פענוח חלומות בס"ד

חלומות על מרחוק

נמצאו 284 חלומות המכילים מרחוק - עמוד 11


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי על דודה שהיא בהריון ממש בסוף חודש תשיעי. החלום הוא כך שאני וחברה מהילדות נמצאות ברכבת נוסעות ופתאום מרחוק מופיעה דודה שלי שהיא כיום בת 46. חברתי מצביעה לעברה ואומרת לי תראי הנה יפה דודה שלך ואני לא מזהה אותה ממרחק מסויים ואומרת לחברתי מה פתאום זו לא היא והיא אומרת לי נחרצות מה קרה לך זאת היא תסתכלי טוב, אז הדודה מתקרבת אלינו ואני בפליאה אומרת נכון איך צדקת ואז דודה שלי פונה אלי ואומרת מה יש בחיוך ליאת לא אומרים שלום לדודה יפה ואז אני שואלת את הדודה זו את את בהריון ודודה יפה עונה כן בעוד שהיא מניחה את ידה ומלטפת את ביטנה ואומרת כן אני צריכה ללדת עכשיו אני הולכת ללדת עכשיו ואז התעוררתי מהחלום. אבקש פירוט לחלום. דרך אגב לדודתי אין ילדים התחתנה מאוחר היא מאוד אוהבת ילדים ועובדת עם ילדים שנים וכל כך רוצה ומייחלת גם לילד.

שלום, חלמתי על כך שזוג אנשים שחיו המון שנים יחד נפרדו כתוצאה מפטירה. והאישה נשארת עם הבריכה של הזוג לבד.(הבריכה משמשת אותה שנים יחד עם בן זוגה כמקום לייעוץ לאנשים שבאים במיוחד לשם כך) הבריכה נמצאת בתוך אניה שהולכת וטובעת ובזמן שאני כביכול בתוך הים דוחה, אני מבינה שאני לא באמת שוחה שם לידה אלה מבחוץ, מחוץ לסיטואציה ושומעת סיכור של מה שקורה לאניה ברדיו. הקריינית מתארת שהספינה טובעת ואלה הם רגעיה האחרונים ו...פלופ הינה נשימתה האחרונה וכולה שוקעת. כשלפתע היא מגיחה חזרה באטיות, כאילו שקרני אור אלוהיים מושכים אותה חזרה באופן מנוגד לטבע והיא חוזרת במלואה לשוט על פני המים. פתאום אני רואה שמלווים אותה גולשים. אחד מהם ממשיך לגלוש במהירות רבה אל אורך פני הים, יש מלא מים ואני מבחוץ, מרחוק כביכול על החוף רצה איתו ועוקבת אחרי הגולש שתופס גלים ממש אימתניים. מישהו מזהיר אותי שלא להמשיך לרוץ אחריו ולחצות איזה קו גבול דמיוני כי משם חזרה יהיה לי קשה לחזור ומרגישה פחד וחרדה אוחזים בי, כאילו שאני מאבדת אחיזה בקרקע ובו זמנית מזכירה לעצמי שזו היתה רק אזהרה. אני מחליטה לרוץ חזרה תוך תקווה וידיעה שאני יודעת שאצליח לחזור חזרה למקום ממנו התחלתי. אני מרגישה שאני לא בתוך הגוף שלי רק בתודעה. הגוף שלי שרץ נכנס בכל מיני פחים שמונחים על החוף ולמרות הכאב הפיסי אין לי תחושה בגוף. בסופו של דבר אני נוחתת חזרה במקום בו התחלתי ומרגישה כאילו ניתנה לי עוד הזדמנות

ליפני כחודשיים אבי נפטר חלמתי חלום מאוד מוזר בעיניי ואני חיי שבת לדעת את פירושו החלום התחיל בכך שאני עוברת ברחוב מוכר רחוב שמושך אותי לשם בכבדות ולא הצלחתי לזהות אותו הולכת הולכת ורואה את אבא שלי מרחוק ובלי לחשוב לרגע רצתי לכיוונו קפצתי עליו נישקתי חיבקתי והיה לו מבט מאושר אחריי כול הבכי שהיה לי נירגעתי והדבר היחיד שרציתי לי שאול אותו "אבא אתה הריי מת מה אתה עושה פה?" הוא השיב לי " לא ילדה שלי אני פה איתך" הוא חייך ותפס את ידי ומאותו הרגע התחלנו ללכת בפרדס ארוך אין לו סוף עם הזמן שאנחנו הולכים מרגע לרגע אני ביטלו חוזרת אחורה קטנה בגובה ברוחב בגיל בהכול עד הרגע שהגעתי למצב שאני ממש פעוטה והוא מחזיק אותי על הידיים וממשיך ללכת עד שאני נעלמת באותו הרגע שנע למתי התעוררתי אל תוך טלוויזיה שאני רואה את אבי הולך והולך בפרדס וכול השנים שלו עוברים לי מול העיניים זה היה חלום בתוך חלום

אני הולכת בשביל לכיוון מסיבת יום הולדת ורואה חבר טוב שלי מלא באבק ובוכה שהרביצו לו ערבים. אני מתחילה לבכות בעצמי ולשאול מה קרה, אנחנו רצים לתוך הבית והחלום משתנה לטובה . הבית מלא מדרגות מוזרות למעלה ולמטה , מלאות בתמונות ופרחים על הרצפה. אני רואה שם את החבר שלי לשעבר שאומר לי שהוא זוכר כמה הייתי מדהימה אליו. אני יוצאת מהבית לקנות דברים בסופר ובמקום זה אני הולכת לעשות ריצת ספורט בכפכפים ושמלה. אני רואה מרחוק רכב מוכר שמתכוון לעברי, אני רואה בתוך האוטו את המשפחה של החבר לשעבר, הם עצובים ואומרים שהם כל כך מתגעגעים אליי אבל לא רוצים לומר לבנם.

אמלי חברתי הטובה ביותר גרה באנגליה ואני גרה בסקוטלנד לא כל כך רחוקות אבל בקושי מתראות ואנגליה וסקוטלנד לא החברות הכי טובות רכבתי לאנגליה לבקר את אמלי לאמילי היה ידיד ממש ממש טוב קראו לו איציק שפגשתי את אמלי היא עשתה לי סיור באנגליה ואחר כך ישבנו באחוזה שלה ואז איציק בא אליי עם פרחים ואמלי אמרה לי להסתובב אמרתי לא לא לא רוצה לשמוע לא ממש מתאים לי והיא אמרה לי נו תני לו הזדמנות מסכן אמרתי לא יודעת נחשוב אחרי שעה הוא בא שוב וממש תחנן כבר לא יכולתי לומר לא אז אמרתי כן ואחרי שלוש שעות הגיע שליח ובידו מכתב מסקוטלנד שהם תוקפים את אנגליה אמלי ואני ממש נבהלנו לכל ילד וילדה סקוטיים יש סמל על היד ולאמלי ולאיציק לא היה כי הם לא סקוטים הסתכלנו בחלון וראינו מרחוק את צבא סקוטלנד מתקרב אמלי יצאה מהאחוזה ואמרה לכם יש סיכוי לחיות לי זה כבר אבוד ונעלה את הדלת היא צעקה לנו רוצו תתחבאו בהתחלה התחבאנו מתחת למיטה איציק חיבק אותי ואז אמרתי לו אם נקשור את עצמנו יחשבו שאני ואתה אסירים ואני יראה להם את הסימן שלי שיש לי על היד והם ישחררו אותנו קשרנו את ידנו ביחד ופתאום הדלת נשברה הסקוטים הגיעו והם רצו להרוג אותנו אמרתי להם חכו אני סקוטית אני אסירה תעזרו לי הראתי להם את הסימן הם בדקו גם את איציק וראו שלו יש סימן שונה סימן אנגלי פחדתי על איציק הם שאלו אותי מה זה למה הוא היה קשור איתך ואז אמרתי להם זו ברית בין סקוטלנד לבין אנגליה והם העלו אותי ואותו על סוס ולקחו אותנו לסקוטלנד ומאז חיינו בסקוטלנד בשלווה ואהבה

חלמתי שכולנו באוטו נוסעים לים המלח ויש ירידה טלולה לכיוון הים ומלא רכבים בשירה יורדים לכיוון הים ואייל עקף אותם מהצד על הקצה וצעקתי עליו שזה מסוכן ושאנחנו עוד מעט מתהפכים ושיוריד אותי שאני לא מוכנה לנסוע איתו עם נהיגה כזאת מסוכנת ושהילדים באוטו. הגענו עם האוטו ממש על שפת הים כי הוא נסע במהירות וממש בלם והיגענו עד הקצה וזה היה בירידה אני בחלום יוצאת מהאוטו כשיהונתן בידיים שלי וכאילו כולם מחוץ לאוטו פתאום אני ויהונתן והאוטו שוקעים פנימה אני מספיקה לראות את אייל ואת כל מי שהיה איתנו נלחץ ואייל צועק מה אני עושה עכשיו מה עשיתי ואני מרגיעה את עצמי תוך כדי השקיעה שזה ים המלח ולא נטבע שנצוף אבל זה לא מה שקורה אני מחבקת את יהונתן חזק חזק מהפחד שיתנתק לי מהידיים ואני יאבד אותו וממשיכה לשקוע למטה והים כאילו סמיך חולי קצת כמו בטון ואני לא יודעת לשחות אבל מתאמצת ודוחפת ברגליים ובמאמץ קשה מצליחה לעלות למעלה אבל מדלה שאני בקצה השני מאיפה שאייל וכולם נמצאים אני רואה אותם מרחוק ולא יכולה להגיע אליהם אז בחוסר ברירה נכנסת שוב למיים ושוב דוחפת עם הרגליים ועולה בצד שלהם ואז אני מגלה שמאות אנשים שהכרתי כל חיי נמצאים שם ולא הבנתי איך כולם הספיקו להגיע כאילו אם אני נושמת אז לא הייתי כל כך הרבה שעות בפנים וראיתי אנשים שהגיעו מהצפון אז לא הבנתי איך פתאום אני רואה את הילה והיא מאופרת ומתוקתקת ואני אומרת לה איך באת לפה שבת היום והיא אומרת לי אז מה שבת מה נראה לך ואז אני אומרת לה אבל איך הספקת ותוך כדי אני רואה את כל האנשים שבאו כביכול לעזור ולחפש אותי/לחלץ אותי ומחבקים ומנשקים ואני מבינה שחלק מהאנשים יששנו אצלי בבית כדי להגיע בבוקר ומבינה כאילו שלא מדובר בשעות אלה בימים ולא מבינה איך אני עדיין בחיים ואז נגש אליי מידהו ומחבק אותי ואני רואה שהוא בלי עיניים כאילו העיניים שלו תפורות ואומרת לו מה אתה עוששה פה כאילו אני מכירה אותו אבל אני בעצם לא והוא אומר לי הגעתי אלייך בלילה ישנתי אצלך ויצאנו בבוקר לפה כי הם באו מהצפון ואני שואלת בקט את אחד מהמשפחה מי זה אני לא מכירה והיא אמרה לי את השם שלו כאילו מישהו שאני מכירה וכל הזסמן הזה אני בלי יהונתן לקחו אותו ממני איך שיצאתי ומרוב כל האנשים שנוהרים אליי עדיין לא ראיתי את אייל והילדים ומה עם יהונתן ופתאום התעוררתי בבהלה

חלמתי שכולנו באוטו נוסעים לים המלח ויש ירידה טלולה לכיוון הים ומלא רכבים בשירה יורדים לכיוון הים ואייל עקף אותם מהצד על הקצה וצעקתי עליו שזה מסוכן ושאנחנו עוד מעט מתהפכים ושיוריד אותי שאני לא מוכנה לנסוע איתו עם נהיגה כזאת מסוכנת ושהילדים באוטו. הגענו עם האוטו ממש על שפת הים כי הוא נסע במהירות וממש בלם והיגענו עד הקצה וזה היה בירידה אני בחלום יוצאת מהאוטו כשיהונתן בידיים שלי וכאילו כולם מחוץ לאוטו פתאום אני ויהונתן והאוטו שוקעים פנימה אני מספיקה לראות את אייל ואת כל מי שהיה איתנו נלחץ ואייל צועק מה אני עושה עכשיו מה עשיתי ואני מרגיעה את עצמי תוך כדי השקיעה שזה ים המלח ולא נטבע שנצוף אבל זה לא מה שקורה אני מחבקת את יהונתן חזק חזק מהפחד שיתנתק לי מהידיים ואני יאבד אותו וממשיכה לשקוע למטה והים כאילו סמיך חולי קצת כמו בטון ואני לא יודעת לשחות אבל מתאמצת ודוחפת ברגליים ובמאמץ קשה מצליחה לעלות למעלה אבל מדלה שאני בקצה השני מאיפה שאייל וכולם נמצאים אני רואה אותם מרחוק ולא יכולה להגיע אליהם אז בחוסר ברירה נכנסת שוב למיים ושוב דוחפת עם הרגליים ועולה בצד שלהם ואז אני מגלה שמאות אנשים שהכרתי כל חיי נמצאים שם ולא הבנתי איך כולם הספיקו להגיע כאילו אם אני נושמת אז לא הייתי כל כך הרבה שעות בפנים וראיתי אנשים שהגיעו מהצפון אז לא הבנתי איך פתאום אני רואה את הילה והיא מאופרת ומתוקתקת ואני אומרת לה איך באת לפה שבת היום והיא אומרת לי אז מה שבת מה נראה לך ואז אני אומרת לה אבל איך הספקת ותוך כדי אני רואה את כל האנשים שבאו כביכול לעזור ולחפש אותי/לחלץ אותי ומחבקים ומנשקים ואני מבינה שחלק מהאנשים יששנו אצלי בבית כדי להגיע בבוקר ומבינה כאילו שלא מדובר בשעות אלה בימים ולא מבינה איך אני חיה ואז נגש אליי מידהו ומחבק אותי ואני רואה שהוא בלי עיניים כאילו העיניים שלו תפורות ואומרת לו מה אתה עוששה פה כאילו אני מכירה אותו אבל אני בעצם לא והוא אומר לי הגעתי אלייך בלילה ישנתי אצלך ויצאנו בבוקר לפה כי הם באו מהצפון ואני שואלת בקט את אחד מהמשפחה מי זה אני לא מכירה והיא אמרה לי את השם שלו כאילו מישהו שאני מכירה וכל הזסמן הזה אני בלי יהונתן לקחו אותו ממני איך שיצאתי ומרוב כל האנשים שנוהרים אליי עדיין לא ראיתי את אייל והילדים ומה עם יהונתן ופתאום התעוררתי בבהלה

<< עמוד קודם 11 עמוד הבא >>