פענוח חלומות בס"ד

חלומות על עצמי

נמצאו 3,585 חלומות המכילים עצמי - עמוד 272


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

בחלום אני נוסעת עם הסמנכ"ל שלי בעבודה - הוא נחמד אלי מאוד ומחפש את קירבתי - אנחנו נוסעים למקום שאינני מכירה ואומרת לו שאני הולכת לבקר את משפחתי והוא ממתין לי, אני מבלה עם משפחתי ומקבלת טלפון מתי אני חוזרת - אני רואה את עצמי מנסה להיזכר היכן הוא נמצא ומתעוררת ,

אני מוצאת את עצמי בתוך מסעדה עם בעלי המנוח והילדים ובעלי אירגן לבן שלנו מוטי יום הולדת והזמין כמה שולחנות ותפריט עשיר ומסתבר שאף אחד לא הגיע חוץ מאיתנו וחברה שלי מזל מעבודה והבעל הבית של בעלי באותה תקופה ונשארו השולחנות ריקים ואני הייתי מודאגת למה לא הגיעו ובעלי ענה הזמה לא קרו כלום ושסיימנו לאכול בעלי הלך ושילם הכל והתעוררתי

לפני החלום אני אספר שאני כבר כמעט שנה נמצאת בטיפולי פוריות ללא הצחלה לחוצה נורא ומרגישה שגם החיים מסביבי לא תורמים להכל. החודש אני הפסקתי את הטיפול וגם שיניתי דברים ביום יום שלי. לפי ההגניון בייצתי השבוע ואנחנו עדין מנסים בטבעי. חלמתי שאני מגיעה עם שתי חברות מבית ספר יסודי שאני כבר לא בקשר איתן לבית חולים וולפסון לעשות הזרעה. אני בחדר עם שתי אחיות שמפטפטות איתי בלי סוף עם הרגליים פתוחות והן עושות לי בדיקה ואגינלית. נכנס איזה רופא ואחרי זה יוצא ואז הן אומרות לי טוב שיהיה בהצלחה ואני לא מאופסת לא מבינה מה קורה שטאלת מה בהצלחה לא עשיתן עוד כלום. והן עונות שכשדיברנו לא שמתי לב. אבל זה כואב ומרגישים את זה אני עונה וחוץ מזה פתאום נזכרתי שלא הבאתי מבחנה עם השבחת זרע ואם יש לי בכלל מבעלי. ואני שואלת אותן ומתברר שהיה לי בשקית מבחנה כזו והאחיות לקחו משהו אחר לא שאלו לא וידאו ולא עשו שום דבר מההליך הנהוג והמקובל אליו אני רגילה. התחלתי לצעוק ולבכות והרגשתי משהו בבטן ופחדתי שדווקא עכשיו עוד אני אקלט וזה לא יהיה מבעלי ומה אני יעשה עכשיו???? יצאתי למסדרון התחלתי לצרוח להעיף איזה טלפון באויר ולהרביץ לרופא איתו ולצעוק. הפנו אותי למנהל שהיה בדיוק במיילדות. נכנסתי למיילדות והוא נכנס איתי לחדר גדול וחשוך מלא מיטות ועגלות מקושטות סרטים ומתנות ומלא תינוקות קטנים ישנים לבושים יפה רק מחכים שיבואו לקחת אותם הביתה ואני מתחילה לבכות עוד איך הוא מעיז להביא אותי לכאן כאילו בכוונה לצבוט לי את הלב ואני נמסה מהפרצופים הקטנים והיפים שלהם ובוכה בטירוף. כל החלום פחדתי להתקשר לבעלי ולאמא שלי וקיוותי שלפני שאני אתקשר אני אצליח לטפל במצב בעצמי. התעוררתי בבהלה ונירדמתי שוב ואז החלום המשיך. ניהלתי שיחה עם האחיות ונכנסתי בהן וגם בעלי היה איתי וצעק והלכנו שוב לחדר עם התינוקות לדבר עם המנהל רק שהפעם נכנסנו וראיתי ילדה מאוד קטנה יושנת על משטח החתלה גדול ומדברת לאויר. היא אמרה לי שאמא שלה שכניראה מתה נמצאת מעליה עכשיו ושומרת עליה והיא צריכה שיחליפו לה עכשיו טיטול אז אני מחליפה לילדה את הטיטול ומשחקת איתה תוך כדי ומשתפת פעולה עם השיחה על אמא שלה שמשגיחה מלמעלה. ואז הילדה הופכת לתינוק אתיופי שמנמן שבוכה ואני מרגיעה ומחזיקה עלי ומרדימה אותו וזהו....

חלמתי שאיזה ילדה קטנה, נראתה בסביבות גיל 6, עם שיער שחור וחלק, קוקיות ופוני, נותנת לי פתק עם כתובת (אני לא מכירה את הילדה הזאת במציאות). הגעתי לכתובת. זה היה בתוך עיר ענקית עם בניינים גבוהים מאוד ואפורים... עיר מדכאת כזאת. זה היה אחד הבניינים הכי גבוהים בעיר. נכנסתי למעלית. הייתה במעלית מראה גדולה, אבל לא ראיתי את עצמי. לא התייחסתי לזה... הגעתי לכתובת, צלצלתי בפעמון ופתחה את הדלת סוג של מכונה מוזרה, גם היא אפורה כמו כל הדברים האחרים בעיר הזאת. פחדתי מהמכונה הזאת, לאט לאט כל מה שהיא נגעה בו הפך גם למכונה מוזרה, מלאה בנפט, כמוהה. לאט לאט היא הפכה את כל העיר, כולל האנשים, למכונות! האנשים הפכו להיות חלק מהמכונה... זה היה ממש מפחיד. ואז רצתי למתנס, ממש באמצע העיר, ונכנסתי אליו שנייה לפני שהמכונה הספיקה לגעת גם בי... הרגשתי סחרחורת (זה היה המקום היחיד שלא היה בניין ענקי). היו בוא כמה אנשים שאיכשהוא לא הפכו למכונות. הם אמרו לי שהם ידעו שזה יקרה, אבל בשלב שבו הם גילו את זה זה כבר היה מאוחר מידי. ושיש רק תרופה אחת לבן אדם שהמכונה השתלטה עליו... התרופה הייתה החלק הכי מוזר בחלום: אני צריכה להכניס לתוך מגף חתיכה של מאכל מוזר כזה, לקשור את המגף בשרוך ולזרוק אותו עליהם... עשיתי את זה, והראשים של האנשים שזרקתי עליהם את מה שהאנשים מהמתנס האלה טענו שהוא תרופה הסתחררו מהר והם רק גדלו יותר! *כל החלק הזה של החלום היה אפור ומצוייר בעפרון. החלק הבא היה נראה אמיתי והיה צבעוני* ואז, פתאום, כאילו הכל השתנה והייתי במסיבה גדולה במסעדה מפוארת עם המשפחה של הילדה הקטנה. שאלתי מה קרה ואף אחד לא הבין על מה אני מדברת, כאילו מעולם לא הייתי בעיר הזאת וכלום לא קרה... התחלנו לרקוד ואז הגיע צוות של בלרינות, בינהם אחותי הקטנה. מיד אחרי הריקוד היא התחילה לרוץ, בוכה, רצתי אחריה ושאלתי אותה מה קרה.. היא אמרה לי שהיא קיבלה מכה ברגל. נשקתי לה ברגל ואמרתי לה שנלך הביתה, אל ההורים. הייתי נסערת, מבולבלת, על סף בכי. היא אמרה לי בסדר, נכנסו למכונית (לא יודעת של מי) והילדה הקטנה עם הפוני השחור אמרה לי תודה... ואז נגמר החלום. מה זה אומר?

הייתי בקומה 26 של בניין בת"א ליד קו החוף, בחלום אני מתעוררת שאני מרגישה שהבניין נע הצד לצד לכאורה מהרוח, לפתע החלק העליון של הבנין, ואני בו, מתנתק ומתחיל בנפילה למטה, אני מסתכלת מהחלון, מבינה שאני נופלת, מנסה להכריח עצמי לקפוץ מהחלון שכן סיכויי ההישרדות שלי גבוהים יותר כך אולם אנני מצליחה להביא עצמי לכך, הנפילה ארוכה, רגע עובר ואני פותחת עיניי (בחלום עדיין) ומשתחלת החוצה, ניצולה מהנפילה של הבניין, אבל אני עירומה ברחוב בת"א, מוצאת שקית ניילון המכסה אותי חלקית ורצה חזרה לבסיס הבניין בשביל להודיע לאמי שאני בסדר, שם יש כאוס גדול ומסתבר כי זו תחילתה של מתקפת טילים על ת"א וכי כל הקומות 20 ומעלה נפלו ואני הניצולה היחידה.

<< עמוד קודם 272 עמוד הבא >>