פענוח חלומות בס"ד

חלומות על להפסיק

נמצאו 187 חלומות המכילים להפסיק - עמוד 18


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

הכל התחיל ביום רגיל למדי. טיילתי עם חברתי הטובה, סיפרנו סודות אחת לשנייה והנה הגיע תורי – סיפרתי לה על כך שלפעמים אנחנו ישנים בדירה האחרת שלנו כי אנחנו עושים שיפוצים ובדיוק מחר אנחנו ישנים שם. נפרדתי איתה לשלום והלכתי שמחה ומאושרת לדרכי. פתחתי את הדלת של הדירה האחרת שלנו וישבתי על כורסאתי והפעלתי את המחשב – כמו תמיד. אמא ואבא באו, רצתי אליהם כדי לחבק אותם ולשאול איך עבר היום. הם נענו ואמרו שהכל היה בסדר ואחר כך דיברנו סתם על עניינים. אבא היה עייף אז הוא הלך לישון ואני ואימי הלכנו לחדרי כדי לא להפריע לאבא. פתאום אני ואימי שומעות דפיקה חזקה מאוד בדלת ורואות איש חסר סבלנות , קצת רועד אבל די בטוח בעצמו. אימי פותחת לו והוא ישר התפרץ ודחף אותה ואמר בשקט:"כולם על הרצפה. זו גניבה." אני לא הקשבתי , ניסיתי להעיר את אבי אך הוא חזר בצרחה איומה:"מהר לפני שאני לא מעיף כדור בך!" אני נשכבתי על הרצפה ורעדתי מרוב פחד. "ושלא תאיזו להתחכם איתי, וזה אומר לא להתקשר לא לשכנים , לא למשטרה...מובן?!" אבא שלי התעורר מהרעש ויצא לראות מה הפריע לו לישון. הוא ראה את הסצנה שאשתו ובתו מושפלות כלפי מטה והוא עומד ומסתכל בהבעה מאוד מופתעת. אך אחרי כמה שניות הוא מגיד והולך אל הגנב. אבא אומר לו:"סליחה , מי אתה?" ההוא לא עונה. "אני מעדיף שתתחפף מפה לפני שאני אזעיק משטרה!" ההוא לא עונה מילה אחת. הגנב הסתובב אל אבי וירה לו ברגל. אני צורחת וישר קמה כדי לעזור לאבא שלי. הגנב צורח :"כולם על הרצפה!!!" אנחנו נשכבנו. אחרי חצי שעה בערך שהגנב התעסק עם חיפושיו אחר כסף ואוצרות אני שמתי לב לפלאון שהיה ליד מיטתי. אני לאט ובזהירות משכתי את ידי אל הפלאפון וחייגתי אל המספר "100" – משטרה. אני קירבתי את הפלאפון אל האוזן וראיתי שהגנב מתקרב לעברי ופתאום אבי חטף ממני את הפלאפון וצעק מהר:"גניבה!בידו נשק! בצלאל..." לפני שהספיק להגיד את מיקומינו המלא , ירה הגנב באבא שלי. במקום בו הוא אהב את אמא ואותי – בלב. אני לא יכלתי לעקל את זה מיד. רק אחרי דקה אני הבנתי שאבא שלי יכול למות. אני קמתי ולא עניין אותי בכלל מה הגנב אומר , הורדתי לעצמי את החולצה וקשרתי חזק את מקום הפגיעה. דמעות זלגו משני עיניי ולא יכלתי להפסיק , עשיתי את זה בזמן שהגנב צרח אליי ואמר שאני אפסיק ואחזור למקומי אך לא עניין אותי שום דבר חוץ מאבי. אני שמתי את רגליו על 2 כריות וצרחתי על הגנב עם הדמעות שהיו בעייני:"אתה חסר לב!!!" אבא שלי אמר בשקט:"מים...מים..." ניסיתי לרוץ מהר למטבח כדי להביא מים אך הגנב עצר אותי ודחף אותי. "אבא! אבא! תענה לי!" לא הייתה מילה מפיו יותר. "מים" הייתה המילה האחרונה. אמא שלי הייתה בשוק והתעלפה. תוך כמה דקות שמעתי את אזעקת המשטרה וגם כן הגנב שמע את האזעקה. הוא ישר לקח את מה שהוא השיג בדירה וקפץ דרך החלון אל הגג והחוצה. המשטרה בעטה ודלת הכניסה שלנו. ואני הודעתי:"אחת מעולפת , אחד ללא רוח חיים ואני בסדר.” מאותו רגע ידעתי , אבא שלי יותר לא איתי. הגבר שהערצתי כל חיי לא איתי יותר. ולא רציתי ללכת לשום תחנת משטרה עכשיו פשוט לשכב על המיטה ולהסתכל על התקרה.

שמרתי על בחינה של חבר לשעבר שלי ושני חבריו. הם גישו לי את הבחינות חוץ מהחבר לשעבר, והחברים שלו כל הזמן לחשו לו את התשובות של הבחינה מולי. ואני כעסתי ואיימתי לבטל את הבחינות של שלושתם. הבחינה הסתיימה עמדתי ללכת הביתה כשאחד החברים שלו א' ביקש ללוות אותי. היה לי כיף איתו ובדרך הביתה סובבתי את ראשי ונשרטתי משיח. לא שמתי לב אבל השפתיים והסנטר שלי דיממו, א' אמר לי וניסה להפסיק את הדימום. אח"כ עליתי על מעקה מאבן והלכתי עליו כשאני מנסה להפסיק את הדימום, פיתאום מלפנינו עצרה אישה הסתובבה וצעקה אלי "תיזהרי!" (האישה הזאת עובדת איתי וגם חברה טובה.)

הייתי בבסיס שאני משרתת בו והתכוננתי להתחיל את משמרת הלילה שהייתה לי במסגרת עזרה ראשונה לתפקיד שלי בצהל. לפני שהתחלתי להתארגן, הייתה לנו הרצאה שהעביר לנו אותה בחור בערך בשנות ה20 המאוחרות שלו. את הבחור לא ראיתי מעולם לפני כן. לאחר שההרצאה נגמרה הבנות שמשרתות איתי התחילו לאט לאט להתרוקן מהחדר וללכת הביתה. [הדמויות של הבנות שישבו שם לא היו הבנות שבאמת משרתות איתי. אחת לדוגמא הייתה חברה מהילדות שלא ראיתי אותה כבר 5 שנים בערך.] שההרצאה נגמרה התכופפתי לריצפה כי נפל לי משהו והמשכתי לארגן את השקית שהייתה לי שם. לפתע הגיעה אליי הדמות שהייתה אחראית עליי בבסיס [דמות אגב שאני לא זוכרת את הפנים שלה] ונגעה בכף ידי. הבעת הפנים שלה הייתה מודאגת ולא הבנתי מה היא עומדת להגיד לי. לפתע היא אמרה "אני צריכה שתתפשטי". נבהלתי מאוד! לא הבנתי איך היא נפלה עליי עם המשפט הזה. היא הבינה שלא קיבלתי יפה את מה שהיא אמרה ואז היא הסבירה שהמרצה חושב שכנראה יש לי סרטן, כי שהתכופפתי הוא ראה איזה סימן חשוד באיזור החזה. חשכו עיניי. הייתי בפאניקה, מפוחדת, התחלתי לבכות ולא יכולתי להפסיק. לא חשבתי על כלום חוץ מזה שאני עומדת למות. התקשרתי לאבא שלי והתחלתי לספר לו לאט לאט מה שקרה. הייתי מאוד מאוד מאוד בוכה. היה לו קשה לעקוב אחרי מה שאני מספרת לו אבל עדיין המשכתי לספר. אני זוכרת כמעט בוודאות שתכננתי להתקשר לאמא שלי ואני לא יודעת למה בסופו של דבר זה התקשר לאבא שלי. איפה כאן, אני חושבת שהתעוררתי כבר ואז נרדמתי ישר שוב והמשכתי את החלום. הייתי בשיחה בטלפון אבל הפעם עם החברה הכי טובה שלי! החלום המשיך מהקטע שאני בוכה לחברה שלי הבכי של החיים שלי ואומרת לה כמה אני מפחדת ואני לא רוצה את המחלה הזאת. וכמה אני לא אוכל לחיות עם העובדה שלא יהיה לי יותר שיער [בחיי האמיתיים השיער הוא אחד הדברים הכי חשובים לי. ואני דואגת להשקיע בו הרבה טיפול כל פעם שאני מתקלחת. ואני אוהבת אותו ותמיד החמיאו לי עליו]. והיא מנסה לנחם אותי ולא מצליחה. היא סיפרה לי שגם חברה שלה שאני גם מכירה עברה פעם בדיקה שאין לה חס וחלילה את המחלה הזו אך הבדיקה שלה יצאה תקינה. אותה חברה שעברה את הבדיקה עברה אותה כי היא סתם רצתה לוודא שהיא נקייה. לא כי היא חששה מזה או משהו כזה. בחיים לא בכיתי בכמות/בצורה שבכיתי בחלום הזה. אפילו לא כשסבא שלי נפטר [וכשסבא שלי נפטר בכיתי הכי הרבה שאי פעם בכיתי בחיי].

<< עמוד קודם 18 עמוד הבא >>