פענוח חלומות בס"ד

חלומות על א היו

נמצאו 313 חלומות המכילים א היו - עמוד 30


אוסף החלומות האחרונים ששותפו על ידי הקהילה שלנו. נושאים נפוצים, נרטיבים מסקרנים וסמליות ייחודית. מהרפתקאות מלאות חיים לתרחישים מעוררי מחשבה, החלומות האחרונים הללו מציעים הצצה אל התת מודע ועשויים לעורר תובנות על עולם החלומות שלנו. עיון ב"חלומות אחרונים" כדי למצוא השראה, להתחבר לאחרים ולהעמיק בממלכה המרתקת של החלומות.

אני מתעוררת [בחלום, שנראה כל כך אמיתי] ומוצאת את עצמי במיטה שלי, רק עם שמיכה דקיקה ומזרן, בלי כרית ובלי כלום. החלום התרחש באמצע הלילה אני חושבת, כמובן שאני נבהלת ולא מבינה מה קורה [הוא היה ממש אמיתי!] עד שהדלת מתחילה להישבר, כאילו מישהו חובט בה, ומופיעה שם מפלצת [שאני לא זוכרת אייך היא נראתה]. אני צורחת ואז מתעוררת, ושמה לב שצרחתי מתוך שינה. ואז שוכחת מהחלום וחוזרת לישון. איין, את החלום חלמתי בגיל שש ואני לא יכולה לשכוח אותו, הוא היה אחד המפחידים. ואני עדיין זוכרת אותו (-: אה ודרך אגב, היה חשוך אבל לא עד כדיי כך, כי אני זוכרת שהחלון היה פתוח [כלומר, לא היו תריסים] ואני חושבת שהירח האיר את כל המיטה שלי, וזהו. בסוף הלכתי לשולי בחצר, ומצאתי אותה מסתכלת במראה. קראתי לה ואז חיבקתי אותה, היא חייכה אליי.

היה לי חלום לפני כמה ימים, על ידיד שלי. חלמתי שאני כמו מתסכלת כמו על סרט. ורואה אותו יושב באמצע במת תיאטרון עם פרצוף נעול,חסר הבעה. בוהה באוויר. באמצע הבמה עח כיסא ככה בין כול המופיעים. המופעים התחלפו ולא היו קשורים זה לזה.. היה מופע של ילדים קטנים שהופיעו להורים שלהם,ומחזה שפעם ראיתי ומופע סטנדפ . אפילו מופעי שירה. והוא רק ישב שם באמצע הבמה חסר הבעה. מה זה יכול להגיד? הוא לבד חולצה אדומה, ולא ממש זיהיתי אותו אבל ידעתי שזה הוא. ~~~~ במציאות: הוא ידיד טוב שלי. אני סומכת עליו ועל הדעות שלו. אבל לא יותר מזה חשוב לציין (רק ידידים)

הייתי בבסיס שאני משרתת בו והתכוננתי להתחיל את משמרת הלילה שהייתה לי במסגרת עזרה ראשונה לתפקיד שלי בצהל. לפני שהתחלתי להתארגן, הייתה לנו הרצאה שהעביר לנו אותה בחור בערך בשנות ה20 המאוחרות שלו. את הבחור לא ראיתי מעולם לפני כן. לאחר שההרצאה נגמרה הבנות שמשרתות איתי התחילו לאט לאט להתרוקן מהחדר וללכת הביתה. [הדמויות של הבנות שישבו שם לא היו הבנות שבאמת משרתות איתי. אחת לדוגמא הייתה חברה מהילדות שלא ראיתי אותה כבר 5 שנים בערך.] שההרצאה נגמרה התכופפתי לריצפה כי נפל לי משהו והמשכתי לארגן את השקית שהייתה לי שם. לפתע הגיעה אליי הדמות שהייתה אחראית עליי בבסיס [דמות אגב שאני לא זוכרת את הפנים שלה] ונגעה בכף ידי. הבעת הפנים שלה הייתה מודאגת ולא הבנתי מה היא עומדת להגיד לי. לפתע היא אמרה "אני צריכה שתתפשטי". נבהלתי מאוד! לא הבנתי איך היא נפלה עליי עם המשפט הזה. היא הבינה שלא קיבלתי יפה את מה שהיא אמרה ואז היא הסבירה שהמרצה חושב שכנראה יש לי סרטן, כי שהתכופפתי הוא ראה איזה סימן חשוד באיזור החזה. חשכו עיניי. הייתי בפאניקה, מפוחדת, התחלתי לבכות ולא יכולתי להפסיק. לא חשבתי על כלום חוץ מזה שאני עומדת למות. התקשרתי לאבא שלי והתחלתי לספר לו לאט לאט מה שקרה. הייתי מאוד מאוד מאוד בוכה. היה לו קשה לעקוב אחרי מה שאני מספרת לו אבל עדיין המשכתי לספר. אני זוכרת כמעט בוודאות שתכננתי להתקשר לאמא שלי ואני לא יודעת למה בסופו של דבר זה התקשר לאבא שלי. איפה כאן, אני חושבת שהתעוררתי כבר ואז נרדמתי ישר שוב והמשכתי את החלום. הייתי בשיחה בטלפון אבל הפעם עם החברה הכי טובה שלי! החלום המשיך מהקטע שאני בוכה לחברה שלי הבכי של החיים שלי ואומרת לה כמה אני מפחדת ואני לא רוצה את המחלה הזאת. וכמה אני לא אוכל לחיות עם העובדה שלא יהיה לי יותר שיער [בחיי האמיתיים השיער הוא אחד הדברים הכי חשובים לי. ואני דואגת להשקיע בו הרבה טיפול כל פעם שאני מתקלחת. ואני אוהבת אותו ותמיד החמיאו לי עליו]. והיא מנסה לנחם אותי ולא מצליחה. היא סיפרה לי שגם חברה שלה שאני גם מכירה עברה פעם בדיקה שאין לה חס וחלילה את המחלה הזו אך הבדיקה שלה יצאה תקינה. אותה חברה שעברה את הבדיקה עברה אותה כי היא סתם רצתה לוודא שהיא נקייה. לא כי היא חששה מזה או משהו כזה. בחיים לא בכיתי בכמות/בצורה שבכיתי בחלום הזה. אפילו לא כשסבא שלי נפטר [וכשסבא שלי נפטר בכיתי הכי הרבה שאי פעם בכיתי בחיי].

חלמתי שהייתי בבית של סבתא וסבא והם לא היו בבית חברות שלי היו איתי בחדר הקטן, פתאום שני זקנים דופקים בדלת ושואלים איפה סבתא עניתי שלא בבית והם נכנסו ואמרו שהם צריכים לאכול חזרתי לחדר וכשראיתי שהם הולכים באתי אליהם וראיתי שהם לקחו את כל הלחם שהיה בבית שאלתי למה והם ניסו לברוח החלום התפתח וכנראה הנכד של הזוג הגחע בסוף הם לקחו את הלחם

אני הרבה פעמים חולמת שמישהו רודף אחרי. פעם אחרונה הדמות הרודפת הייתה אישה לבושת שחורים (דומה לאמא ממשפחת אדמס) והשיא בחלום היה כאשר היא כיוונה אליי אקדח וירתה, אך בגלל שלא היו כדורים או שמא האקדח לא היה טעון, לא הייתה ירייה. והמשכתי לברוח. עד אשר הגעתי לאין מוצא ואז התעוררתי.

<< עמוד קודם 30 עמוד הבא >>