פענוח חלומות בס"ד

חלומות על בדמי

נמצאו 10 חלומות המכילים בדמי


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי שאני נמצאת במלון עם המשפחה שלי כולל הורי ולוסי, וחברות של עמית ולכאורה הכל נראה תמים. אבל אז מתחיל הקסם... כל מיני דברים בלתי אשריים קראו בחלום, והם כולם חלק מאותה עיירה קטנה, בית מלון, מסעדה שבעצם, למרות המראה התמים מלאים בבלתי אפשרי. האנשים חלקם קפצו לתוך תמונת ויצאו מהם לפי רצונם ולימדו את משפחתי לעשות גם. אנשים עפו עם מצנחים רק ליופי והראו את היכולת להתנתק מהחוטים ולהמשיך לעוף. כל מיני חיות התחילו לדבר ולספר בדיחות. והחדרנים במלון זעופי הפנים היו בעצם רקדנים שחקנים בלבוש מהודר שעברו בין האורחים ועשו קסמים לא הגיוניים.במסעדה ישבו אנשים שהחליפו חוויות בינהם של רגעים שחוו כשהיה ביכולתם לקפוץ ולבקר בעולם מקביל ונראו מאושרים כל כך. היה גם בעיירה בית חולים שחדריו היו מיטות אפריון בטבע וכל החולים קיבלו כוחות. אפילו סבתא שלי שנפטרה לפני 20 שנה היתה שם וסיפרה כמה נפלא הנוף והאוויר והחברה בעיקר. היה שם הרבה קסם. המלון האפור הפך לזוהר עם מנורות בכל הצבעים. ותינוקות ניגנו מוזיקה מדהימה. כולם היו כל כך עייפים אבל רצו להמשיך לספוג את הקסם. להמשיך להסתובב ולטייל. הרבה מהדברים אני כבר לא זוכרת בהקשר הזה. אגב, כל הזמן הסתכלתי על הסובבים אותי וראיתי אותם נרגשים ונהנים מכל הקסם וגם אני נהנתי אך כל הזמן ליותה אותי תחושה של קצת פחד. הגיעו גם לחוות את הקסם כל מיני דמויות מחיי מוזרות. יניב קטן עימו יצאתי ממש קצת זמן בכיתה י"ב וברגע שנפרדתי ממנו באוטו שלו הוא החליט שהוא לא רוצה לחיות ודהר בכביש 4 בלי לעצור באף רמזור אדום שהוא כולו בעטרף.. פתאום הוא הגיע למלון ואפילו אמרתי לו שלום. מוזר כי אחרי אותו יום מחקתי אותו מזכרוני לגמרי ופתאום הוא צץ. גם סער, בעלה של חברתי הטובה ביותר, אחד האנשים שאני הכי אוהבת בעולם - לוסי שלא ממזמן התוודה בפני ובפניה שהוא מאוהב בי (בחברה בכי טובה של אשתו, בשכנה שלו) והקשה עלי מאוד היה שם באידיליה עם לוסי עם הרבה אהבה בינהם. הכל היה קסום ומפיחד בו בזמן. ובבת אחת הכל נגמר. פתאום המסעדה של המלון היתה ריקה מאיש. המלון נראה אפור ישן ומלוכלך. החדרנים היו זעופי פנים. והאנשים שעברו ליד המסעדה והמלון היו עם פנים נפולות. הכל היה אפור ומחורב. כמו אחרי מלחמה. חורים בקירות, בלאגן ובלבול. נכנסתי לפקיד הקבלה לשאול אותו מה קרה והוא לא הבין על מה אני מדברת. מה היה לפני? ולרגע פקפקתי שזה היה בדמיוני. ואז התחלתי להגיד לו - "הייתי כל כך מאושרת. ממש מבפנים. מהלב. בשלמות." ופתאום פניו חייכו אלי והוא אמר: " אם תצליחי להגדיר את האושר שחווית תוכלי להחזיר את המצב כפי שהוא היה". כלומר לא דמיינתי! באמת היה מצב כזה. וכל מה שאני צריכה זה להגדיר את האושר. זה קל. ובחלום נתתי לו את ההגדרה שלי שבאה מהלב. ובחלום הרגשתי כל כך בטוחה איתה. לא אגדיר אותה פה כי אינני יכולה לשחזר אותה מילה במילה. אבל בחלום הרגשתי ביטחון מלא בהרגשה שלי של משמעות האושר וממה הוא נובע. ובביטחון מלא אמרתי לו אותה ובקוצר רוח חיכיתי שהמצב יחזור לקדמותו. אך הוא לא. ולא הבנתי למה. ופקיד הקבלה חייך ואמר זה מאוד קרוב מה שאמרת. את כמעט שם. אבל זה לא זה. ולא הבנתי (עד עכשיו איני מבינה מה עוד חסר. מה לא בסדר). ניסיתי לנתח את זה בזמן שעשיתי טיול עם הכלבים בחמש וחצי בבוקר ולא מצליחה להבין. נחזור לחלום - פקיד הקבלה נתן לי קופסה ואמר שזה אלוי יעזור. הקופסה היתה ארגז כזה כמו של מובילים, קצת קרוע ועטוף בעיתונים. הוא אמר ככי את זה לחדר ואולי זה יעזור לך. אמרתי לו שוב את האושר הפנימי והוא שוב חייך ואמר - את כמעט כמעט שם. אבל זה לא זה. אי אפשר עדין החזיר את הקסם. קחי לך זמן ותעזרי בקופסה. עם זה קמתי אלוני. אני יודעת מה זה עושר אמיתי ופנימי. אבל פקיד בקבלה טוען שאני לא לגמר מבינה

> קראו את פענוח החלום

הגרוש שלי נוסע לחוץ לארץ וחוזר.בחלום אנחנו עדין בני זוג הוא מספר לי על הנסיעה אני רוצה להרגיש איתו יותר אינטימיות אז מבקשת שיספר לי משהו מהנסיעה אז הוא מספר על האנשים שם אני רואה את האנשים בדמיוני וחווה את הבדידות שלו בתוך זה.בחלום אני אוהבת אותו ורוכשת אליו חיבה שהוא מספר

> קראו את פענוח החלום

הבעל של דודה שלי הופיע לי בחלום שמח אבל רזה מאוד ואז בא מולי מישהו אחר שנפטר מהמשפחה שנראה מלא וטוב , דיברתי עם מי שנפטר ואמרתי לו תגיד לו משהו תראה איך הוא רזה , הבחור שנפטר התעלם והמשיך ללכת ואז נזכרתי שהוא נפטר ואני לא יכולה לדבר איתו והבחור הרזה אמר לי, מה יש לך הוא מת , איך את צועקת ככה את השם שלו ליד אנשים, השתגעת ? עניתי לו במבוכה שראיתי אותו כנראה בדמיון ולא חשבתי

> קראו את פענוח החלום

מטייל לי ברחובות רוצה אליה, מחכה שהיא תבוא, בואי הנה, ותתני לי את ידך ונצעד לאורך החוף, כי בשבילי את היחידה שגורמת לי לצחוק.... מטייל לי ברחובות מחפש אותה, שקוע בדמיונות שם אני מחבק אותה, רוצה רק לומר לה שהיא בשבילי הכל, ובלעדיה אני כבר לא יכול, לא יכול....

> קראו את פענוח החלום

אבא שלי שמת(במציאות) יושב לידי ליד המחשב אבל בעצם הוא רק בדמיוני. ואז מתקשר אליי בחור ואומרת לו שאבא שלי לידי. וממש יכולה לשמוע את המחשבות של הבחור מהטלפון"אבא שלה מת,איך הוא לידה?" ואז אבא שלי מחייך אליי ולוקח כרית ושם לי על הפרצוף ,כאילו מנסה לחנוק אותי ואני חושבת שצוחק איתי,ואז הוא עושה את זה שוב.

> קראו את פענוח החלום

שלום רב, הבקר התעוררתי מבוהלת, אך אנני יודעת אם יש הצדקה לכך. והנה סיפור החלום: פתאום יש ברשותי זוג עציצים גדולים אשר זרקתי כבר מזמן. קבלתי אותם לכבוד ביתי החדש לפני עשרים וארבע שנים מחבר טוב שהפך בנתיים לשונא. והנה, אני במטבח עם העציצים. העציצים גדולים יוש להם בגובה כ20 סמ משטח והפתח עולה כלפי מעלה. אז אני החלטתי לפתוח פתח במשטח על מנת לשתול יותר פרחים. אני מניחה עציץ על עציץ על מנת לצייר צורה שאוכל לפתוח בעציץ. פתאום נוצרת לי צורה מלבנית גדולה ללא שום קשר לצורת השבלונה שרציתי. ואני רואה הרבה אדמה. הצורה שנוצרה עם האדמה נתנה לי בדמיוני תמונה של קבר. אני מסתובבת מאז הבקר עם כאבי בטן. אודה לכם אם אקבל פיתרון עופרה

> קראו את פענוח החלום

בחלום אני גרה בקבוץ בו נולדתי וגדלתי (במציאות עזבתי את הקיבוץ מזמן) ואני עובדת ברפת (מקום העבודה האחרון בו עבדתי בקבוץ כאשר חייתי בו), ואני רוצה להרשם לתחרות אזורית בשחיה לותיקים למרות שכבר שנים לא התאמנתי בשחיה. התחרות הזאת היא למעשה שלושה ימי תחרות שביניהם יש ימים ללא תחרות (יום של תחרויות ולאחריו יום ללא תחרויות) ואני התכוונתי להשתתף בכל ימי התחרויות. לאחר שנרשמתי לתחרויות בסוף השבוע (והתחרויות כבר היו אמורות להתחיל בשבוע הבא) נזכרתי שלא הודעתי ברפת שאעדר מהעבודה. התוכנית שלי היתה להעדר מהעבודה במשך שבוע וחולפת במוחי המחשבה שאולי כדי לרכך את המכה של שבוע העדרות אני אגיד לסדרנית העבודה שאני אוכל לעבוד בימים בהם לא תהיה תחרות אבל אני מתחרטת כי אני רוצה לנוח בין יום תחרות אחד למשנהו ולא לעבוד כדי שזה לא יפגום בהישגים שלי. אני מריצה בדמיון שלי ויכוח בין סדרנית העבודה של הרפת לביני בו היא אומרת לי שאני צריכה לוותר על תחרויות השחיה כי אני ממילא שחיינית לא טובה ואין לי סיכויים להצליח בתחרויות האלה, ולעומת זה אני מאוד חיונית ברפת, ואני עונה לה שאולי אני חיונית ברפת אבל אני גם לא טובה במה שאני עושה ברפת, ומה שאני עושה ברפת זה רק להיות שליחה שלה, ואולי בתור שליחה שלה אני גורמת לה להרגיש טוב עם עצמה אבל אני צריכה להרגיש גם טוב עם עצמי, אפילו אם זה אומר לעסוק במשהו במשך שבוע במשהו שאני לא טובה בו אבל אוהבת אותו.

> קראו את פענוח החלום
1 עמוד הבא >>
RSS