פענוח חלומות בס"ד

חלומות על החלום

נמצאו 4,640 חלומות המכילים החלום - עמוד 12


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

חלמתי חלום בתוך חלום,בחלום חלמתי חלום לא כל כך טוב והתעוררתי בבהלה לתוך חלום,שם אני פוגשת אנשים שמעודדים אותי שהכל יהיה טוב ואז אני פוגשת קבוצת נשים,אחת מהן אומרת לי שהיא יודעת לפתור חלומות ואני מבקשת ממנה שתפתור לי,האחרות מפצירות בה לא לפתור ואני מתעקשת ,היא יושבת איתי בספסל ואומרת לי שהיא רואה זוגיות בעתיד שלי,ואני מפצירה בה שתפתור לי את החלום,היא שואלת אותי מה חלמת ,אני אומרת לה שאני לא זוכרת,ואז היא מצלצלת בפעמון ומתחברת,ומתחילה לבכות אני מבקשת ממנה שתגיד לי,והיא ומרת שאסור לה וממשיכה לבכות,אני נכנסת ללחץ ומפצירה בה שתגלה לי ,אני שואלת אותה האם קרה משהוא לילדים שלי או לא אשכח שלי,היא מצביעה 1 וממשיכה לבכות אני נכנסת ללחץ שקרה משהוא לאחד הילדים שלי,ואז אמא שלי מופיע עם שני ילדיי שלבושים יפה,ומתעצבנת עליי,ואומרת לי שהילדה שלי כמעט נעלמה לאן הלכתי,הייתי נורא מפוחדת שיקרה משהוא ומהלחץ התעוררתי מהחלום,והייתי שזה חלום בתוך חלום

> קראו את פענוח החלום

החלום קורה קצת לפני הכניסה לגן שלי כשהייתי קטנה. אמא לוקחת אותי לגן אבל משום מה אני לא רציתי להיות בגן הזה. או שלא רציתי ללכת לגן. בכיתי בכי מר. בחלום זה היה נראה שאפילו סבלתי מזה שאמא לוקחת אותי לגן. (בגלל הגן עצמו, לא בגלל שאמא היא זו שלוקחת אותי לגן) אבל אמא כאילו לא שמה לב והמשיכה לשכנע אותי שהגן הוא מקום טוב, ולהוליך אותי לכניסה כאשר על פניה הבעה שמחה. אני חושבת שהיא עשתה את זה כי היא נורא מיהרה לעבודה ורצתה להגיע בזמן ולא לאחר. הגענו לדלת הכניסה שבחלום, היא הייתה ממוקמת במקום אחר מאשר במציאות. היה רעש אחיד, כזה ששומעים שהגננת עושה פעילות לילדים, רק שבחלום הרעש היה יותר חזק ומבהיל (בחלום לא ראיתי את הגננת אבל זה לא חשוב), הילדים יושבים בשתי שורות זה אל מול זה, וכולם (אלה שהצלחתי לקלוט בחלום, שאגב, לא היו נראים כמו ילדים בגן אלא קצת גדולים יותר) עושים את אותה תנועה מרימים את היידיים לגובה הצלעות ומניחים על הברכיים ושוב מרימים לגובה הצלעות ושוב מניחים על הברכיים, לפי ה״קצב״ (הרעש האחיד). אמא מושיבה אותי במושב הפנוי הראשון שהיא רואה, שהוא בקצה השורה וקרוב לדלת הגן, אני עדיין בוכה, מסתכלת עליה במבט של ׳בבקשה תקחי אותי איתך, אני לא רוצה להיות פה׳, והיא יוצאת מהדלת. מבעד לחלון הזכוכית הקטן שבדלת אני רואה אותה מנופפת לי בחיוך בזמן שאני עוד בוכה. עד שנעלמה משדה ראייתי.

> קראו את פענוח החלום
<< עמוד קודם 12 עמוד הבא >>
RSS