואב שאנחנו לא חברות יותר אבל עכשיו זה כבר לא ככה. היה לי להתעורר מחלום עליה כשבפועל הרבה זמן שאני לא מרגישה שאני רוצה שנחזור להיות חברות. אני והיא כן מדברות מידי פעם אבל זה אף פעם לא משהו רציני ואני גם לא חושבת שנצליח להיות מה שהיינו פעם ואני גם לא רוצה לחזור לזה. יש לי חבורת חברים שאני מאוד אוהבת וממש מוזר לי שלא הגנתי עליהם יותר בחלום.הוא כן קשור בעברי. כל האנשים שהופיעו בחלום ושעליהם הוא היה אלו אנשים מציאותיים ששיחקו את התפקיד הזה בחיי. החברויות מהעולם האמיתי נשארו אותו הדבר כמו בחלום. הכל היה נראה מאוד מציאותי. הדבר היחידי ששונה מהמציאות הוא שלי ולחברה ההכי טובה שלי לשעבר עדיין יש קשר רגשי חזק ואנחנו עדיין חברות טובות. מה שמוזר כי כבר הרבה זמן שלא הרגשתי ככה כלפיה והיא לא הרגישה כך כלפי(היא הייתה הראשונה לוותר על הקשר שלנו). ה'קשרים שלי עם אנשים גם היו מבוססים על אמת, החבורה שלי שאת רובה אני לא אוהבת מציאותית והיחס שלי כלפיהם ושלהם כלפיי מדוייק. סהכ תמיד הייתה לי ילדות טובה מאוד. יש לי הורים אוהבים מאוד שעושים הכל בשבילי תמיד שם לצידי. אף פעם לא הייתי צריכה להתפשר על משהו או לחלוק אותו עם אחים כי אני בת יחידה. תמיד אבל הרגשתי בודדה בגלל זה ורציתי אחים מאוד(תמיד ביקשתי את זה מההורים שלי אבל לצערי זה לא קרה). הידיעה שאין לי אחים לא מפריעה לי כרגע כמו שהיא הפריעה לי פעם. התרגלתי ללבד שלי ולמדתי לחיות גם עם היתרונות של המצב. תמיד הייתי חברותית נורא והיה לי מאוד קל ליצור קשרים עם אנשים ולהכיר חברים חדשים. אבל כשצריך לתחזק את אותם הקשרים זה נעשה מאוד קשה ובדרכ קשר רציני עם חברות לא מחזיק אצלי יותר מארבע שנים לכל היותר ואז הוא מתפרק(חוץ משתי חברות ילדות שלי שאותן אני מכירה כבר 11 שנה ואנחנו עדיין בקשר)