פענוח חלומות בס"ד

חלומות על א היו

נמצאו 313 חלומות המכילים א היו


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלום שחלמתי שמורן ממליצה לי ללכת לטבריה לזוג שהיא מכירה. אני נוסעת עם הטרולי אליהם. אנחנו הולכים לאכול סעודה ראשונה באיזה מקום וחוזרים. למחרת, הולכים לאכול ס. שניה באותו מקום. הלכתי לרגע וכשחזרתי, הם כבר לא היו שם. התחלתי לחפש אותם ולא מצאתי. ראיתי מישהי שהכרתי בשתי הסעודות והיא כיוונה אותי לאיזה מקום, הגעתי וראיתי עיר ענקית, פשוט ענקית והיא כולה יריד אחד שלם, מוכרים בתים, מכוניות, וכל דבר שיש בעולם! איזה גודל, איזה שפע, ואני הולכת והולכת, מביתן לביתן עם התיק הקטן שלי וכבר ממש מיואשת שאני לא מוצאת אותם. ואז אני רואה עוד מישהי שפגשתי בסעודות ושמה אתי והיא גם אומרת לי הם בביתן 178 (לא בטוח המספר) ומכוונת אותי לשם, אבל אני לא מוצאת, בקיצור תסכול אחד גדול. ייתי בעיר טבריה

החלום קורה קצת לפני הכניסה לגן שלי כשהייתי קטנה. אמא לוקחת אותי לגן אבל משום מה אני לא רציתי להיות בגן הזה. או שלא רציתי ללכת לגן. בכיתי בכי מר. בחלום זה היה נראה שאפילו סבלתי מזה שאמא לוקחת אותי לגן. (בגלל הגן עצמו, לא בגלל שאמא היא זו שלוקחת אותי לגן) אבל אמא כאילו לא שמה לב והמשיכה לשכנע אותי שהגן הוא מקום טוב, ולהוליך אותי לכניסה כאשר על פניה הבעה שמחה. אני חושבת שהיא עשתה את זה כי היא נורא מיהרה לעבודה ורצתה להגיע בזמן ולא לאחר. הגענו לדלת הכניסה שבחלום, היא הייתה ממוקמת במקום אחר מאשר במציאות. היה רעש אחיד, כזה ששומעים שהגננת עושה פעילות לילדים, רק שבחלום הרעש היה יותר חזק ומבהיל (בחלום לא ראיתי את הגננת אבל זה לא חשוב), הילדים יושבים בשתי שורות זה אל מול זה, וכולם (אלה שהצלחתי לקלוט בחלום, שאגב, לא היו נראים כמו ילדים בגן אלא קצת גדולים יותר) עושים את אותה תנועה מרימים את היידיים לגובה הצלעות ומניחים על הברכיים ושוב מרימים לגובה הצלעות ושוב מניחים על הברכיים, לפי ה״קצב״ (הרעש האחיד). אמא מושיבה אותי במושב הפנוי הראשון שהיא רואה, שהוא בקצה השורה וקרוב לדלת הגן, אני עדיין בוכה, מסתכלת עליה במבט של ׳בבקשה תקחי אותי איתך, אני לא רוצה להיות פה׳, והיא יוצאת מהדלת. מבעד לחלון הזכוכית הקטן שבדלת אני רואה אותה מנופפת לי בחיוך בזמן שאני עוד בוכה. עד שנעלמה משדה ראייתי.

חלמתי כאילו אני וחברים שלי היינו בחוץ במגרש בחום בחולות האווירה היתה מדברית וכאילו חטפו אותנו הטורקים/דרוזים הם לא היו ערבים פשוטים מוסלמים לוחית רישוי זרה היה להם בית ענק ועשיר והסתובבתי בבית הזה שלהם בהתחלה פחדתי ממש מהחטיפה אבל אז האמא בעלת בית אישה שם הייתה נחמדה אליי והיא שמרה עליי ונתנה לי להיות עם בטלפון וישר שלחתי מיקום לאמא שלי ופרטים על איפה אני בוואטסאפ ואחרי כמה זמן הצלחתי לברוח משם ורצתי מהר ממש ברחתי ועליתי על איזשהו רכב שגנבתי ממישהו ולא ידעתי לנסוע עליו על נפלתי ורצתי ברחתי מהשכונה ומהאזור זה היה שכונה של המוסלמים באור יום ואני רצה בחולות בחום אני איכשהו עליתי על אוטובוסים וסידרתי את זה והגעתי לעיר שלי זה היה חלום ממש מוזר ורע ומפחיד חטיפה לחטוף חטפו אני עצמי רצה בורחת

אני הולכת למספרה כדי לראות אם בן הזוג שלי נמצא שם (עובד). כשאני מגיעה אני רואה שהוא לא שם ויש ספרית אחרת שמספרת גבר שיושב על הכיסא לפניה. הגבר צעיר ומזכיר לי במראה שלו את דוד שלי שנפטר לפני שנים. הוא לא אומר דבר. הספרית מסתובבת מולי ומתחילה לדבר. היא אומרת לי שמה שאני עושה לוקח ממני אבל שזה נותן לו שלווה. היא אומרת שזה בא לי מאימא שלי. היא ממשיכה לדבר אבל אני לא מצליחה להבין ולשמוע את מה שהיא אומרת, אבל מרגישה שהמסר הוא חיובי. היא מוקפת אור. ואז בהבזק אחד היא והגבר על כיסא המספרה מתפוגגים ונעלמים אל מול עיני כאילו לא היו ואני נזרקת לספת ישיבה מאחור וכאילו רואה את המתרחש מתוך חלום. לוקח לי כמה שניות להתעורר בחלום לערות מוחלטת. אין בי פחד. ואז אני רואה צללית כהה ותזוזה מהעבר השני של המסדרון. אני קמה וניגשת לשם. אני רואה את הבן הצעיר שלי שוטף את רצפה

1 עמוד הבא >>