פענוח חלומות בס"ד

חלומות על חיוך

נמצאו 363 חלומות המכילים חיוך - עמוד 2


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

החלום קורה קצת לפני הכניסה לגן שלי כשהייתי קטנה. אמא לוקחת אותי לגן אבל משום מה אני לא רציתי להיות בגן הזה. או שלא רציתי ללכת לגן. בכיתי בכי מר. בחלום זה היה נראה שאפילו סבלתי מזה שאמא לוקחת אותי לגן. (בגלל הגן עצמו, לא בגלל שאמא היא זו שלוקחת אותי לגן) אבל אמא כאילו לא שמה לב והמשיכה לשכנע אותי שהגן הוא מקום טוב, ולהוליך אותי לכניסה כאשר על פניה הבעה שמחה. אני חושבת שהיא עשתה את זה כי היא נורא מיהרה לעבודה ורצתה להגיע בזמן ולא לאחר. הגענו לדלת הכניסה שבחלום, היא הייתה ממוקמת במקום אחר מאשר במציאות. היה רעש אחיד, כזה ששומעים שהגננת עושה פעילות לילדים, רק שבחלום הרעש היה יותר חזק ומבהיל (בחלום לא ראיתי את הגננת אבל זה לא חשוב), הילדים יושבים בשתי שורות זה אל מול זה, וכולם (אלה שהצלחתי לקלוט בחלום, שאגב, לא היו נראים כמו ילדים בגן אלא קצת גדולים יותר) עושים את אותה תנועה מרימים את היידיים לגובה הצלעות ומניחים על הברכיים ושוב מרימים לגובה הצלעות ושוב מניחים על הברכיים, לפי ה״קצב״ (הרעש האחיד). אמא מושיבה אותי במושב הפנוי הראשון שהיא רואה, שהוא בקצה השורה וקרוב לדלת הגן, אני עדיין בוכה, מסתכלת עליה במבט של ׳בבקשה תקחי אותי איתך, אני לא רוצה להיות פה׳, והיא יוצאת מהדלת. מבעד לחלון הזכוכית הקטן שבדלת אני רואה אותה מנופפת לי בחיוך בזמן שאני עוד בוכה. עד שנעלמה משדה ראייתי.

> קראו את פענוח החלום

חלמתי שאני מנסה לפתוח את העיניים ולזוז אבל אני לא מצליחה, כאילו סיממו אותי, לבסוף אני מצליחה להגיע לדלת של החדר שלי ואני שמה לב שיש ערימה גדולה של זבל ושקיות מונחות במרפסת, על הדלת הראשית הייתה קבלה של מסעדה כלשהי ובהערות ראיתי שכתוב משהו עליי אבל לא הצלחתי לקרוא מה רשום שם כי אני עדיין לא מצליחה לפתוח את העיניים, הלכתי לכיוון המקלחת לנסות לשטוף פנים ופתאום מישהו שאני לא מכירה נכנס אליי הבייתה,הסתובבתי לראות מי זה היה הוא לא נראה מבוגר והיה לו כובע מצחייה למרות שזה היה לילה, הוא היה קצת בהלם שאני ערה, שאלתי אותו מי הוא ומה הוא עושה בבית שלי ומה זה הערמה של הזבל הזה והוא רק חייך חצי חיוך ולא דיבר, הלכתי חזרה לכיוון החדר ובדרך אני רואה שהטלוויזיה שלי שבורה,כשנכנסתי לחדר נפלתי על המיטה כי אני לא מצליחה להחזיק מעמד, במשך יותר מארבע פעמים ניסיתי לקום לכיוון הדלת של החדר אבל בגלל שאני לא מצליחה להשאיר את העיניים פתוחות לא הצלחתי להגיע והרגשתי שאני הולכת במעגלים כל פעם שאני מגיעה לדלת אני איכשהו מוצאת את עצמי על המיטה שוב.

> קראו את פענוח החלום

תמר ואני ישבנו בחדר של דיאנה (לא זוכרת מה היה לפני ואיך הגענו לשם ואיך אני יודעת שזה החדר של דיאנה אבל זה היה חלל ריק עם 2 מיטות מאפרה וגיטרה) קודם כל הגיע מישהו שאני לא זוכרת מה הוא אבל הוא סיפר שהוא גנב רמקולים מהמסיבה בפורים שאני אורי ותמר היינו בה אח״כ הגיע יובל האנס, שהוא חבר של הבחור, הוא ישב וסיפרתי להם את הסיפור של האונס, הכל כולל הכל ואז הם הלכו ושניה לפני שהם עזבו אני צרחתי על יובל ״יא בן זונה זה אתה יא אפס״ שלוש פעמים וכל פעם צרחתי חזק יותר והוא ברח ובכיתי לתמר ואז משום מקום הגיעה רז השינשינית בחיוך ענק, כאילו הסיטואציה הייתה ממש בזום (ראיתי רק את הפרצוף שלה) ואמרה ״את מכירה אותם? גם לנו הם גנבו דברים מהדירה״

> קראו את פענוח החלום
2 עמוד הבא >>
RSS